על המפה - שהם

מאת: מיכאל נצר
אודם, פטדה וברקת, נופך, ספיר ויהלום, לשם, שבו ואחלמה, תרשיש, שהם וישפה. אלה הן 12 אבני החושן של הכהן הגדול, אותו ענד בזמן עבודת הקודש בבית המקדש. ארבע מאלה נתנו שמותיהן לישובים בארץ, שלוש בחבל מודיעין והרביעית בשכנות לו. נופך, ברקת ואחלמה הוקמו בשנת 1950 כישובי עולים (השם אחלמה הוחלף מאוחר יותר לבית עריף). בשנת 1980 הוקם הישוב שוהם, שהוא מועצה מקומית ומונה כיום כ-20000 תושבים. שוהם נמצא על שלוחה בגבולה המערבי של שפלת יהודה, במקום היא מתרוממת מעל עמק לוד, הוא בקעת אונו, מול נתב"ג. בתקופת המקרא היה חבל ארץ זה בנחלת שבט אפרים. לרגלי השלוחה נמצאות אבני החושן האחרות דלעיל.
כל אבן בחושן נקשרה באחד משבטי ישראל. מאלה שבסביבתנו ברקת היא של שבט לוי, נופך של יהודה, אחלמה של גד ושוהם של יוסף עם שני בניו אפרים ומנשה.זיהוי אבני החושן אינו ברור כיום. תרגומים ופרושים שונים של המקרא מזהים כל אבן בדרך שונה. אנו בניווטנו נסתדר עם אבני הגיר הבונות את שטח הניווט ביער ברקת ליד שוהם, מדרום לנופך ומצפון לאחלמה.

ניווט בארץ הנבטים

מאת: עופר אביטל

לפני כחודש ימים מטלפן אלי מפקד האגד הארטילרי שלי, בדחילו ורחימו שואל האם אסכים לנווט במסגרת יום כשירות חת"ם (חיל התותחנים), עוד בטרם סיים את שאלתו, השבתי ב"חיובי עבור", איזה נווט אתם מכירים שיגיד לא לניווט ?

הצו שהגיע בדואר יומיים לאחר השיחה (או שעובדים מהר בצבא או שיודעים שם שעופר לא אומר לא לניווט) בישר לי על יומיים בשיבטה. אודה, כי התרגשתי מאד לחזור לאותו מקום בו "ביליתי" ימים (ולילות) ארוכים באבק שדומה יותר לפודרה ובתוספת השמן והגריז של התותחים הופך להיות עיסה דביקה אשר בעבר דווקא אהבתי אותה.

כמובן שללא דפי הנחיות ופקודה מסודרת אי אפשר, וכך מתחיל הפקס' שבביתי לפלוט ניירת שרובה ממש מיותרת. אני מעלעל בדפים הרבים ומגיע מייד לסעיפים הנוגעים לריצת הניווט. ו......... "ריצת הניווט תתבצע בבגדי עבודה, נעליים צבאיות, אפוד קרב הכולל בתוכו 5 מחסניות מלאות, שתי מימיות מלאות, M-16 (לפחות מקוצר), כובע עבודה ומצפן ".


הניווט מתבצע בזוגות, כאשר בן זוגי לניווט הוא מסו"ל (מפקד סוללה) בן 28, גם הוא איש מילואים מאחד מגדודי האגד. משיחה קצרה עימו, אני מתרשם כי הבחור מתאמן, אפילו רץ פעם את מרתון פריז, קצת פחות טוב בניווט.


מפת ניווט ?! לא ולא, הניווט מתקיים בעזרת תצ"א (תצלום אוויר).


כבר ניווטתי ניווטים ארוכים בשרותי הצבאי ועם כל הפק"ל (הייתי רגם בשרותי הסדיר ב"חרוב"), אך היה זה בסוף שנות ה-60 , חשבון פשוט יראה כי חלפו להם כבר 4 עשורים מאז.


