מולקה השני הוא המלך

מאת זיו נוימן
אני חוזר אחורה בזמן, מנסה להזכר כיצד התחילו למחשב את התחרויות הראשונות של האיגוד.
השנה 1995, אני עומד בצומת מסובים לכיוון דרום, מאחורי הר הזבל חיריה ורוח חמה של סוף האביב מכה בי בכל עצמתה, מביאה אל אפי את ניחוחות תוצר הזבל המבעבע במעמקי ההר של תושבי גוש דן. לידי עוצרת מכונית מקרטעת השייכת לחבר ההנהלה דודו מלכה, אם אני זוכר נכון זו היתה אאודי 80 לבנה עם מזגן, אנחנו דוהרים דרומה לכיוון אשקלון, דודו מעדכן אותי בתוכנת הניווט "ניווטית" שקורמת עור וגידים באמצעות גאון מחשבים מקומי בשם "אלכס" ועילוי בכל הנוגע למתן פתרונות ותכנות על פלטפורמת "מג'יק". אני מהנהן בראשי ועושה קולות של מבין גדול למרות שעד לאותו רגע לא נסעתי באאודי עם מזגן, לא הייתי באשקלון, לא ידעתי מה זה מג'יק ומעולם לא פגשתי אדם שקוראים לו אלכס.
פיתוח התכנה אשר נבנתה בעמל ויזע, גזלה מאיתנו זמן רב שברובו הוקדש לחכות לאלכס עד שימצא חניה לBMW קבריולט שלו, מכונית שנרכשה הודות לכספים שזרמו מחשבון הבנק של האיגוד וסייעו לאלכס גם לעבור לבית בקיסריה  להקים חברה מצליחה בקומה ה 30 של הבניין העגול בעזריאלי ולהפנות אלינו קבלני משנה שימשיכו לפתח את התכנה על מנת להמשיך  ולזלול את חשבון הבנק המצטמק שלנו. אבל הדבר המרכזי והחשוב ביותר בתוכנה הייתה חוסר היציבות שלה, משל הייתה יסוד מתכתי אלקלי המכיל אלקטרון אחד ברמת הערכיות האחרונה, כמו בסוג זה של יסודות מתכתיים גם כאן היה צריך לטפל בכל המערכת בכפפות של משי, כולל אמירת פרקי תהילים לפני שמחברים את כל החוטים ומתניעים את המחשבים.
אבל... אליה וקוץ בה (דווקא מהצד של אלכס). במהלך ההכרות עם עולם המחשבים עשה לי אלכס הכרות גם עם נושא חדש יחסית בתחום: האינטרנט. עולם שלם של תוכנות לניהול תחרויות ספורט ניגלה במהלך חיפושים נרחבים שעשיתי ( גוגל עוד לא נולד ) ומשם קצרה הדרך לאיתור תוכנות מדף לניהול תחרויות ניווט ומציאת תוכנה נפלאה בשם O-EVENT אשר הצליחה לענות על בעיות הנובעות מהתנהגות הילידים המקומיים, בעיות שלא מוכרות במדינות אירופאיות מתורבתות כגון: זינוק לפני שהתחרות מתחילה, שינוי זמן זינוק לאחר שהתחרות התחילה, זינוק לאחר שהתחרות הסתיימה, לקחתי מפה של מסלול אחר, שכחתי את הכרטיס בבית, אופס.. ניווטתי עם הכרטיס של הבן שלי, לא איפסתי, מה נגמרה ההרשמה ביום רביעי ?, אני בטוח שניקבתי למה אני פסול, תכיר זה חבר שלי אפשר לתת לו כרטיס אלק!, מה? צריך לשים את הכרטיס בתחנה הכתומה? - אבל יש לי פתק, אבא שלי לקח את הכרטיס שלי אז רצתי עם הכרטיס שלו...
אין ספק שתוכנה זו התגלתה כסלחנית ביותר והודות להרבה מאוד שיפורים ותכונות חדשות שעשה המתכנת הסלובני לבקשתי וכנראה גם לבקשות אחרים החזיקה מעמד שנים רבות וגילתה יכולת שרידות של ג'וק בבקבוק פלסטיק שנזרק לחיריה לפני 30 שנים. אבל גם תוכנה זו כמו כולנו הופכת למיושנת עם השנים: פטנטים חדשים, חומרות חדשות והתקדמות טכנולוגית מואצת השאירה את ה O-EVENT מאחור וגם אני שנאחזתי בה כבקרנות המזבח כל כך הרבה שנים (היא עשתה את העבודה בדיוק כמו מקרר ישן שחבל לזרוק כל עוד הוא מקרר) הרמתי ידיים והתחלתי לאתר תוכנה יותר מודרנית.
כל התוכנות שבדקתי היו מסורבלות, לא אינטואיטיביות ומוציאות את החשק עוד כשאתה מעיין בעשרות עמודי הHELP שלהן. אני חיפשתי תוכנה קטנה, זריזה ואמינה שעושה את מה שצריך: לתת תוצאות בזמן תוך כדי התגברות על הבלת"מים הנ"ל.
תוכנה כזו נמצאה בארץ השמש העולה, היא פותחה לטובת אליפות העולם בשנת 2005 ושימשה גם לאליפות העולם בסקי בשנת 2009. לאחר בחינה מהירה וניסיון להבין את הלוגיקה שלה החלטתי לצאת אתה לדייט בניווט ביער אילנות. רבותיי וגבירותיי הנווטים והנווטות אני רוצה להכיר לכם את אהובתי החדשה Mulka2, היא חכמה, יודעת לעשות מספר פעולות במקביל, נותנת לי מידע רב על התנהגות כל אחד ואחת מכם במהלך הניווט והכי חשוב דוברת עברית.     אז אם בסיום הניווט יאמרו לכם משפט בסגנון: למה איחרת לזינוק? יפה, עד תחנה 4 היית ראשון, הפסדת את התחרות לדניאל בתחנה 12, אם אלכסיי יגיע עוד 16 שניות אתה עובר למקום השלישי, תמשיך להתקדם זמני הביניים עם השם שלך מחכים לך בהמשך, אל תשכח להחזיר את הכרטיס כי הוא מושאל, התוצאות כבר באתר... להתראות בניווט הבא. תדעו שקם מלך חדש בישראל.

