מאת: דני וולשטיין
יום שלישי ,אני
מתחיל לטפס בדרך מ Bilbao
ל Oderitz , הכפר
שבוא נלון ומצוי בגובה 400מ.
בדרך אני רואה מרחוק את רכס Arralar
, זהו יום שבת זה מתחיל.......
הכל התחיל לפני שנה לאחר
השתתפותי ברוגיין 24שעות בצ'כיה,
חשבתי שאני צריך למצוא בן זוג בגילי,
דברתי עם דוידי שאחרי 3
שבועות ,לשמחתי,
הביע את הסכמתו והחלטנו שנרוץ יחד
במיני רוגיין ירקון.
דוידי מהיר ממני והיה
לי קשה לעמוד בקצב,
אך אחרי 20 קמ
דוידי מאט עקב התכווצויות בר.
הסברתי לו שבריצות כאלו חייבים לתמוך
בתוספים וסיכמנו על מסלול ארוך באפריל.
גליים וכך
המשכנו עד לסיום
דברתי עם ידידי משאל
לגבי תוכנית אימונים וסיכמנו שניתן חידוד
חודשיים לפני.
אני מתאם עם דוידי אימונים
שונים (כשלדוידי
לא דאגתי כל כך עקב האימונים התכופים
שמבצע). לדאבוני
באליפות ישראל מתחתי את רצועת הקרסול,
קצת הלחיץ אך התגברתי.
ממאי מעלה הילוך ומשתדל להגיע ל 30קמ
בשבוע , החלטתי
לרוץ לסירוגין שבוע סינגל הררי (
בעקבות כתבתו של דני צ'יזיק)
ושבוע מסלול הררי בחריש בקצב טוב (
לצערי המסלול משנה שעברה נהרס ברובו).
בסוף אפריל אנו רצים יחד בהר חורשן
32 קמ ובתחילת
יוני רצים חלק מרוגיין הרדוף 5ש
(3:00-8:00) 30קמ והלך
בסדר. בסוף יוני
אני מתחיל להתאמן עם משאל (פעם
בשבוע) בגלל הפרשי
הגבהים בספרד הוא מוסיף אימון עליות
בדיונות קיסריה.
דוידי חוזר מניווטי
צ'כיה ומודיע שיש
לו בעיה ברגל, אך
היא תיפתר. בנוסף, הוא מתכנן ביולי לטוס
לצפון הודו לחודש כדי לטייל עם ערן בנו והוא
מתוכנן לחזור יום לפני הטיסה לספרד.
הנווט הספרדי של מועדון לב השרון משיג לי 4
מפות 1:25000 באזור התחרות , אנו
חורשים אותן. השטח
מורכב מ 60% יער והשאר
שטח אלפיני מעל קו היער .בנוסף
השטח הוא קרסטי ואנו מזהים אזורים רבים
,מרובי צ'ופצ'יקים
כלומר שקעים ענקיים.
המארגנים מכינים שני אימונים (בצמוד
למפת הרוגיין)אחד
ביער ואחד באזור האלפיני.
בכלל הארגון נהדר,
אתר מצוין, כל
חודשיים יוצא בולטין חדש.
3 ממפים את השטח (500
ש בשטח+ 250 ש
שרטוט !) ותמונות
נשלחות לאתר. כל
האזור נקרא "ארץ
הבסקים" והמפה
נקראת Navarra .
אני
מתכתב עם וורה, חברתי הרוגיינרית מצ'כיה,
היא חושבת שהשטח קשה מבחינה פיזית
וטכנית, היא מתכננת מסלול של 60קמ.
המארגנים מודיעים שכל צוות יקבל GPS, כמו כן מחייבים ציוד חובה:
ערכת עזרה ראשונה
שמיכת
מילוט
מעיל רוח
מגבלה נוספת הינה מזג האוויר,
אם מגיעה רוח דרומית (ים תיכון) אזי
חם ואם רוח צפונית (אטלנטי) הטמפ'
צונחת ויש ערפל כבד....
דוידי מסמס מ לדק שהרגל
בסדר והוא מצליח להתאמן מפעם לפעם.
התמקמתי במלון שהינו
בית עתיק בן 400שנה,
בבוקר אני רץ ומרגיש מצוין.
