מאת דוידי סגל
את עלי הרועה פגשתי בבוקר כשנסעתי ליער. כשעברתי ליד השטח הגדול הפתוח שממערב לבסיס הצבאי על מפת "בית קשת צפון" ראיתי טרקטור ענק חורש חריש עמוק. בשדה של החיטה הקצורה שטרם נחרש רעו פרות. עצרתי ליד איש צעיר שישב בכפיפה כדי לשאול של מי השטח ומה מתכוונים לגדל שם ? הסתבר שזה הרועה של הפרות והוא מכפר כנא. (השטח שייך ומעובד על ידי קיבוץ לביא). הסברתי לו מה אני עושה, ולשמחתי הסתבר לי שהוא רועה את הפרות גם בשטח של היער שאני ממפה והוא כמובן מכיר כל פיסת שטח.
עלי שאל אותי אם ראיתי את בור המים שבעבר היה מלא מים וממנו הזרימו האנשים של אילניה מים בתעלה לבריכת אגירה ?
"איפה" שאלתי, כי לא נתקלתי בשום משהו דומה. עלי הסביר לי את המיקום המדויק (ליד עץ החרוב בשטח הפתוח) ואז איתרנו את המקום על התצ"א. כשהייתי שם לא ראיתי שום דבר שרמז על מה שעלי מתאר. מדובר בשטח פתוח, מכוסה בקוצים גבוהים בגובה מטר וחצי שאני מודה שלא סרקתי אותו מבפנים. עלי תיאר לי עוד מקומות מעניינים, כולל הר הסלע (ג'בל אל חג'ר) שנמצא מחוץ לשטח המפה מהצד המערבי לכוון כפר כנא.
בשבוע הראשון למיפוי כשרק נכנסתי לדרך הנוף (בפניה ימינה שמיד אחרי המזנון של הלחמניות עם החביתות) ראיתי שלושה אנשים צועדים עם תרמילים על הגב. כשעצרתי לידם הסתבר שהם אב ושני ילדיו – בן ובת 15 ו-16) מבולטימור ארה"ב שעושים טרק בישראל. "איזה מסלול אתם עושים ? תראו לי על המפה" ואז שולף לי האבא ספר על המסלול של ישו – "ג'יזוס טרייל".
מסתבר שהשביל עובר בשתי המפות – בית קשת צפון ואילניה. הוא מתחיל בנצרת ועובר אתרים קדושים לנצרות הקשורים לפעילות של ישו בגליל – כפר כנא, מיגדל, כפר נחום, בית ציידא, כורסי ומתפצל למסלולי משנה לכוון התבור ולכוון בקעת בית שאן. לאורך המסלול יש מקומות לינה הקשורים אליו, אבל מה שעניין את האבא זה איך עובר השביל בהמשך לכוון הכנרת. הראיתי לו ולילדים על ההמשך והצבעתי על צומת גולני והסברתי להם שיזהו אותה לפי הסמל של מקדונלדס. עיני הילדים אורו וראיתי שהם נטענים במרץ לקום ולהמשיך במסלול. כשחזרתי הבייתה ובררתי לגבי המסלול, הסתבר לי שיש שני מסלולים – ג'יזוס טרייל ומסלול נוסף/מקביל שסימן משרד התיירות. – גוספל טרייל : את הסימון לשביל זה ניתן לאתר על אבני הבזלת שהוקמו רק בזמן האחרון.
בשעת כמעט צהריים חמה, במצב של תשישות אופיינית בעודי מתלבט אם למפות את הסינגל שעליו אני נמצא, שמעתי מעין שריקה וצעקה אנושית. הרמתי את העניים וראיתי אופניים דוהרות על השביל ומתקרבות במהירות למקום בו אני עומד. קפצתי הצידה מהשביל, ועל פני חלף רוכב אופניים חבוש בקסדה מלאה וחליפת מגן. אחריו עוד אחד ועוד אחד, וביחד חמישה רוכבים שטסו במהירות מטורפת בירידה בסינגל המפותל העובר מעל מכשולים ומדרגות.
בהמשך היום ראיתי טנדר ועליו זוגות אופני שטח מסתובב על דרכי העפר ביער, וכשיצאתי בהפסקת הצהריים לאיזור החניון שבו השארתי את האוטו פגשתי את קובי וחבריו. הסתבר שהם מחברת אתגרים המכינה את המסלול לתחרות ה"דאון – היל" שתתקיים ביער בשבת הקרובה. הם הסבירו לי שזהו מסלול מוכר ומאושר על ידי קק"ל, ומה שהם עושים היום זה לעבור עליו, לסמן אותו (סרטי סימון אדום – לבן על גזעי העצים) ולהכשירו לתחרות. אם אני זוכר נכון – זמן מנצח של המסלול צפוי לפחות משתי דקות.
מובן שהאינפורמציה הזו עזרה לי להחליט שהשביל שעליו פגשתי את הרוכבים חייב להיות על המפה. זה אינו סתם שביל מיקרי ויש סיכוי רב שישאר שם גם בפברואר בתחרות הליגה שלנו.
החברה די מיהרו, ולכן לא נשארו איתי לקפה, אבל את קטעי הסינגל שלהם אני פוגש כמעט בכל יום בחלקים שונים של היער.
הנה וידאו שצולם במסלול זה. תוכלו להתרשם ממנו גם על אופי היער וגם להציץ בפרות של עלי.
נ.ב. שיא המסלול בתחרות שהתקיימה ב28.5.2011 בהשתתפות 55 רוכבים הושג על ידי יואב דרור (קטגוריה 16-18) – 1:49:32.