מאת: זיו נוימן
שתי תובנות יש לי מתחרות 3 הימים של "בריאנסון" - העיר השנייה בגובהה באירופה, נמצאת באלפים הצרפתיים סמוך לגבול איטליה:
1. קוראסון בבריאנסון לצלילי קומפניון דה לה שנסון זוכה אצלי במקום הראשון.
2. אלכסון הוא אסון אבל צריך לשמור על הפאסון גם אם אתה לא כזה חסון.
את הסיבות שהובילו אותי למסקנה הראשונה לא אפרט אבל רק דמיינו הר גבוה, רוח קרירה, כוס יין אדום, מפת שולחן משובצת אדום לבן, קוראסון חם, זוג אוהבים וברקע השיר
L'ete Indien .
הלו להתעורר !!!
עוברים לסעיף השני שבשבילו התכנסנו כאן ולא שם:
התרבות הצרפתית בסקירה קצרה מתחילה אי שם במאה העשירית, עוברת דרך המהפכה הצרפתית במאה השבע עשרה עם ראשם הכרות של לואי הששה עשרה ואשתו מארי אנטואנט - ההיא מהעוגות, ממשיכה עם נפוליון בונפרטה, מדינות ההסכמה ומלחמת העולם הראשונה ואחריה השנייה עם דה גול, דני האדום ומרד הסטודנטים, זינאדין זידאן מביא גביע במונדיאל 98 וטיירי ג'ורג'יו המלך של עולם הניווט. הצרפתים ידועים באוכל הצרפתי, בטור דה פראנס, בסיטרואן דה שבו, מגדל אייפל, מוזיאון הלובר ובנשיקות הצרפתיות. זהו פחות או יותר וסלחו לי אם שכחתי פרט אחד או שניים... נזכרתי: בריז'יט ברדו ומועדון הקרייזי הורס.
לאחר האתנחתא התרבותית ראוי לציין כי הפעילות האהובה על הצרפתים היא ריצה/רכיבה/טיולים בהרים. נחזור לתחרות שלשמה התכנסנו: בבחינה ראשונית של נתוני המסלול הבינוני כבר מתחילה להצטבר אצלי חומצת חלב ואני מתחיל לרחם על עצמי למה לא נשארתי לאכול קוראסון בנווה מונסון עם פריקסה קס קסה. הצרפתים לא מרחמים וכבר במרחק הבינוני מכניסים לי את הבאגט ואפילו בלי חמאה.
בדיוק כמו בארוחה צרפתית מייגעת מתחילים במרחק בינוני: 3500 מ', טיפוס מצטבר 320 מ', קווי גובה 10מ' (פחות מזה המפה לא קריאה). עוברים למנה השנייה והקלילה של ניווט הספרינט המהווה אתנחתא מהנה ואז מגיעה מנת השף למרחק הארוך: אתר סקי בגובה 2000 מ' עם שיפועים אכזריים שמוציאים לי את המיץ וגורמים לי להתגעגע לקימורים העדינים של יערות מנשה עם המסלולים המתחשבים של עוזי שוויצר.
ראשוני הנווטים בקטגוריה שלי רצים כאילו הם גדלו בהרים, בעצם... הם גדלו בהרים, הבאים בתור רצים קצת פחות מהר אבל עדיין רצים בהרים כאיילים וכבני צאן ואני אחריהם כצאן המובל. הניווט לא קשה טכנית והימנעות מטעויות קטנות לא היו משפרות הרבה את מקומי בטבלה (למעט בניווט הספרינט, שם כנראה כולם טעו). השטחים כפי שציינתי תלולים מאוד אבל גם קשים לריצה באזורים מסוימים שמשום מה המקומיים יודעים להימנע מהמעבר בהם. הטבע מאוד דרמטי וכל מצוק הוא מצוק, כל נחל הוא נחל וכל שטח טרשי הוא שטח טרשי !!! מנצחי הקטגוריות מתראיינים והמילה הצרפתית/בינלאומית "
פיסיק" חוזרת על עצמה שוב ושוב ואני יכול להרגיע את עצמי שלא רק לי היה קשה אלא גם להם.
לקראת העונה הקרובה וגם לקראת ניווטים בינלאומיים נוספים אני מתכוון לשפר את הנקודה החלשה ביותר שלי: ריצה בעליה - שיפור היכולת האירובית, האנאירובית, סף חומצת החלב, חיזוק שרירי הרגליים ...
כתבה מצוינת של דניאל קרן יכולה לשמש כבסיס טוב להתחיל בסוג זה של אימונים ועלינו כנווטים המתמודדים עם שטח טבעי ושיפועי להתאמן בשטח כזה והרבה על מנת להגיע להישגים ולא רק להתבכיין.
vive la France.
ה"פוסטמורטם" לא מת !!! הראל גינת החזיר אותו לחיים עם ניתוח מעמיק מנקודת מבטו של נווט שחוזר תמיד לזירת הפשע ומנסה להבין ולבחון היכן הוא טעה וכיצד ניתן לפתור את החידה באופן מדעי ואמפירי.
ה"פוסטמורטם" לא מת !!! הראל גינת החזיר אותו לחיים עם ניתוח מעמיק מנקודת מבטו של נווט שחוזר תמיד לזירת הפשע ומנסה להבין ולבחון היכן הוא טעה וכיצד ניתן לפתור את החידה באופן מדעי ואמפירי.