בערב אני אוסף את דוידי ב Pamplona
ואנו מתכננים למחר את האימון האלפיני.
נסיעה של שעה לאזור צפ'
המפה ,מזג
אויר טוב, די חם.
ההרים מעלינו ,איזה
גבהים. אנחנו
מטפסים לזינוק ושועטים לעבר תחנה ראשונה-
בולדר. עוברים את קו היער וצופים למעלה.
מטפסים אליו כ 300מ
בעשב אלפיני ארוך וחלק.
לאט לאט מבינים את המפה ואת קווי ה lime
stone . הבנו שלא יהיה קל וכך הקצב (בדיעבד
דווקא באזורים היותר גבוהים שיש בהם מרעה
העשב נמוך וקל לריצה)
בדרך חזרה מחפשים מקום לאכול (העמסת
פחמימות) ולבסוף
מוצאים מסעדה קטנה.
אך הבסקית הנחמדה לא יודעת מילה אחת
באנגלית כך שלבסוף מכניסה אותנו למטבחה
ומראה מה יש בסירים.
למחרת אנו באימון ביער,
הפעם הקצב מהיר יותר ומצליחים לרוץ
כשהיער לבן והבטחון עולה (
הבנו מה ההבדל בין בור שקע ו depression
).
נוסעים לכינוס כדי להירשם, את התחרות מארגנים
שני מועדונים, כשאנו
רוצים להירשם אומרים לנו רגע,
מביאים את דובר האנגלית.
מצמידים לדוידי את ה GPS
לתרמיל, חברותי הצ'כיות וורה
וסוזי עדין לא הגיעו אך נראים כבר די הרבה
אוהלים בשטח. יש שהגיעו במכוניות מאוקראינה!
פרות מסתובבות במרעה וביניהן המארגנים
מנסים ללא הצלחה לאסוף את הזבל שמשאירות.
אנו מנצלים את ההזדמנות ויוצאים לסיור
ותצפית ב Sant Miguel 1340
מ (מבחינת
המארגנים אין בעיה)
עלינו לנק הגבוהה ופרשנו מפות.
בערב אנו מגיעים לטכס הפתיחה הרשמי
בעיירה המארחת Lekunberry
סוף סוף נפגשנו עם וורה וסוזי, יושבים
איתן על כוס בירה,
וורה מנסה לדבר עברית אך נשברת מהר,
הן מספרות שטיילו בכל האזור המערבי
של המפה , התרחצו
באגם וטיילו על הרכס עד לכינוס (הוראות
המארגנים לא משפיעות עליהן!) ואנחנו
כמו ילדים טובים, לא
העזנו להיכנס לשטח האמברגו.
הן חוזרות ומדגישות שהכי חשוב לדאוג
לרגליים זה שטח קשה!
בחדרנו אנו אורזים את
הציוד ומחלקים ביננו את האוכל.
גליתי ששכחתי מעיל רוח ומשאיל מבעל
הבית.
שבת בבוקר ,אני
מעיר את דוידי מוקדם,
7:00 ארוחת בוקר בכינוס,
9:00- חלוקת מפות,
אני מחכה ודוידי מופיע ,נרגש
עם 4 מפות,
אחת לשרטוטים ואחת ספייר.
מתחילים לתכנן ,קודם
כל נעצנו סיכות אדומות בנקודות מעל
100וקבלנו ,
כצפוי, פיזור
הקפי. אחר נעצנו
סיכות כחולות על 80,90
וכבר מסתמנת צפיפות קלה באזור הדר' מע' ברגע שהוספנו
את סיכות ה 60,70 זה
נראה מובהק. ובאמת
האזור הזה הוא הקשה ביותר!
היה לנו וויכוח על 4
נק יקרות באזור הכינוס,
האם לקחת עכשיו או בבוקר?
המארגנים מבשרים שבשעה 20:00
ישתנה מזג האוויר ורוח צפ'
תביא לערפל ברכס הגבוה.
היום חם 30מעלות,
יש 12 נק מים
והמארגן סיפר שיש מים בשטח אך זה באחריותכם(
באימון האלפיני נתקלנו בשקתות מלאות
במים צלולים וטובים כך שקבלנו רושם שלא
יהיה חסר מים בשטח).
