קולולו... קבוצה ישראלית ביוקולה

מאת: יקיר גולדנר

במוצ"ש האחרון אירע ארוע היסטורי.

לראשונה מאז הקמת מדינת ישראל (1948) ולראשונה מאז ייסודה של תחרות ניווט השליחים הפינית "יוקולה" (1949) השתתפה בה קבוצה ישראלית.

היו שם מספר אנשים שהתפלאו - מה?? יש מועדון ישראלי שמשתתף ביוקולה??

- כן!...

התחרות היא תחרות גדולה במיוחד בה משתתפים מדי שנה כ 1800 קבוצות בנות 7 משתתפים במרוץ העיקרי. ועוד כ 1400 קבוצות נשים בנות 4 משתתפות. מדובר בארוע בסדר גודל ענק, כ 20 אלף משתתפים, מארגנים וצופים.

שטח הכינוס מתפרס על מספר קילומטרים ושטח התחרות משורטט על מפה בגודל A2 בקנ"מ 1:10,000 ...

כל קבוצה מייצגת מועדון ניווט אחד. אנחנו ייצגנו את הקבוצה הראשונה של מועדון ניווט עמק חפר.

חברי הקבוצה לפי סדר הלגים:

1. פבל גבוזדב - 10.6 ק"מ דמדומים-חושך .זינוק המוני ב 23:00 - ראו סרטון מצורף

2. יקיר גולדנר - 12.7 ק"מ חושך

3. אלכסיי מרצ'נקו - 14.1 ק"מ חושך - לג לונג נייט.

4. קרן זיו  - 8.4 ק"מ דמדומים-אור

5. אמיר צור - 8.6 ק"מ אור

6. אלכסנדר ליפוביץ (ליפה) - 12.4ק"מ אור

7. אייל הימן - 16.4 ק"מ אור

הצבנו לעצמנו שלושה יעדים לפני הנסיעה:

א- לא לפסול (יש מאות תחנות בשטח ועשרות פיצולים)

ב- לא לזנק בזינוק נבוכים ("שיים סטארט") בו מוזנקים כל השליחים שטרם הוזנקו עד שעה 9 בבוקר

ג- לסיים פחות ממקום 500

נפגשנו בהלסינקי למחנה אימונים קצר לפני התחרות בעיקר כדי להתרגל לשטח הפיני הטכני והמדוייק.

חלק מאיתנו הספיקו להשתתף בהידלרסטיט (ארוע ניווט פתוח כמו שלפני שנה ארגננו ביער האילנות) ו אייל אפילו סיים חמישי.

בשבת בבוקר התארגננו ויצאנו לכיוון שטח התחרות. כ 3 שעות נסיעה לא כולל העצירות.

בעצירת הצהריים פבל התבשר שאביו נפטר. כבר התחלנו לתכנן מי עושה שני לגים ואיך שולחים אותו הביתה אך הוא החליט שהדבר הכי טוב בשבילו הוא להשתתף בתחרות למרות הכל (ולמחרת לחזור הביתה) וכך היה. יש לציין את חוסנו המנטאלי של פבל שלמרות כל המצב הפגין רוח תחרותית ואופטימיות יוצאות דופן.

מזג האוויר מאז שהגענו לפינלנד ועד שעזבנו היה קודר. למעט שעתיים ביום שלפני התחרות, כל הזמן היה גשום ומעונן באופן שלא אופייני לאמצע הקיץ. מזג האוויר הזה השפיע גם על התחרות - הבוץ והקרירות השפיעו על ההתארגנות אך לא על רוח התחרות.

גשם או חום, בוץ או ביצה, יום או לילה - התחרות מתקיימת ויהי מה!

ליווינו את פבל לזינוק ההמוני המרגש וחילקנו תורנויות ללילה - מי קם ללוות את מי לזינוק. כל שעה וחצי-שעתיים יזנק עוד נווט.

פבל התעכב לסיים. הוא מסוגל לסיים ב 100 הראשונים אך בנתיים חלפו מאה, ועוד מאה ועוד מאתיים ופבל לא מגיע... כשהתחלנו לדאוג שמשהו קרה הוא הופיע.

סיים כ25 דקות אחרי המנצח, כשהעביר לי את המפה שלי (לג שני) אמר שתי מילים "תזהר מסוכן".

וכך ברוח אופטימית זו יצאתי לניווט ארוך בלילה כשאני פותח את המפה (A2)  אני מופתע לגלות שהמסלול שלי עובר על כולה. במבט ראשון זה נראה הרבה יותר ארוך מ 13 ק"מ ובמבט שני אני לא רוצה לראות.. אלומת האור שלי מאירה למטרים ספורים קדימה ופחות מזה בסבך. וכל הדרך סבך...

