או - צרפת

מאת: מודי בוכבינדר
עשרים דקות מאזור הכינוס של היום הראשון בתחרות מתחיל לטפטף גשם. אני קצת מופתע אבל מתנחם שלא יכול להיות גשם רציני מדי בדרום צרפת ביולי.
עשר דקות אחרי זה אני מעביר את המגבים למהירות הגבוהה ביותר מסתכל על הברקים ומקווה שזה רק שבר ענן שיעבור עוד כמה דקות.
חצי שעה אחר כך אני עדיין יושב בתוך האוטו בחניה ומחכה שהגשם יעבור סוף סוף. לבסוף הגשם קצת נחלש ואני עושה סיבוב מהיר באתר התחרות. זוהי תחרות בין לאומית עם כ 2500 משתתפים, כ 115 בקטגוריה שלי, של 5 ימים לא הרחק ממופליה בדרום צרפת שבה אני מתאכסן (400 קילומטר מניס למי שמתעניין). התחרות נקראת o-France ואני מתרגם אותה לאו-צרפת ( או ל "אוי-צרפת" במקרים מסוימים)
לאחר שהגשם נחלש אני יוצא לזינוק – מרחק של שני קילומטר. באמצע הדרך אני נזכר שלא לקחתי את מחזיק התחנות. אתמול בחימום לא היו תאורי תחנות על המפה כך שלאחר התלבטות אני מחליט שיש לי מספיק זמן, ומחליט לרוץ חזרה. אני מזדרז, לוקח את מחזיק התחנות ומגיע לזינוק בזמן רק כדי לגלות שכל הזינוקים נדחו בחצי שעה ואני צריך לחכות למעלה מחצי שעה בגשם שמתחדש מתחת לאיזה עץ שלא ממש מספק הגנה.
לקראת הזינוק עצמו נפסק הגשם, המסלול של היום הראשון ארוך במיוחד – 6.5 ק"מ. אני יוצא לדרך, המפה בגודל A3 מנייר עמיד למים וכמובן אין עליה תיאורי תחנות. השטח די שטוח (מה שלא בהכרח מקל) ומכיל המון סבכים ועצים שאינם ממש יער. אין כמעט דרכים אבל יש די הרבה גדרות. המארגנים מכינים מעברים מעל הגדרות – שני משטחי עץ קשורים משני צידי הגדר המאפשרים לטפס בלי לפגוע בגדר ובלי לקרוע את המכנסים. הם מסומנים על המפה ועוזרים בניווט. אני בקושי מסתדר עם השטח ולפחות תחנה אחת גורמת לי לאיבוד קשר עם המפה ולהסתובב זמן ארוך עד התאפסות. בסוף אני מצליח לסיים את המסלול בשלום בזמן די גרוע ומופתע לטובה כשאני מצליח אפילו לעבור כמה משתתפים אחרים. כ 10% נפסלים.
בערב מתקיים גמר היורו בהשתתפות צרפת ואני יוצא לעיר לראות את המקומיים. כל הפאבים מלאים ואנשים מצטופפים ברחובות ושואגים עם כל אירוע במשחק. זה הכי קרוב להמצאות במגרש עצמו. את המשחק עצמו כמובן אי אפשר ממש לראות ולכן אני חוזר הביתה אחרי המחצית ולא נשאר לראות את הצרפתים אוכלים אותה מהפורטוגלים.