כל זה לא מרתיע אותנו הנווטים, וכך, אני מוצא עצמי בדרך לשיבטה ביום ג' 13/09. אמרו להתייצב בשעה 10:00 בבוקר , אז עבדכם הנאמן מתייצב בשער הבסיס כ-10 דקות לפני השעה 10:00.


הש"ג הצעיר והנחמד (איך לא ? תותחן ! ) ניגש, מצדיע, מקבל את המסמכים הדרושים, ולאחר מספר דקות חוזר, פותח את השער ומבקש ממני להחנות במגרש החנייה הקרוב, כי "אין לי אישור כניסה עם הרכב". אודה, כי כאן קצת התחלתי לכעוס (לא עליו חלילה , הוא רק מבצע פקודות), אני מחכה ברכב ומחליט כי במידה ואין לי אישור להכנס עם הרכב לבסיס, אני עושה פרסה וחוזר צפונה, "יש גבול לכול תעלול" אני ממלמל לעצמי, לחזור לימים בהם סחבתי את הקיטבג (שק החפצים) על הגב לא בא בחשבון גם למען ניווט, מספר טלפונים ליחידת האם שלי והאישור המיוחל הגיע, לא רק בע"פ, ממש אישור בצורת כרטיס ובו כתוב "אישור כניסה לקצין בכיר".


אני ניגש למשטח התומתי"ם (תותחים מתנייעים) ופוגש את צוות התומ"ת מהאגד הארטילרי שלי אשר כבר מזווד את התומ"ת לקראת יום המחרת. אודה הם היו בהלם, מעט מתביישים שאלו אותי לגילי וכששמעו את גילי (H55) היו מאד מופתעים, אבל מפרגנים.


כאן המקום להסביר מהו "יום כשרות חת"ם"? ביום זה מתכנסים נציגי החייל מכל הגדודים ומתחרים במספר ענפים, מרבית הענפים הם מקצועיים ממש כמו: מסלול צוות, פריסת זחל, ירי בכינון ישיר אל עבר מטרת טנק פטון ישן ועוד. שני הענפים השייכים לספורט הם ריצת ניווט ומשיכת חבל.


בשעה 15:30 מתקיים תדריך לכול נציגי היחידות ואז אני מקבל מידע ראשוני על הניווט: התצ"א בקנ"מ של 1:7000, נקודת הזינוק נמצאת בשער הצפוני של הבסיס על ציר "אבירה" (ציר מפורסם מאד ל"בוגרי" שיבטה), תדריך מחר בבוקר בשעה 05:30.


אני מחליט ללכת לישון מוקדם, מוותר על אירוע בחורבות שיבטה בנוכחות קציני החייל הבכירים, החדר ללא מזגן, כך שהשינה לא משהו, אני מתעורר מוקדם מהדרוש (מתרגש ?) קפה הס מלהזכיר בשעה זו ויחד אנו ניגשים לנקודות הזינוק, אנחנו ראשונים במקום, לאט לאט מגיעים כולם (היכן העמידה בזמנים ?), תדרוך קצר, אנו מזנקים עם תצ"א ועליה מסלול מספר 1, 4 נ"צ (תחנות) , אורך מסלול בערך 4 ק"מ, המטרה היא להביא 4 נ"צ , זמן גג 60 דקות.


יוצאים לדרך, כבר בקבלת התצ"א, אני מבחין כי היא מאד לא ברורה(כמו המפות של...), השטח די מישורי, נ"צ ראשון מוצאים ללא בעיות לאחר ריצה על ציר "אבירה", איך מסומן הנ"צ ? עמוד כינון (צינור בעובי של חצי צול, גובה של 1.80 מטר צבוע אדום לבן) בתחתיתו מחובר מנקב ממש כמו שלנו, אין קוד, מנקבים , אני מודד אזימוט ומרחק לנ"צ הבא, לפתע לאחר כ-250 מ' מגיעים לתחנה, בן זוגי מחליט כי הגענו, אינני מסכים עימו, לדעתי יש לנו לפחות עוד 200 מ' , ויתרתי(אני בחור טוב ולא רוצה לריב), ניקוב וממשיכים, כך מצאנו את כל ארבעת הנ"צ ואנו בדרך לסיום, למרבה הפלא אנו ראשונים, הזמן 29:38 דק', לא רע בהתחשב בגיל (לפחות שלי).