על המפה - מקווה ישראל

מאת: מיכה נצר
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, (ירמיהו יד:ח)


בית הספר החקלאי מִקוַה ישראל הוקם בשנת תר"ל – 1870 על ידי קרל נטר, יהודי צרפתי חבר באגודת "כל ישראל חברים" (כי"ח), שמטרתה עזרה ליהודים נצרכים. שלוש שנים קודם לכן ביקר נטר בארץ לבדיקת מצב היהודים כאן והגיע למסקנה ששיפור מצבם יבוא דרך מעבר לחקלאות. לאחר ששכנע את יהודי ירושלים לתמוך בגישתו שכנע גם את כי"ח להקים את בית הספר. בית הספר התנהל בראשיתו ברוח דת ישראל ושמירת מצוותיה. במחזור הראשון למדו 12 תלמידים.
קרל נטר נפטר בשנת תרמ"ב – 1882 ונקבר במקוה ישראל.
בוגרי מקוה ישראל הקימו מושב בשרון והוא נקרא כפר נטר.

ארועים בתולדות מקוה ישראל:
1882 – חברי אגודת ביל"ו מגיעים ארצה וזה מקום עבודתם הראשון.
1882 – התחלת גן בוטני. העץ הראשון הוא אקליפטוס שהובא מאוסטרליה.
1898 – הרצל פוגש בשער מקוה ישראל את הקיסר הגרמני וילהלם השני.
1914 – אליהו קראוזה מתמנה כמנהל בית הספר. נשאר בתפקידו 42 שנה.
1916 – תלמידי בית הספר נוטעים חורשות אקליפטוס בנגב ובסיני בשרות הצבא התורכי.
1921 – היקב החצוב באדמה הופך להיות בסיס אימונים של ארגון ההגנה.
1930 בערך – מחלת גזזת. ראשם של התלמידים גולח. למנוע בושה נתפר להם כובע מיוחד, שנודע בשם כובע מיקוָאי. היום ידוע בשם כובע טמבל.
1948 – ראשית מלחמת הקוממיות, מִקוֵה ישראל בסיס למלווי שיירות לירושלים ולנגב. 7 נוטרים מלווי שיירה נרצחו ביזור. בהמשך המלחמה עוברת כאן דרך הבטחון מתל אביב לירושלים ולנגב.
במסגריה של מקוה ישראל מיוצרת מרגמת הדוידקה, שנקראה על שם ממציאה המורה דוד ליבוביץ.