למחרת אני מגיע לזינוק תחת עננים כבדים ללא גשם. בשלושת הימים הראשונים הכינוס הוא באותו מקום, על רמה בגובה של 700-800 מטר והניווטים יוצאים כל יום לכוון אחר. קצת קריר אבל אני מקווה לטוב. ברגע שאני מזנק נפתחות ארובות השמיים ואל שלוש התחנות הראשונות אני מגיע בגשם. אחר-כך מתבהר קצת. אני הולך על בטוח, מבין יותר את השטח וגם מה אני יכול לצפות מעצמי מבחינה ניווטית. שמירת כיוון לטווח ארוך והערכת מרחק קשים מאוד בגלל כל הסבכים שצריך לעקוף. בסך הכול רק תחנה אחת מסרבת להופיע ואני מחפש אותה יחד עם לפחות 20 איש מכל העולם. בשלב זה אני עושה הכרות עם "נוהל שכן" (כמובן לא השם הרשמי). המתכננים שמים במקרים רבים מספר תחנות סמוכות (עם מספרים קרובים). לי נראה שיש להן גם תיאור דומה. אתה מוצא תחנה שכנה לשלך ואז אתה צריך לתפוס מישהו שמחפש אותה, להראות לו ואז לבקש להציץ לו במפה. זה מאפשר נקודת תקיפה קרובה. ביום השני אני עוד עוקב אחרי צרפתים שמבצעים את הנוהל אבל בניווטים יותר מאוחרים כבר יודע לשאול בעצמי. כמו בשטחים, זה לא חוקי ולא מוסרי אבל כולם עושים את זה (בניווט, לא בשטחים). מי שיש לו בעיה עם השם יכול גם לקרוא לזה הראה לי את שלך ואראה לך את שלי. אתם מוזמנים לנסות להגיע מ 8 ל 9 במפה המצורפת.
שוב אני מסיים לקראת הסוף אבל לא אחרון ושוב נפסלים די הרבה אנשים. בחזרה הביתה אני נתקל בכניסה לעיר בפקק ענק. ממעט הצרפתית שלי אני מבין שהטור דה פרנס מגיע לעיר. אחרי שעתיים בפקק אני מגיע הביתה, ה waze לא ממש עוזר בצרפת.
למחרת הניווט בצהרים ויש לי זמן לראות את הטור יוצא מהעיר. הזינוק הוא רק לקראת 12 בצהרים אבל כבר משמונה בבוקר סגורה רוב הכיכר הראשית, הגדולה קצת מכיכר רבין, במחסומים. שעתיים לפני הזינוק יש מצעד של כל הגופים התומכים במרוץ ומכל הרכבים נזרקים לקהל כל מיני שטויות מסחריות. אני נאבק בשתי זקנות וילדה על כובע אידיוטי של סקודה ומרגיש מלך שאני מצליח להגיע אליו ראשון. הצרפתים קצת יותר מנומסים מאתנו באיסוף הכבודה אבל עדיין קופצים אחריה. בשעה שלפני הזינוק עוברים המתחרים בטור אין סופי על הבמה ומתראינים. לאכזבתי מתברר שהמוביל האנגלי של הטור, פרום, מדבר צרפתית ולכן אפילו אותו אני לא מבין. קצת לפני 12 נשמעת ירית הזינוק וכל הכיכר מתרוקנת תוך חמש דקות. בתמונה המצורפת רואים את פרום מגיע לנקודת הזינוק.
ביום הרביעי עוברים לאתר זינוק חדש המחייב נסיעה של כמה קילומטרים בכביש שהתיאור צר הוא מחמאה לגביו. כל רכב ממול (מזל שאין הרבה כאלו) מחייב עצירה וירידה מהכביש. המפה עוברת ל 1:7500 אבל ממשיכה להיות A3 גם כשרובה הוא סמלילים של החברות התומכות בתחרות. אני משתפר ומתחיל להבין קצת יותר טוב איך מוצאים תחנות בשטח כזה. יש לא מעט לגים מאוד קצרים במסלול. אני רגיל מהארץ שבמקרה כזה פשוט לוקחים כיוון, עוקפים איזה שיח או סלע ומגיעים קרוב לתחנה. כאן לגים של 150 מטר מחייבים עיקוף של 500 מטר וניווט זהיר כי הקו הישיר פשוט לא אפשרי. יש אפילו תחנות שאני יודע איפה תהינה לפני שאני רואה אותן וזוהי התקדמות גדולה מהימים הראשונים. אני מצליח להגיע בשני הימים האחרונים בערך באמצע המקצה. ההתייצבות לזינוקים היא 4 דקות לפני הזינוק עצמו. בדקה הראשונה נכנסי לשרוול הזינוק, בדקה השניה עושים רישום ובדיקה של הצ'יפ, בדקה השלישית אפשר לקחת תיאור תחנות (לא ניתן לראות את המפה מראש), אחר-כך מתייצבים ליד ארגז המפות שלך ולבסוף מזנקים. ביום שאני מזנק בין הראשונים יש גם אנשים שמגיעים באיחור של דקה או שתיים וקופצים ישר לנקודת ההתחלה. יש גם מסלולים פתוחים מחוץ לתחרות.
בסיום חמשת הימים יש בקטגוריה שלי 40% שלא השלימו את כל הניווטים ואני נמצא אי שם לקראת הסוף בין אלה שכן סיימו.
בסך הכל הייתה תחרות שהעמידה את כישורי הניווט המוגבלים שלי במבחן די קשה אבל הצלחתי לסיים את כל הניווטים בהצלחה. למדתי והשתפרתי בניווט וגם טיילתי ונהניתי לא מעט.
להתראות בשנה הבאה בתחרות אחרת באירופה