אני ממלא פול 3 ליטר ודוידי מחליט לקחת חצי כמות, סימנו
מסלול יומרני של 70
קמ, מרכז דרום
ואז מערבה. מתכוננים
ליציאה לאזור בדיקת הציוד.
לפתע דוידי מגלה ששכח את מעיל הרוח ,
מיד מארגן איזו חולצה שרוול ארוך
,שקיווינו שתעבור,
אך בעמדת הביקורת פוסלים אותו ומסבירים
לו שהוא חייב להחליף!
(15 ד לזינוק)
מאשרים לו לקחת סווצ'ר
הוא טס לאוטו וחוזר ,נרגעים
עם כולם בצל העצים,
5ד לזינוק , מאחלים
בהצלחה לוורה וסוזי.
לקול הפעמונים הבסקים
אנו מזנקים עם כולם ,
רצים בנחת אחרי הטור הארוך כשפנינו
לתחנה 41 תוקפים
מהעיקול אך מפספסים במעט ולבסוף יורדים
בין ערימות הסלעים לתוך השקע הענקי.
עולים צפונה בשביל ,
עוברים לשביל הלא ברור ותוקפים את 35
בול. ממשיכים
מערבה ל 96 , ההתקדמות
ב lime איטית ולבסוף
מזדהים בעזרת השביל המערבי ותוקפים משם
ישר לנק' . חוזרים
לשביל ושועטים מערבה לעבר 113,
יוצאים מהעיקול החד ובניווט מדויק
מגיעים טוב. חוזרים
לשביל ומגבירים קצב לעבר 95,
מבחינת מזון,
בשלב הזה, אנו
מנסים להקפיד על400
ק"ק /בשעה
( ג'ל=
200,בר=300) אוכלים
תוך כדי ריצה. מטפסים
בשלוחה מגבול הירוק ומגיעים למצוקים
,מנסים למצוא את
המערה, הבעיה
,כשיורדים למרגלות
המצוק קשה מאוד לחזור,
התחתית מלאה בצמחיה גבוהה ואין כל כך
עקבות נווטים, אני
ממשיך למטה ,לאורך
המצוק כשהמערה אמורה להיות ,בתווך,
בין סדרת המצוקים הבאה .אך
האזור מלא בשברי מצוקים ובורות ,לך
תדע...
לפתע 3מ
ממני צץ ראש ומסמן לי "
כאן למטה" אני
צועק לדוידי (מותר
פער של עד דקה ביננו).
תחנה כזו זה 30 ד!
חוזרים לשביל וממשיכים לעבר 87.
כאן פוגשים די הרבה קב'
שעולות מכיוון התחנה (אנו
קרובים לכינוס).עברנו
10קמ הקצב נמוך,
3.3 קמ"ש.
48 תחנה קלה ומשם ל 161 - מבזבזים
קצת זמן בחיפוש ובסופו של דבר מזדהים לפי
השבילון העליון.
חוזרים לשביל הראשי וממשיכים מזרחה
על קיו גובה לעבר 151
ומגיעים במדויק.
דוידי מודיע שנגמרים לו המים,
ממש חם עכשיו.
מדרום יש סימון של בית מחסה עם איקס
כחול, קיווינו
למים, אך כשהגענו
לצריף ,כל השוקת יבשה, מעט מזרחה
לעבר עוד סימון כחול ושוב התבדינו.
עולים לבריכה המסומנת ומגלים מים
דלוחים בתחתיתה.
חוזרים לשביל ושוב לא מוצאים מים ,
חותכים לעבר 114
, ניווט קשה בתוך ה lime
אך אחרי כמה זמן מגלים את הבולדר,
אני מוצץ את טיפות המים האחרונות (בנוסף
אנו לא אוכלים כיוון שזה נורא מצמיא). עולים עם השבילון לעבר וודיון שמסומן
בקווקוו כחול, אך
גם שם יבש, כרגע
האפשרות הבאה למים נמצאת בנחל מתחת ל 94
. ממשיכים ל 86 אך
תועים בפניה ומבזבזים זמן יקר,
חוזרים ותוקפים מהעיקול ,נק'
קשה, דוידי
מתוסכל ,אני ממשיך
בעזרת קו ה lime ומגלה
את הבור. יאללה ל
94 אני מתחיל
להרגיש חולשה (לא
אוכלים!) אנו
מדרימים לעבר היער הלבן ומתקדמים על גבי
משהו כמו תעלה ( נוצר
מגרירת גזעים) מגיעים
למצוק ולמתלול הראשון ,
הרעיון להמשיך על קו גובה לעבר המתלול
הצר ומשם למתלול שלנו 94.
