ניווט בארץ הנבטים

מאת: עופר אביטל

לפני כחודש ימים מטלפן אלי מפקד האגד הארטילרי שלי, בדחילו ורחימו שואל האם אסכים לנווט במסגרת יום כשירות חת"ם (חיל התותחנים), עוד בטרם סיים את שאלתו, השבתי ב"חיובי עבור", איזה נווט אתם מכירים שיגיד לא לניווט ?

הצו שהגיע בדואר יומיים לאחר השיחה (או שעובדים מהר בצבא או שיודעים שם שעופר לא אומר לא לניווט) בישר לי על יומיים בשיבטה. אודה, כי התרגשתי מאד לחזור לאותו מקום בו "ביליתי" ימים (ולילות) ארוכים באבק שדומה יותר לפודרה ובתוספת השמן והגריז של התותחים הופך להיות עיסה דביקה אשר בעבר דווקא אהבתי אותה.

כמובן שללא דפי הנחיות ופקודה מסודרת אי אפשר, וכך מתחיל הפקס' שבביתי לפלוט ניירת שרובה ממש מיותרת. אני מעלעל בדפים הרבים ומגיע מייד לסעיפים הנוגעים לריצת הניווט. ו......... "ריצת הניווט תתבצע בבגדי עבודה, נעליים צבאיות, אפוד קרב הכולל בתוכו 5 מחסניות מלאות, שתי מימיות מלאות, M-16 (לפחות מקוצר), כובע עבודה ומצפן ".

הניווט מתבצע בזוגות, כאשר בן זוגי לניווט הוא מסו"ל (מפקד סוללה) בן 28, גם הוא איש מילואים מאחד מגדודי האגד. משיחה קצרה עימו, אני מתרשם כי הבחור מתאמן, אפילו רץ פעם את מרתון פריז, קצת פחות טוב בניווט.

מפת ניווט ?! לא ולא, הניווט מתקיים בעזרת תצ"א (תצלום אוויר).

כבר ניווטתי ניווטים ארוכים בשרותי הצבאי ועם כל הפק"ל (הייתי רגם בשרותי הסדיר ב"חרוב"), אך היה זה בסוף שנות ה-60 , חשבון פשוט יראה כי חלפו להם כבר 4 עשורים מאז.

כל זה לא מרתיע אותנו הנווטים, וכך, אני מוצא עצמי בדרך לשיבטה ביום ג' 13/09. אמרו להתייצב בשעה 10:00 בבוקר , אז עבדכם הנאמן מתייצב בשער הבסיס כ-10 דקות לפני השעה 10:00.

הש"ג הצעיר והנחמד (איך לא ? תותחן ! ) ניגש, מצדיע, מקבל את המסמכים הדרושים, ולאחר מספר דקות חוזר, פותח את השער ומבקש ממני להחנות במגרש החנייה הקרוב, כי "אין לי אישור כניסה עם הרכב". אודה, כי כאן קצת התחלתי לכעוס (לא עליו חלילה , הוא רק מבצע פקודות), אני מחכה ברכב ומחליט כי במידה ואין לי אישור להכנס עם הרכב לבסיס, אני עושה פרסה וחוזר צפונה, "יש גבול לכול תעלול" אני ממלמל לעצמי, לחזור לימים בהם סחבתי את הקיטבג (שק החפצים) על הגב לא בא בחשבון גם למען ניווט, מספר טלפונים ליחידת האם שלי והאישור המיוחל הגיע, לא רק בע"פ, ממש אישור בצורת כרטיס ובו כתוב "אישור כניסה לקצין בכיר".

אני ניגש למשטח התומתי"ם (תותחים מתנייעים) ופוגש את צוות התומ"ת מהאגד הארטילרי שלי אשר כבר מזווד את התומ"ת לקראת יום המחרת. אודה הם היו בהלם, מעט מתביישים שאלו אותי לגילי וכששמעו את גילי (H55) היו מאד מופתעים, אבל מפרגנים.