השטח חלק עם הרבה ענפים ובליטות בבוץ שמחכות שתסתכל במפה ותפגע מהן (וזה בדיוק מה שקרה לפבל בדיעבד).

השטח עמוס נווטים שרצים לכיוונים שונים ומספר רכבות - חשוב לשמור על ריכוז כי קשה מאוד להתאפס בלילה ביער הפיני.

בחלק הראשון של המסלול היה קשה במיוחד לעקוף נווטים איטיים בסינגל צר. כל עקיפה דורשת קטע ריצה חזק ומעייף בסבך. מאחר ופבל התעכב עקפו אותו הרבה קבוצות חלשות שעכשיו צריך לעקוף בחזרה. רק בשליש האחרון של המסלול כמות האנשים התדלדלה משמעותית.

כקילומטר וחצי לפני הסוף אירע "הנורא מכל" - הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך באמצע יער פיני בלילה - הפנס לפתע כבה!

למזלי רצו אחרי שני אנשים כך שלקח לי כמה שניות להבין שהפנס שלי הוא זה שכבה. נסיון לטפל במגעים לא הועיל, אז התקרבתי לאחד מהם והתנצלתי שאני משתמש באור שלו. הוא שאל מהן שתי התחנות הבאות שלי והציע שנרוץ ביחד (נחמד מצידו)

תחנה אחת רצנו ביחד ואז בקטע שביל קצר הצלחתי לקרוא את שתי התחנות הבאות ולרוץ אליהם בלעדיו כשאני עוקף עוד כמה נווטים בעזרת אלומת הצד שלהם. ואז תחנה אחרונה קרובה לסיום - רק לוודא את הקוד... התנצלותי לאלכסיי שקיצרתי לו את השינה ב15 דקות (התכנון היה שאעשה שעתיים). הוא החליף אותי ועשה בערך את אותו זמן על מסלול ארוך יותר המכונה "לונג נייט" וכשמו כן הוא - מסלול ארוך בלילה.

במסלול שלי הספקתי לעקוף כ 160 קבוצות. אלכסיי המשיך את המגמה עם 110 נוספים - לרגע היינו מקום 370. אם פבל היה במיטבו היינו יכולים להיות אולי גם פחות מ200.

אחריו קרן זינקה. בעיקרון יש מרוץ נפרד לנשים אך קרן השתתפה איתנו. בתחרות הזו אין קטגוריות לא נשים ולא נוער.

ולכן גם אמיר שהוא רק בן 16 ובארץ המסלול הבינוני מגרד את ה 6 ק"מ מלמטה רץ הפעם קרוב ל 9 ק"מ בשטח קשה יותר.

כשהוא מצליח לעקוף בדרך 10 קבוצות.

אמיר ממתין לזנק אחרי קרן ללג החמישי כשצמוד לכתף שלו ממתין לזנק ללג האחרון לא אחר מטיירי ג'ורג'ו, אלוף העולם.

אמיר מסיים בשעה 7 בבוקר כשהיעד השני נראה אפשרי מתמיד! אם ליפה חוזר לפני 9 אייל מזנק רגיל!

האופטימיות נמשכה שעתיים ואז אייל זינק 4 דקות לפני שליפה חזר...

בשעה 11:40 בבוקר .סיימנו את התחרות במקום ה 375 בתוצאה 12 שעות 39 דקות ו 28 שניות. התוצאה הישראלית הכי טובה בהיסטוריה :-)

עמדנו בשנים מהיעדים וכמעט גם בשלישי.

הייתה תחרות נהדרת. חוויה מדהימה.

אפשר כבר לרשום ביומן את התחרות של שנה הבאה - השאלה האם נרד בה ממקום 200?

תוצאות הקבוצה מאתר התחרות: 

 מקום,מס' קבוצה, לג,     שם                                     ,  תוצאה ללג,   מיקום בלג,        זמן רץ,          מיקום בחילוף.

475	242	Emek Hefer OK			ISR	12:39:28
		1 Pavel Gvozdev				1:31:07	640.
		2 Yakir Goldner	1:46:11	393.		3:17:18	481.
		3 Alexey Marchenko	1:46:56	259.		5:04:14	370.
		4 Keren Ziv	1:31:17	861.		6:35:32	427.
		5 Amir Zur	1:22:59	539.		7:58:32	419.
		6 Alexander Lipovich	2:04:25	846.		10:02:57	464.
		7 Eyal Heiman	2:36:31	647.		12:39:28	475.

תוצאות מלאות מהאתר

קישור לסרטון ההזנקה לתחרות (מדובב לעברית)

את התחרות ניצח מועדון קובי (Koovee) מטמפה בו השתתפו בין היתר דניאל הובמן, קראטוב, לאקנן ועוד.
קבוצתו של תיירי ג'ורג'ו סיימה במקום השני.