השיפוע קטלני וקשה מאוד להתקדם,
רוב היערות כאן רחבי עלים והקרקע מלאה
בהם, כך שמדי פעם
שוקעים ונופלים, אני
מוצא ענף ונעזר בו ,חושש שלא נראה את המתלול מלמעלה,
אך האזימוט היה מדויק ולבסוף הגענו
(הקטע לקח 1.5
ש). משם ישר
למטה לערוץ, די
סבוך אך מתקדמים מהר בלב הערוץ,
לפתע אני רואה את דוידי עם הראש באדמה,
ווי איזו שמחה סוף סוף מים.
אומנם זה רק זרזיף,
אך הבורות מלאים ואפשר למלא את הנאד,
שותים ושותים,
אוכלים ומתכננים, השעה 20:00
(עברנו בערך 25
ק), קודם כל ל
63, סופרים צעדים
כפולים ומתחילים לטפס בתוך הסבך ומגיעים
לשטח פתוח ,ממשיכים
לטפס ולא מוצאים את המערה,
מחליטים לספור צעדים מהמבנה בקצה
השביל, שוב מגיעים
לאותה נק', שדה
פתוח ושוב עוד שדה (בדיעבד
בעזרת זכוכית מגדלת ניתן לראות קו ירוק
שמחלק את השטח לשנים).
דוידי
ממשיך למעלה ואומר שהכל סבוך,
מוותרים ומדליקים פנסי ראש.
יורדים לכביש בכדי להגיע ל 80,מתקדמים
לאורך הנחל עד לסכר ועוצרים לחלוקת אוכל,
אני די מותש ומקווה שהאוכל והמים יעשו
את שלהם במהרה. מוצאים
את הערוץ ועולים אתו מחכים לראות פיצול,
דוידי ממשיך לטפס לפתע צעקה ,מצאתי,
איזה יופי, נחלץ
מהפטל ומחליטים להמשיך לטפס לעבר 70.
איזה טיפוס תלול בשטח די סבוך עד
שמגיעים למעבר,
עולים עד לשטח חצי פתוח וחותכים מערבה
ובעזרת קו ה lime מגיעים
לשביל (טפסנו מעל
300מ),
עוזבים את השביל וממשיכים על קו גובה
עד לעץ, מזג האוויר
משתנה ומרגישים את הרוח הצפונית הקרה. מתלבטים
איך לרדת ,עד שזוג
עובר אותנו בריצה מערבה לעבר המורד ואנו
אחריו מתכווננים לשער בין המצוקים,
הירידה הופכת לתלולה ביותר,
דרדרת אבנים, מזל
שהעצים עוצרים אותי בכל פעם שמחליק.
לבסוף מגיע לשביל חבול ומיד ממשיכים
בשביל לעבר 40, נעצרים
בנחל לשתות ולמלא.
מגיעים במהירות ל 40
ומגלים זוג רוגיינרים שתפשו תנומה
בתחתית, יורד
זרזיף גשם ויש קצת ערפל אך לא מפריע.
ממשיכים לאורך האגם לעבר גבעה 53,
שוב טיפוס קשה לפסגה בצד הלבן ומשם
יורדים ,לאורך
המצוק עד לנחל, שוב
ירידה מסוכנת ונזהרים לא להחליק בדרדרת.
ממשיכים בשביל לעבר השלוחה כשהכוונה
לתקוף את 65 מלמעלה.
יורדים לעבר העיקול בנחל ומגיעים די
מדויק. ממשיכים
בנחל לעבר 85 אך
כנראה תוקפים מוקדם מדי מחפשים ולא מוצאים,
מנסים להזדהות שוב אך לא בטוחים לגבי
הפיתולים בנחל ..