אציין כי זינקו 17 זוגות.


מורידים את האפוד, הכול רטוב מזיעה, אך בהחלט שווה. כתבת נחמדה וצלם של העיתון "במחנה" מראיינים את הקצין/נווט "הקשיש", הצלם מנציח את האירוע מכול הכיוונים ואולי תופיע גם קטע בכתבה על יום זה.


ניגשים להתקלח (איזה מזל שהרכב שלי צמוד) וחוזרים לאזור האירוע לבדוק את התוצאות, אנחנו מסיימים במקום ה-3 המכובד, ראשונים מחיילי המילואים, במקום הראשון 2 קצינים צעירים המשרתים בשיבטה ומכירים כל קפל קרקע וואדיון, במקום ה-2 שוב 2 קצינים צעירים מאחד הגדודים.


ומדוע אנו "רק" במקום ה-3 ? נכון, הנ"צ השני היה שגוי ואין פסילות בצבא, רק מקצצים זמנים. ממש לא נורא, היה כיף אדיר.


בסיומו של היום, הקתמ"ר (קצין תותחנים ראשי) מחלק את המגינים ליחידות הזוכות, האגד שלי זוכה במקום הראשון מכול אגדי המילואים שנטלוו חלק ביום זה ואני מתכבד להגיע ולקבל את המגן, וכאן , מגיעה ההתרגשות שלי לשיאה, בעוד אני רץ אל עבר הבמה , קמים מאות החיילים שביציע ומוחאים כפיים לאותו קצין "קשיש", צמרמורת חלפה בגופי, זה היה שווה את הכול.


להתראות בשנה הבאה.

יב"ז ות"ל וגז"א גם

מאת:זיו נוימן
נתחיל מהאקסיומה: ספורט הניווט הוא ספורט ירוק !!!

אין ספק שהטרנד הירוק שוטף היום כל חלקה טובה במדינה ובעולם, יכול להיות שזה מאוחר מדי ויכול להיות שלא, אבל למה להרוס את מצב הרוח שלכם עם תחזיות אפוקליפטיות, נניח שזה לא מאוחר מדי.

מדינות אירופה המפותחות וגם אלו שפחות, רואות בטבע דת שנייה ובחלקן גם ראשונה-ההמנון השבדי מעניק לטבע את התואר אלוהים ובעצם למה לא, הרי אלוהים זה בטוח לא אשכנזי עם זקן לבן, וספרדי עם זקן לבן שחושב שהוא אלוהים כבר יש לנו... בסלובניה הירוקה שכמות האגמים בה לא פחותה ממספר שקיות הניילון שיש אצלנו בתחנה המרכזית הישנה אסור בתכלית האיסור לשוט במימיהם עם סירת מנוע - זה מרעיש, זה מזהם ואין בזה צורך. אצלנו בניגוד אליהם שכנראה לא יודעים איך לנהל מדינה מתפתחת: יש אגם אחד וכמות סירות מנוע שגם ישו היה יכול ללכת בקו ישר מטבריה לעין גב אם היו מצמידים אותן אחת לשניה.
תמיד היו הירוקים עוף מוזר שרק הפריעו לאחרים להתפתח, לפתח ולתפוח. הם עסקו בפעילויות שונות ומשונות שלא תרמו כלום לתוצר הלאומי, לא תרמו כלום לבטחון השוטף ולא תרמו כלום לקופות הצדקה שמונחות בקברי צדיקים...גם בתחום הספורט הם נטו לפעילות מוזרה כמו... ריצת ניווט לדוגמא, הם בחרו לעסוק בספורט מוזר שאינו דורש מתקנים קבועים, אינו תופש אזורי מחיה וגם מה מוזר: הפעילות מתבצעת בטבע הרחק מעין התקשורת והמצלמות, לא מרוויחים בספורט הזה כסף ובכל זאת אנשים רבים הופכים אותו לדרך חיים. מוזרים...