מקוה ישראל כיום הוא בית הספר תיכון שש-שנתי ל"לימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי" ובו 1,500 תלמידים בשני מדורים, מדור כללי ומדור דתי.

במקום אתרים היסטוריים ששומרו: היקב, בית הכנסת, המכניקה (המסגריה), בית קרל נטר, עץ הפיקוס ועוד.

סיפורי ממפה - מפגשים ביער

מאת דוידי סגל
את עלי הרועה פגשתי בבוקר כשנסעתי ליער. כשעברתי ליד השטח הגדול הפתוח שממערב לבסיס הצבאי על מפת "בית קשת צפון" ראיתי טרקטור ענק חורש חריש עמוק. בשדה של החיטה הקצורה שטרם נחרש רעו פרות. עצרתי ליד איש צעיר שישב בכפיפה כדי לשאול של מי השטח ומה מתכוונים לגדל שם ? הסתבר שזה הרועה של הפרות והוא מכפר כנא. (השטח שייך ומעובד על ידי קיבוץ לביא). הסברתי לו מה אני עושה, ולשמחתי הסתבר לי שהוא רועה את הפרות גם בשטח של היער שאני ממפה והוא כמובן מכיר כל פיסת שטח.
עלי שאל אותי אם ראיתי את בור המים שבעבר היה מלא מים וממנו הזרימו האנשים של אילניה מים בתעלה לבריכת אגירה ?
"איפה" שאלתי, כי לא נתקלתי בשום משהו דומה. עלי הסביר לי את המיקום המדויק (ליד עץ החרוב בשטח הפתוח) ואז איתרנו את המקום על התצ"א. כשהייתי שם לא ראיתי שום דבר שרמז על מה שעלי מתאר. מדובר בשטח פתוח, מכוסה בקוצים גבוהים בגובה מטר וחצי שאני מודה שלא סרקתי אותו מבפנים. עלי תיאר לי עוד מקומות מעניינים, כולל הר הסלע (ג'בל אל חג'ר) שנמצא מחוץ לשטח המפה מהצד המערבי לכוון כפר כנא.
כשנכנסתי לשטח הלכתי ישר לחפש את מה שעלי תיאר. אחרי שיטוטים בין הקוצים מצאתי את הבור הפתוח ואת התעלה הנמשכת ממנו שלא ניתנים לזיהוי מהשביל העובר כעשרים מטר מהם. ככה זה נראה במפה – התעלה שמתחילה בצפון מערב המפה ליד העיגול הירוק (עץ החרוב) ומובילה את המים לאיזור אגירה בהמשך.

בשבוע הראשון למיפוי כשרק נכנסתי לדרך הנוף (בפניה ימינה שמיד אחרי המזנון של הלחמניות עם החביתות) ראיתי שלושה אנשים צועדים עם תרמילים על הגב. כשעצרתי לידם הסתבר שהם אב ושני ילדיו – בן ובת 15 ו-16) מבולטימור ארה"ב שעושים טרק בישראל. "איזה מסלול אתם עושים ? תראו לי על המפה" ואז שולף לי האבא ספר על המסלול של ישו – "ג'יזוס טרייל".
מסתבר שהשביל עובר בשתי המפות – בית קשת צפון ואילניה. הוא מתחיל בנצרת ועובר אתרים קדושים לנצרות הקשורים לפעילות של ישו בגליל – כפר כנא, מיגדל, כפר נחום, בית ציידא, כורסי ומתפצל למסלולי משנה לכוון התבור ולכוון בקעת בית שאן. לאורך המסלול יש מקומות לינה הקשורים אליו, אבל מה שעניין את האבא זה איך עובר השביל בהמשך לכוון הכנרת. הראיתי לו ולילדים על ההמשך והצבעתי על צומת גולני והסברתי להם שיזהו אותה לפי הסמל של מקדונלדס. עיני הילדים אורו וראיתי שהם נטענים במרץ לקום ולהמשיך במסלול. כשחזרתי הבייתה ובררתי לגבי המסלול, הסתבר לי שיש שני מסלולים – ג'יזוס טרייל ומסלול נוסף/מקביל שסימן משרד התיירות. – גוספל טרייל : את הסימון לשביל זה ניתן לאתר על אבני הבזלת שהוקמו רק בזמן האחרון.