מודי

קולולו... קבוצה ישראלית ביוקולה

מאת: יקיר גולדנר
במוצ"ש האחרון אירע ארוע היסטורי.
לראשונה מאז הקמת מדינת ישראל (1948) ולראשונה מאז ייסודה של תחרות ניווט השליחים הפינית "יוקולה" (1949) השתתפה בה קבוצה ישראלית.
היו שם מספר אנשים שהתפלאו - מה?? יש מועדון ישראלי שמשתתף ביוקולה??
- כן!...
התחרות היא תחרות גדולה במיוחד בה משתתפים מדי שנה כ 1800 קבוצות בנות 7 משתתפים במרוץ העיקרי. ועוד כ 1400 קבוצות נשים בנות 4 משתתפות. מדובר בארוע בסדר גודל ענק, כ 20 אלף משתתפים, מארגנים וצופים.
שטח הכינוס מתפרס על מספר קילומטרים ושטח התחרות משורטט על מפה בגודל A2 בקנ"מ 1:10,000 ...
כל קבוצה מייצגת מועדון ניווט אחד. אנחנו ייצגנו את הקבוצה הראשונה של מועדון ניווט עמק חפר.
חברי הקבוצה לפי סדר הלגים:
1. פבל גבוזדב - 10.6 ק"מ דמדומים-חושך .זינוק המוני ב 23:00 - ראו סרטון מצורף
2. יקיר גולדנר - 12.7 ק"מ חושך
3. אלכסיי מרצ'נקו - 14.1 ק"מ חושך - לג לונג נייט.
4. קרן זיו  - 8.4 ק"מ דמדומים-אור
5. אמיר צור - 8.6 ק"מ אור
6. אלכסנדר ליפוביץ (ליפה) - 12.4ק"מ אור
7. אייל הימן - 16.4 ק"מ אור
הצבנו לעצמנו שלושה יעדים לפני הנסיעה:
א- לא לפסול (יש מאות תחנות בשטח ועשרות פיצולים)
ב- לא לזנק בזינוק נבוכים ("שיים סטארט") בו מוזנקים כל השליחים שטרם הוזנקו עד שעה 9 בבוקר
ג- לסיים פחות ממקום 500
נפגשנו בהלסינקי למחנה אימונים קצר לפני התחרות בעיקר כדי להתרגל לשטח הפיני הטכני והמדוייק.
חלק מאיתנו הספיקו להשתתף בהידלרסטיט (ארוע ניווט פתוח כמו שלפני שנה ארגננו ביער האילנות) ו אייל אפילו סיים חמישי.
בשבת בבוקר התארגננו ויצאנו לכיוון שטח התחרות. כ 3 שעות נסיעה לא כולל העצירות.
בעצירת הצהריים פבל התבשר שאביו נפטר. כבר התחלנו לתכנן מי עושה שני לגים ואיך שולחים אותו הביתה אך הוא החליט שהדבר הכי טוב בשבילו הוא להשתתף בתחרות למרות הכל (ולמחרת לחזור הביתה) וכך היה. יש לציין את חוסנו המנטאלי של פבל שלמרות כל המצב הפגין רוח תחרותית ואופטימיות יוצאות דופן.
מזג האוויר מאז שהגענו לפינלנד ועד שעזבנו היה קודר. למעט שעתיים ביום שלפני התחרות, כל הזמן היה גשום ומעונן באופן שלא אופייני לאמצע הקיץ. מזג האוויר הזה השפיע גם על התחרות - הבוץ והקרירות השפיעו על ההתארגנות אך לא על רוח התחרות.
גשם או חום, בוץ או ביצה, יום או לילה - התחרות מתקיימת ויהי מה!
ליווינו את פבל לזינוק ההמוני המרגש וחילקנו תורנויות ללילה - מי קם ללוות את מי לזינוק. כל שעה וחצי-שעתיים יזנק עוד נווט.
פבל התעכב לסיים. הוא מסוגל לסיים ב 100 הראשונים אך בנתיים חלפו מאה, ועוד מאה ועוד מאתיים ופבל לא מגיע... כשהתחלנו לדאוג שמשהו קרה הוא הופיע.
סיים כ25 דקות אחרי המנצח, כשהעביר לי את המפה שלי (לג שני) אמר שתי מילים "תזהר מסוכן".
וכך ברוח אופטימית זו יצאתי לניווט ארוך בלילה כשאני פותח את המפה (A2)  אני מופתע לגלות שהמסלול שלי עובר על כולה. במבט ראשון זה נראה הרבה יותר ארוך מ 13 ק"מ ובמבט שני אני לא רוצה לראות.. אלומת האור שלי מאירה למטרים ספורים קדימה ופחות מזה בסבך. וכל הדרך סבך...
השטח חלק עם הרבה ענפים ובליטות בבוץ שמחכות שתסתכל במפה ותפגע מהן (וזה בדיוק מה שקרה לפבל בדיעבד).
השטח עמוס נווטים שרצים לכיוונים שונים ומספר רכבות - חשוב לשמור על ריכוז כי קשה מאוד להתאפס בלילה ביער הפיני.
בחלק הראשון של המסלול היה קשה במיוחד לעקוף נווטים איטיים בסינגל צר. כל עקיפה דורשת קטע ריצה חזק ומעייף בסבך. מאחר ופבל התעכב עקפו אותו הרבה קבוצות חלשות שעכשיו צריך לעקוף בחזרה. רק בשליש האחרון של המסלול כמות האנשים התדלדלה משמעותית.
כקילומטר וחצי לפני הסוף אירע "הנורא מכל" - הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך באמצע יער פיני בלילה - הפנס לפתע כבה!
למזלי רצו אחרי שני אנשים כך שלקח לי כמה שניות להבין שהפנס שלי הוא זה שכבה. נסיון לטפל במגעים לא הועיל, אז התקרבתי לאחד מהם והתנצלתי שאני משתמש באור שלו. הוא שאל מהן שתי התחנות הבאות שלי והציע שנרוץ ביחד (נחמד מצידו)
תחנה אחת רצנו ביחד ואז בקטע שביל קצר הצלחתי לקרוא את שתי התחנות הבאות ולרוץ אליהם בלעדיו כשאני עוקף עוד כמה נווטים בעזרת אלומת הצד שלהם. ואז תחנה אחרונה קרובה לסיום - רק לוודא את הקוד... התנצלותי לאלכסיי שקיצרתי לו את השינה ב15 דקות (התכנון היה שאעשה שעתיים). הוא החליף אותי ועשה בערך את אותו זמן על מסלול ארוך יותר המכונה "לונג נייט" וכשמו כן הוא - מסלול ארוך בלילה.
במסלול שלי הספקתי לעקוף כ 160 קבוצות. אלכסיי המשיך את המגמה עם 110 נוספים - לרגע היינו מקום 370. אם פבל היה במיטבו היינו יכולים להיות אולי גם פחות מ200.
אחריו קרן זינקה. בעיקרון יש מרוץ נפרד לנשים אך קרן השתתפה איתנו. בתחרות הזו אין קטגוריות לא נשים ולא נוער.
ולכן גם אמיר שהוא רק בן 16 ובארץ המסלול הבינוני מגרד את ה 6 ק"מ מלמטה רץ הפעם קרוב ל 9 ק"מ בשטח קשה יותר.
כשהוא מצליח לעקוף בדרך 10 קבוצות.
אמיר ממתין לזנק אחרי קרן ללג החמישי כשצמוד לכתף שלו ממתין לזנק ללג האחרון לא אחר מטיירי ג'ורג'ו, אלוף העולם.