ולבסוף בייאוש מוותרים וחושבים על
הצעד הבא, האם
להמשיך מערבה בנחל עד לשביל הראשי ,או
להמשיך ביער על קו גובה ,לבסוף
מחליטים לטפס דוך צפונה .
חוצים את הסבך ומיד מגיעים לשטח פתוח
שלמזלנו קצור ומיד מתחילים בעליה ,אני
מרגיש שכוחותיי חוזרים,
מזדהים ומגיעים לשביל הראשי ברמה.
עוד מעט 6:00 ואנו
עם הפנים מזרחה ,לנסות
לאסוף כמה שיותר נק',
ממשיכים בקצב טוב ,שוב
חוזרים לרוץ כשניתן.
בדרך ל 150 השחר עולה והמראות מקסימים,
כל העמקים מעוננים ,על
כרי העשב רועים עדרי כבשים,
סוסים ופרות. די
קריר ודוידי לובש סווצ'ר,
הפסקת אוכל קלה ומתכננים את הבוקר
ואת מה שאחריו.
מגיעים בריצה ל150
ומשם במהירות ל46
,34 ו49 ,ממשיכים
לעבר 88 , מנסים
להזדהות עם הבתים ולא מבינים את השטח
(בדיעבד מתברר
שיש עוד בתים בהמשך)
מנסים שוב ולבסוף מוותרים.
הזמן דוחק ואנו רצים לעבר 97,
עולים בשדה הפתוח ,יש
שביל נווטים ,מנסים
להזדהות לפי קו ה lime
,איזה ערימות סלעים לך תמצא את
התלולית.....למזלנו
, זוג רוגיינרים
וותיקים שאנו פוגשים למעלה מצביעים
ומסבירים איך להגיע.
נשארו שעתיים,
תוקפים את 153
מהשביל ומגיעים בקלות.
ל154 קל להגיע
אך מאוחר מדי, עולים
ל 141 ומשם בריצה
קלה על השביל יחד עם עוד כמה קב'
מגיעים ל 32 , נשארו
30 ד,
ממשיכים בריצה ל 31
ומשם לעבר הסיום,
גבעה אחרונה וכל אזור הכינוס נגלה
לעיננו. מסיימים
15ד מוקדם ,זהו
נגמר ,מקבלים
תוצאות , כוס מים
או קולה ,עוד 30ד
חלוקת פרסים ואחר כך ארוחה לכולם ,
מתברר שאנו במקום 5,
30 נק' ממקום
4.
סיכום ומחשבות
1.חוסר
ההתחשבות בגורם המים הייתה קריטית עבורנו.
ואני יכול לומר שעבורי זה היה משמעותי. 4 שעות ללא מים וללא יכולת לאכול (המזון
פשוט מצמיא) השפיע
עלי מאוד ולמעשה התאוששתי רק בשעות הקטנות
של הלילה. לכן
יכול להיות שאחרי 113
(למרות שרק 14:30)
היינו צריכים למלא מים כיוון שבדרום לא היו כלל נק'
מים! או בהמשך
לעשות שינוי תוכניות?
2.
תכניתנו הייתה לתקוף את האזור הדר'
מע' העשיר
בתחנות יקרות, אך
אני לא יודע אם בגלל חולשה או חוסר בטחון
במציאת התחנו,
הדבר גרם לכך שפשוט סיננו את רוב
התחנות היקרות בלילה וכך הפסדנו את מאמץ
ההגעה עד לכאן. נק
110,93,81 היו ברות
השגה וויתרנו עליהן.
3.
כל הסיבוב מהעץ ב70
למטה לנחל ל40
למעלה ל53 ולמטה
לשביל עד לקרבת תחנה 81
לקח לנו 3.5 ש!
ואפשר לראות את האפשרות
להגיע דרך 54 ול81
והמשך המסלול,
(הרבה יותר חסכוני בקווי גובה).
לסיכום זו הייתה בהחלט
חוויה יוצאת דופן והכי חשוב שחזרנו ממנה
בריאים ושלמים, בסה"כ
עברנו כ 60קמ ,
1570נק' מקום
5 בקטגוריה ובכללי
מקום87 /198.