בשעת כמעט צהריים חמה, במצב של תשישות אופיינית בעודי מתלבט אם למפות את הסינגל שעליו אני נמצא, שמעתי מעין שריקה וצעקה אנושית. הרמתי את העניים וראיתי אופניים דוהרות על השביל ומתקרבות במהירות למקום בו אני עומד. קפצתי הצידה מהשביל, ועל פני חלף רוכב אופניים חבוש בקסדה מלאה וחליפת מגן. אחריו עוד אחד ועוד אחד, וביחד חמישה רוכבים שטסו במהירות מטורפת בירידה בסינגל המפותל העובר מעל מכשולים ומדרגות.
בהמשך היום ראיתי טנדר ועליו זוגות אופני שטח מסתובב על דרכי העפר ביער, וכשיצאתי בהפסקת הצהריים לאיזור החניון שבו השארתי את האוטו פגשתי את קובי וחבריו. הסתבר שהם מחברת אתגרים המכינה את המסלול לתחרות ה"דאון – היל" שתתקיים ביער בשבת הקרובה. הם הסבירו לי שזהו מסלול מוכר ומאושר על ידי קק"ל, ומה שהם עושים היום זה לעבור עליו, לסמן אותו (סרטי סימון אדום – לבן על גזעי העצים) ולהכשירו לתחרות. אם אני זוכר נכון – זמן מנצח של המסלול צפוי לפחות משתי דקות.
מובן שהאינפורמציה הזו עזרה לי להחליט שהשביל שעליו פגשתי את הרוכבים חייב להיות על המפה. זה אינו סתם שביל מיקרי ויש סיכוי רב שישאר שם גם בפברואר בתחרות הליגה שלנו.
החברה די מיהרו, ולכן לא נשארו איתי לקפה, אבל את קטעי הסינגל שלהם אני פוגש כמעט בכל יום בחלקים שונים של היער.
הנה וידאו שצולם במסלול זה. תוכלו להתרשם ממנו גם על אופי היער וגם להציץ בפרות של עלי.
נ.ב. שיא המסלול בתחרות שהתקיימה ב28.5.2011 בהשתתפות 55 רוכבים הושג על ידי יואב דרור (קטגוריה 16-18) – 1:49:32.

סיפורי ממפה - יער אילניה

מאת: דוידי סגל
4.2.2012. שבת חורפית. תחרות הליגה על המפה החדשה של אילניה (מדרום לבית קשת צפון). התחרות האחרונה לפני אליפות ישראל. אתם רצים ביער בבגדי ניווט צבעוניים כהרגלכם, מתנשפים ומחפשים לאתר את הדגלון של תחנה שהקוד שלה הוא 57 (שנת ההולדת שלי), ואז אתם מגיעים למקום הזה :

האם יש לכם מושג מה זה הדבר הזה?

לפני שבוע כשמיפיתי את הקטע המזרחי של מפת אילניה בתוך יער אורנים בעל שיפועים די מתונים נתקלתי לפתע על הקרקע במשטח סלע בו הייתה חציבה סימטרית מפתיע זו, הנראית בתמונה (גודל החור לאורכו – כמטר). חציבה זו לוותה בכמה גומחות חצובות על מדרגת הסלע הצמודה לה מצפון :



לאחר שצילמתי את הסלע, נזכרתי שבתחילת היום במרחק של פחות מ-100 מטר מהמקום, נתקלתי במשהו שקצת מזכיר מתקן זה – משטח סלעי בתוך מעין בור ובשוליו משלושה צדדים מדרגות סלע ובהם חצובות מעין גומחות (קבורה ?). אז לא חשבתי לצלם, אבל תהיתי מה זה הדבר הזה באמצע היער ?

***

הפן הייחודי לחוויות של מיפוי בשטח הוא שאני חווה אותם לגמרי לבד, ובאותו רגע אין עם מי להתחלק איתן. ביום רגיל ביער אני לא פוגש אף אדם והחויות החזקות הן של מפגש בתוואי שטח מיוחדים, בשטחים מאתגרים מבחינת המיפוי ובעצמים מלאכותיים שהגיעו איכשהו לשטח. באותו יום מאוחר יותר נתקלתי באיזור מכוסה בצפיפות בעצי בוטנה הנותנים צל חזק ובתוכם מונחת ספה במצב שמיש :


השעה הייתה קרוב לאחת עשרה וחצי ולכן החלטתי לעשות כאן את הפסקת הצהריים שלי. הבאתי את התיק עם הסנדויצ'ים, ערכת הקפה ובקבוקי המים מהאוטו שהחניתי כ250 מטר מהמקום לספה והעברתי את השעה הבאה במקום קסום זה. אגב, הקיפול שבמצוק שליד הספה יהיה תחנה במסלול הבינוני שמספרה 92 (נחשו למה ?). לגבי הספה – לא מבטיח שעד פברואר היא תשאר במקום. ועכשיו לשאלה הגדולה – האם ירד גשם בתאריך הזה ומה יהיה מצב הקרקע ?