אותם אנשים המכונים "נווטים" מנסים לצמצם כמה שיותר את חותמם בטבע ובניגוד גמור לאופי תושבי האזור הם גם רוצים לשמור על הטבע ולו רק בכדי לעסוק בספורט האהוב שלהם. נכון, אותם טיפוסים חושבים רק על עצמם ולא על האחרים, הם לא רוצים שאחרים ירוויחו כסף מפיתוח קרקעות, הם לא רוצים לפתור את בעית הפקקים במדינה והם לא רוצים מדינה מפותחת הלובשת שמלת בטון ומלט.
אז אם לא הייתי מובן עד עכשיו הרי שאצטרך להיות יותר בוטה: האיגוד לספורט הניווט הוא "גוף ירוק", אולי לא גוף שמבצע פעולות אקטיביות למען הסביבה (לנקות זה לא נחשב - לנקות זו תרבות כמו שלא ללכלך זו גם תרבות) הכוונה היא שהאיגוד לספורט הניווט ירים את הדגל הירוק ויתנגד לכל פגיעה בשטחים הפתוחים. זו צריכה להיות מדיניות ברורה ואחידה.

בשבת האחרונה התקיימה פעילות למען הצלת פארק השרון, את הפעילות ארגנו החברה להגנת הטבע ותושבי האזור. גם האיגוד נרתם להצלת הפארק ונתן את קולו למעש באמצעות מפות ניווט שחולקו למשתתפי הפעילות וגם בהקמת עמדה בעלת נוכחות מרכזית בארוע שנועד להגיע לאוזניהם של חברי הועדה לתכנון לאומי (ות"ל) על מנת שיסירו את רוע הגזירה.
לארוע הזמינו המארגנים גם מספר סלברטאים המתנגדים לכביש ואנחנו ניסינו לתפוש אותם בפוזת ניווט לתכנית השנתית הבאה, רצינו לתפוש את יעל בר זוהר (יב"ז) אבל בסוף הסתפקנו בבעלה גיא זוארץ (גז"א) הידוע מהתכנית הישרדות בתמונה קצת אנמית (איפה עמרי כשצריך אותו ?)


סוף טוב הכל טוב
לעת עתה ניצל הפארק מהסטת כביש החוף אבל איום חדש מתקרב ממזרח - כביש 9 שאמור לחבר את מחלף בקה מכביש 6 לכביש החוף דרך פארק השרון.
כביש נוסף מאיים על שטחי הניווט ביער בן שמן ובית ענבה (כביש 4) וגם שם נפגין נוכחות וניתן את קולנו נגד הפגיעה בשטחים הפתוחים.






חיזוק השרירים המייצבים בריצת ניווט

מאת: ד"ר איתי זיו
קישור לכתבה שהופיעה ב: עולם הריצה גיליון 143 .