אמיר מסיים בשעה 7 בבוקר כשהיעד השני נראה אפשרי מתמיד! אם ליפה חוזר לפני 9 אייל מזנק רגיל!

האופטימיות נמשכה שעתיים ואז אייל זינק 4 דקות לפני שליפה חזר...
בשעה 11:40 בבוקר .סיימנו את התחרות במקום ה 375 בתוצאה 12 שעות 39 דקות ו 28 שניות. התוצאה הישראלית הכי טובה בהיסטוריה :-)
עמדנו בשנים מהיעדים וכמעט גם בשלישי.
הייתה תחרות נהדרת. חוויה מדהימה.
אפשר כבר לרשום ביומן את התחרות של שנה הבאה - השאלה האם נרד בה ממקום 200?







תוצאות הקבוצה מאתר התחרות: 

 מקום,מס' קבוצה, לג,     שם                                     ,  תוצאה ללג,   מיקום בלג,        זמן רץ,          מיקום בחילוף.
475242Emek Hefer OKISR12:39:28
1 Pavel Gvozdev1:31:07640.
2 Yakir Goldner1:46:11393.3:17:18481.
3 Alexey Marchenko1:46:56259.5:04:14370.
4 Keren Ziv1:31:17861.6:35:32427.
5 Amir Zur1:22:59539.7:58:32419.
6 Alexander Lipovich2:04:25846.10:02:57464.
7 Eyal Heiman2:36:31647.12:39:28475.



תוצאות מלאות מהאתר

את התחרות ניצח מועדון קובי (Koovee) מטמפה בו השתתפו בין היתר דניאל הובמן, קראטוב, לאקנן ועוד.
קבוצתו של תיירי ג'ורג'ו סיימה במקום השני.