***




ומה לגבי המפה ?

להלן קטע של יער אורנים די דליל עם קרחות פה ושם. החלק המוצג כאן הוא די אופייני מבחינת השיפועים – הוא די תלול. היער מלא בפריטים סלעיים – מדרגות סלע (חלקן בגובה של 4-5 מטר), סלעים גדולים, גל אבנים אחד, עץ כרות (שורשים בולטים כלפי מעלה). המאפיין הוא שהיער אינו פתוח לגמרי והפריטים אינם נראים למרחקים (משמעותו של עניין זה שאי אפשר להשתמש במד טווח הלייזר, ויש צורך למדוד מרחקים בצעדים כפולים בלבד).

. בתחרות תצטרכו לנווט מפריט לפריט או להשתמש בפריטים בולטים במיוחד ושונים.

***

ומה לגבי מפגשים מעניינים עם אנשים ?

כמו שכבר ציינתי בתוך היער לא פוגשים אנשים בכלל, אבל בדרך ליער או בהפסקות, כשאני חונה ליד הדרך הראשית פגשתי את עלי הרועה, את גו'ן הצליין ואת קובי מה"דאון היל".

על כך ברשימה הבאה.

היה נותן בהם סימנים

מאת:  זיו נוימן
עובדה מספר 1 - ספורט הניווט נולד בנורבגיה ב 1897.
עובדה מספר 2 - בנורבגיה יש הרבה יערות.
עובדה מספר 3 - הצבע הלבן הוא צבע נטרלי ולכן נבחר לייצג יער במפות.
עד כאן העובדות שקשורות למפות ניווט ולשנה דרמטית זו שתיזכר גם כשנה שבה רשם קרל אלסנר פטנט על האולר השוויצרי, החלה הבהלה לזהב באלסקה שרק נרכשה לפני 3 עשורים תמורת סכום פעוט של קצת יותר מ 7 מיליון דולר מרוסיה, הקונגרס הציוני הראשון נפתח בבזל והרצל כותב ביומנו "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים". בשנת 1897 עד כמה שהדבר משונה, לא היה אינטרנט, לא היו בלוגים וכתביו של הרצל יתפרסמו רק לאחר מספר שנים בספרו  אלטנוילנד שעותק ממנו הגיע לספריה של אוניברסיטת ברגן-העיר הכי גשומה בעולם, רק בסוף מלחמת העולם השניה. בקיצור, הקשר הראשון של הנורבגים למדינת ישראל ילידת 1948 יהיה רק בשנת 1981 אז נוסד האיגוד לספורט הניווט בישראל ולא בפרשת לילהאמר או בהסכמי אוסלו כפי שרבים נוטים לחשוב. קשר זה יגיע לשיאו בשנת 1995, אז נווט צעיר וממפה מוכשר בשם כריסטיאן פרוייד יגיע לישראל וימפה את המפה האלמותית של יער אלייקים ועל הדרך גם ייזכה באליפות החורף שהתקיימה ביערות מנשה מלווה בגשם שוטף שלא הפסיק גם בזמן טקס חלוקת הגביעים שהספיקו להעלות חלודה, זכר לאותו יום גשום.
עובדה מספר 4 - ספורט הניווט הגיע לישראל.
עובדה מספר 5 - בישראל יש הרבה שבילים.
עובדה מספר 6 - הצבע השחור משמש לסימון שבילים ו... מצוקים, סלעים, גדרות, גדרות אבנים, בורות, מערות, שולחנות פיקניק, אנדרטאות, קווי מתח, קבוצות סלעים, שדות סלעים, שטח סלעי, רוג'ומים ואפילו מבנים, פסי רכבת, גבולות צמחיה ברורים ואם שכחתי משהוא אני מתנצל.