כאן המקום להסביר מהו "יום כשרות חת"ם"? ביום זה מתכנסים נציגי החייל מכל הגדודים ומתחרים במספר ענפים, מרבית הענפים הם מקצועיים ממש כמו: מסלול צוות, פריסת זחל, ירי בכינון ישיר אל עבר מטרת טנק פטון ישן ועוד. שני הענפים השייכים לספורט הם ריצת ניווט ומשיכת חבל.

בשעה 15:30 מתקיים תדריך לכול נציגי היחידות ואז אני מקבל מידע ראשוני על הניווט: התצ"א בקנ"מ של 1:7000, נקודת הזינוק נמצאת בשער הצפוני של הבסיס על ציר "אבירה" (ציר מפורסם מאד ל"בוגרי" שיבטה), תדריך מחר בבוקר בשעה 05:30.

אני מחליט ללכת לישון מוקדם, מוותר על אירוע בחורבות שיבטה בנוכחות קציני החייל הבכירים, החדר ללא מזגן, כך שהשינה לא משהו, אני מתעורר מוקדם מהדרוש (מתרגש ?) קפה הס מלהזכיר בשעה זו ויחד אנו ניגשים לנקודות הזינוק, אנחנו ראשונים במקום, לאט לאט מגיעים כולם (היכן העמידה בזמנים ?), תדרוך קצר, אנו מזנקים עם תצ"א ועליה מסלול מספר 1, 4 נ"צ (תחנות) , אורך מסלול בערך 4 ק"מ, המטרה היא להביא 4 נ"צ , זמן גג 60 דקות.

יוצאים לדרך, כבר בקבלת התצ"א, אני מבחין כי היא מאד לא ברורה(כמו המפות של...), השטח די מישורי, נ"צ ראשון מוצאים ללא בעיות לאחר ריצה על ציר "אבירה", איך מסומן הנ"צ ? עמוד כינון (צינור בעובי של חצי צול, גובה של 1.80 מטר צבוע אדום לבן) בתחתיתו מחובר מנקב ממש כמו שלנו, אין קוד, מנקבים , אני מודד אזימוט ומרחק לנ"צ הבא, לפתע לאחר כ-250 מ' מגיעים לתחנה, בן זוגי מחליט כי הגענו, אינני מסכים עימו, לדעתי יש לנו לפחות עוד 200 מ' , ויתרתי(אני בחור טוב ולא רוצה לריב), ניקוב וממשיכים, כך מצאנו את כל ארבעת הנ"צ ואנו בדרך לסיום, למרבה הפלא אנו ראשונים, הזמן 29:38 דק', לא רע בהתחשב בגיל (לפחות שלי).

אציין כי זינקו 17 זוגות.

מורידים את האפוד, הכול רטוב מזיעה, אך בהחלט שווה. כתבת נחמדה וצלם של העיתון "במחנה" מראיינים את הקצין/נווט "הקשיש", הצלם מנציח את האירוע מכול הכיוונים ואולי תופיע גם קטע בכתבה על יום זה.

ניגשים להתקלח (איזה מזל שהרכב שלי צמוד) וחוזרים לאזור האירוע לבדוק את התוצאות, אנחנו מסיימים במקום ה-3 המכובד, ראשונים מחיילי המילואים, במקום הראשון 2 קצינים צעירים המשרתים בשיבטה ומכירים כל קפל קרקע וואדיון, במקום ה-2 שוב 2 קצינים צעירים מאחד הגדודים.

ומדוע אנו "רק" במקום ה-3 ? נכון, הנ"צ השני היה שגוי ואין פסילות בצבא, רק מקצצים זמנים. ממש לא נורא, היה כיף אדיר.

בסיומו של היום, הקתמ"ר (קצין תותחנים ראשי) מחלק את המגינים ליחידות הזוכות, האגד שלי זוכה במקום הראשון מכול אגדי המילואים שנטלוו חלק ביום זה ואני מתכבד להגיע ולקבל את המגן, וכאן , מגיעה ההתרגשות שלי לשיאה, בעוד אני רץ אל עבר הבמה , קמים מאות החיילים שביציע ומוחאים כפיים לאותו קצין "קשיש", צמרמורת חלפה בגופי, זה היה שווה את הכול.

להתראות בשנה הבאה.