מסאז' או אונס

מאת: אהוד דפני
ברוח התקופה ובעקבות החוויות מהכנת מפת הרוגיין שפבל משתף אותנו בהן , נזכרתי בחוויה דומה, אמנם בהיקף וקנה מידה יותר קטנים.לפני כשנה וחצי נדרשתי לעדכן את מפת פארק נחל חדרה – חפציבה כהכנה לאליפות המרחק הקצר שקיימנו על המפה. כזכור, המפה מורכבת משני חלקים: הצד המערבי הכולל את השטח מערבית לכביש 2 מופה ע"י סרגי יאקימוב והצד המזרחי, בין כביש 2 וכביש 4 מופה ע"י זיו נוימן. הצד המזרחי כולל בתוכו את חוות חפציבה שמתוחזקת ומתופעלת כאתר שימור ומרכז הדרכה של חברת החשמל. המפה בגרסאת 2003 נראית כך, כאשר החווה מסומנת בקו סגול: שני החלקים של המפה שונים בסגנון המיפוי ואולי גם בחומר הבסיס ששימש את הממפים אבל התפירה למפה אחת פשוטה למדי כי כביש 2 מפריד בין החלקים והקשר היחידי בשטח בין המפות הוא במעבר יחיד מתחת לכביש בצמוד לגדה הדרומית של הנחל.
העדכון בחלק המערבי היה פשוט – פה ושם דרכים שהשתנו, קצת שינויים בולטים בצמחיה ועדכון הטיילת על גדת הנחל וסביבותיה. לעומת זאת, בחלק המזרחי הסיפור היה שונה לגמרי. מאז המפוי ב 2003 , נעשו עבודות פיתוח נרחבות בחוות חפציבה והמצב בשטח החווה לא היה דומה בכלל למפה. אנחנו התבססנו על החווה כשטח כינוס וכחלק מהמסלולים ולא יכולנו להתעלם מהשינויים. לפיכך נדרשתי לעשות שינויים נרחבים במפה.
אלא מאי, צדיקים זוכים שנעשית מלאכתם בידי אחרים. מתברר שזמן קצר לפני כן זיו הכין מפת פארקים מעודכנת לעילא ולעילא של החווה בנפרד מסביבותיה ובכך חסך לי את הצורך למפות מחדש. מפת החווה המעודכנת נראית כך:
אם כך, כל מה שאני צריך זה להשתיל את המפה החדשה בתוך המפה הקיימת בקנה המידה הנכון, לשנות קצת סימנים כדי שזה יראה כמו מפת ניווט רגילה, לא מפת פארקים, ובא לציון גואל. אבל כאשר העלתי את הרעיון בפני זיו הוא שידר משום מה חוסר בטחון בסיכויי ההצלחה. היו לו איזה הערות לא ברורות על שימוש בחומר בסיס שונה. בסופו של דבר, הוא השאיר לי למצוא אם ולמה זה לא מסתדר.