דוגמא א

עד כאן לעובדות המקומיות ולבעיה שנוצרת כשאתה לא מנווט באירופה או ליתר דיוק , בסקנדינביה. אם לא הבנתם עדיין את הבעיה אז טוב מראה עיניים (דוגמא א), האם אתם חושבים שתצליחו להבחין בין שלל הפריטים השחורים מי הוא מה? או מהכיוון ההפוך מה הוא מי? או אם לנסח זאת כך: נווט רץ במהירות של 6 דקות לק"מ וצריך להחליט היכן מגיע השביל והיכן מסתיימת גדר האבנים, האם יצליח בכל זאת לרוץ בקצב  6 דקות לק"מ? התשובה המתחכמת היא כן, הרי כתבתי בהתחלה שהוא רץ בקצב כזה. אבל התשובה הנכונה היא שאין לו סיכוי.
ועכשיו (דוגמא ב)? האם יצליח? כשמדובר בערן סגל בשיא יכולתו באליפות העולם לנוער, אז הסיכוי טוב יותר.
דוגמא ב
חוזרים לסקנדינביה והפעם לפינלנד, השנה היא 2011, המקום: רחוב רדיוקטו במרכז הלסינקי חמש דקות הליכה מתחנת הרכבת המרכזית ולא רחוק מהאצטדיון האולימפי שאירח את אליפות העולם באתלטיקה קלה בשנת 2005. אליפות שתיזכר בגלל הניצחון הכפול של טירונש דיבבה האתיופית ב10000 וב 5000. יש הטוענים כי שיא העולם במוט נשים שחצה לראשונה את רף חמישה המטרים הוא ההישג הגדול ביותר באליפות זו, אבל, ילנה איסינבייבה ששברה כל שני וחמישי את שיא העולם (24 פעמים ליתר דיוק) עד שהתייצב בשנת 2008 על 5:06 וזכתה בכל התארים משנת 2003 עד 2009 היא אולי אתלטית ענקית אבל כשאני נזכר בריצת 10000 של דיבבה אני מקבל צמרמורת בכל הגוף נהיה לי עור של ברווז ולפעמים אני גם מגעגע כשאני מדמיין בערגה איך היא רצה את הסיבוב האחרון בזמן בלתי יאומן של 58:33... רחוב נעים רדיוקטו, צופה על חלקת יער גדולה וירוקה בתקופה זו של השנה ואם תעלו לקומה השלישית בבנין מספר 20 תוכלו גם להשקיף על האגמים שמקיפים אתכם מכל עבר, מתחברים לעיר ומחזירים אליכם אלפי שמשות אדומות בשעות בין הערביים הארוכים  של ימי הקיץ הקצר.... המסדרון בקומה השלישית מסתיים בזוג דלתות זכוכית חלבית מחוסמת שעליהם הדפס חול של כיתוב ברור IOF. שם בחדר הישיבות סביב שולחן עץ כבד אבל צנוע שבמרכזו קערת פירות טריים בקבוק מים מוגזים ו4 כוסות זכוכית שנרכשו בחנות איקאה המקומית, התכנסה ועדת המיפוי של הארגון והחליטה שהגיע הזמן לבדוק האם צריך לעשות התאמות ושינויים בסטנדרט המיפוי הקיים. שליחים בהולים יצאו לארבע קצוות תבל (נו,טוב, אימיילים) והצעות זרמו מכל עבר... מדינות שאיש לא העלה על דעתו כי יעסקו בספורט כל כך מיוחד, ספורט תרבותי, אצילי, ספורט אינטלקטואלי ובו בזמן אגרסיבי, ספורט של אנשים גבוהים, בלונדיניים עם עיניים כחולות ששם משפחתם נגמר ב... סון הפך פתאום לנחלת הכלל: החל מהערבות הצחיחות של רוסיה, דרך הרי האררט במשולש הגבולות של טורקיה/ארמניה/איראן בואך לאגן הים התיכון ארץ ישראל ומשם לעומק האוקיאנוס ההודי עד לאוסטרליה וחזרה דרך יבשת אמריקה. פתאום העסק התחיל להסתבך ומה שהחל את דרכו כקובץ הגדרות פשוטות המתאים לכל יער סקנדינבי הפך פתאום לעסק מורכב שצריך לתת מענה גם לחלקים המאוד שונים בכוכב הלכת שלנו - צורות נוף, דומם, צומח ומעשי ידי אדם שהתפתחו מעבר לכל דמיון, גם מעבר לדמיונם של צאצאי הויקינגים שחשבו כי סקנדינביה היא מרכז היקום, השאיר אותם פעורי פה וגרם לדחיית הישיבה הבאה על מנת שיוכלו חברי הועדה המכובדת לעבד את המידע ולבוא עם הצעות רלבנטיות...המשך יבוא.