אז עד כמה חומר הבסיס יכול להיות שונה? התמונה הבאה מראה את מפת הפארקים מעל למפה המקורית )שתי המפות "שקופות" כך שרואים את שתיהן (שתי המפות בק.מ. 1:10,000) וממוקמות כך שהצומת במרכז החווה (מסומנת בעיגול) מתלכדת.
אז מה רואים? ראשית רואים שיש בעייה קטנה עם כיוון הצפון, שאותה אפשר לסדר ע"י סיבוב של אחת המפות, אבל יש גם בעיות של אי התאמה מעבר לסיבוב. למשל, פינת הגדר הדרומית מערבית סוטה בין המפות בערך ב 25 מ' ולא ניתן לפתור זאת ע"י סיבוב בלבד. אז ביננו, לא בעייה "לגנוב" 25 מ' במפת ניווט בלי להתפס, אבל במקרה הנוכחי, כאשר צריך להשתיל חלק של מפה בתוך מפה קיימת, צריך התאמה חלקה בין החלקים החדשים והישנים לאורך הגבולות בינהם ואי אפשר שקווי גובה, שבילים וסבכים יחתכו ויוזזו באמצע המפה.
טוב, אז בשלב הזה החלטתי לעבור לתוכנית ב'. תוכנית ב' זה להשתמש במפת הפארקים של זיו כתבנית (template) ולשרטט את המפה באיזור החווה מחדש לפי המפה של זיו. מבחינה מעשית זה אומר:
1 לחתוך חור במפה הישנה. החור תחום ע"י הגדר והנחל
2 להתאים את המפה של זיו כתבנית מתחת למפה הישנה
3 לשרטט את פרטי הנוף לפי התבנית
4 להכריז על נצחון
ההתאמה (Adjust) ב OCAD היא פעולה של סיבוב ו"מתיחה" של התבנית כדי שתתאים למפה לפי נקודות יחוס. מדובר בטרנספורמציה לינארית ולכן, בעקרון, 3 נקודות יחוס שאינן על קו ישר כוללות את כל המידע הנדרש להתאמה. ניתן להכניס יותר מ 3 נקודות ייחוס ואז התוכנה מחשבת התאמה ממוצעת, אבל התוכנה לא מותחת חלקים שונים של המפה במידה שונה. אם התבנית (או במקרה זה, המפה המקורית) מעוותת בצורה לא לינארית אי אפשר לעשות התאמה מושלמת והתוצאה תלויה בבחירה של נקודות הייחוס.
התבנית מתחת ל"חור" נראית בתמונה הבאה, כאשר נקודות ההתאמה ב OCAD הן 3 הפינות של השטח המסומנות בעיגולים. ניתן לראות שההתאמה טובה בנקודות הייחוס אבל במקומות אחרים יש בעיות, למשל, בפינה הדרום מערבית בהגדלה בצד שמאל -בבדיקה לעומק וניסוי של נקודות ייחוס שונות התברר לי שניתן להגיע לחפיפה טובה ברוב השטח כך שהבעיות קיימות רק בפינה אחת של המפה. את זה אפשר לראות למשל ע"י התאמה בנקודות הייחוס הבאות:
במצב זה הכל מסתדר פרט לפינה הצפון מערבית, שבה יש התנגשות בין שטח החווה והמכוניות הנוסעות צפונה על כביש 2. עם הנתיבים דרומה דווקא אין לנו בעייה. פתרון אפשרי זה להזיז את כביש 2 אבל לא בטוח שמע"ץ יסכימו לעשות את זה בשבילנו.
אז איך הסיפור נגמר?
את מרבית שטח החווה שרטטתי לפי התבנית כמו שמתואר. באיזורים הקרובים לפינה הבעייתית הזזתי בהדרגה את התבנית מזרחה וכל פעם שרטטתי גזרה נוספת, כמו שמסומן סכמתית ע"י השטחים המקווקוים.
התוצאה הסופית היא של החווה משולבת במפה הגדולה כאשר הפינה הצפון מערבית במפה החדשה מוצגת לעומת מפת הפארקים והמפה המקורית:חדי עין יבחינו אולי שפרטי נוף ומרחקים מסוימים קצת מעוותים במפה החדשה לעומת מפת הפארקים. למשל השביל שיורד מהרחבה צפונה דרך הסבך סוטה מהאזימוט הנכון.
אבל במבחן התוצאה, ככל שזכור לי כ 180 נווטים תחרותיים וכ 80 משפחות ניווטו על המפה, כולל האיזור הבעייתי, ואף אחד לא התלונן על עיוותים במפה. אולי כי זה היה בסוף המסלול והיו כבר עייפים.

פינלנד קוראת לך

ערן סגל, מבכירי הנווטים שלנו, קיבל הזמנה ממאמן נבחרת הנוער של פינלנד להצטרף למועדון מקומי בשם KooVee שנמצא ב טמפרה. ערן שהפגין ביצועים גבוהים באליפות אירופה ושבה את עינו של המאמן כשהגיע ראשון מבין כל הנבחרות בתחרות השליחים יהיה הנווט הישראלי הראשון שיחיה ויתאמן תחת מועדון ניווט מקצועי.
החיים במסגרת ספורטיבית מוגדרת תתן לערן אפשרות מצויינת להתקדם מקצועית ולהביא ידע רב לארץ לכשישוב. חשוב לא פחות הוא תפקידו של ערן על תקן של שגריר ישראלי במעצמת ניווט כמו פינלנד וכולנו מקווים שאת פירות ההצלחה נאכל כולנו בסיום הסתיו, או אז מסתיימת עונת הניווטים בפינלנד הקרה ומתחילה עונת הניווטים בישראל החמה.
את ערן תאמץ משפחת נווטים ואנו בטוחים שדוידי לא מוטרד מכך שערן יקרא למישהוא אחר Isä (אבא) כל עוד זה יהיה בפינית.
עושה רושם שיש במועדון מספר נמרות ואני מקווה שערן לא יאמץ את התלבושת המקומית גם בארץ כי אז נראה לי שנעביר אותו לקטגורית G.

ננסה לעדכן אתכם בהמשך באמצעות רשומה זו.