מאת:זיו נוימן
חורף 81 בבוקרו של יום שבת נאה למדי (בניגוד לתחזיות ששודרו בקול ישראל) הגיעה קבוצת נערים ליער מנשה בסמוך לקיבוץ הזורע. רוח קרירה נשבה, האדמה הרטובה כוסתה במצע של מחטי אורנים רך למגע וריח נפלא של רקבובית יער שלט בכל. ששת הנערים שהצטופפו במכונית מקרטעת הוקסמו מהמקום הנפלא בסמוך לנחל השופט והשוצף שרעמת קולו נשמעה למרחקים משל היו בארץ רחוקה, הנערים הגיעו לתחרות ריצת ניווט בפעם הראשונה בחייהם והיו נרגשים לקראת הצפוי להם. אחד הנערים שיצא לניווט נעלם ולא נראה במשך שנים רבות למרות כל המאמצים שעשו נווטים רבים ובכללם בן משפחתו הקרובה שמעולם לא איבד תקווה לפגוש אותו שוב ביערות האהובים כל כך.
חורף 81 בבוקרו של יום שבת נאה למדי (בניגוד לתחזיות ששודרו בקול ישראל) הגיעה קבוצת נערים ליער מנשה בסמוך לקיבוץ הזורע. רוח קרירה נשבה, האדמה הרטובה כוסתה במצע של מחטי אורנים רך למגע וריח נפלא של רקבובית יער שלט בכל. ששת הנערים שהצטופפו במכונית מקרטעת הוקסמו מהמקום הנפלא בסמוך לנחל השופט והשוצף שרעמת קולו נשמעה למרחקים משל היו בארץ רחוקה, הנערים הגיעו לתחרות ריצת ניווט בפעם הראשונה בחייהם והיו נרגשים לקראת הצפוי להם. אחד הנערים שיצא לניווט נעלם ולא נראה במשך שנים רבות למרות כל המאמצים שעשו נווטים רבים ובכללם בן משפחתו הקרובה שמעולם לא איבד תקווה לפגוש אותו שוב ביערות האהובים כל כך.
מה היה שם בדיוק ואיך יכול נער נורמטיבי אוהב ספורט וטבע להיעלם לכל כך הרבה שנים ?
...
כמעט שלושים ושתיים שנים חלפו ויום אחד אני מקבל שיחת טלפון מעומר אחי הבכור "מצאתי את המפה האורגינלית של הניווט ההוא משנת 1981 ביערות מנשה ליד קיבוץ הזורע" הוא אמר, באותו רגע הרגשתי חולשה ברגליים וקצב דפיקות הלב שלי גבר אבל אז נזכרתי שאני בדיוק באמצע עליה בריצת אימון ואלו תופעות טבעיות לאדם שעוסק בפעילות גופנית. "מה דעתך לרוץ שוב את המסלול?" הוא המשיך, ואני מיד קלטתי שזו ההזדמנות לנסות לחקור את קורות אותו יום בעזרת האמצעים הטכנולוגיים המודרניים שלא היו אז באותם ימים רחוקים. "שלח לי את המפה במייל וניפגש ביום שבת הקרוב בשעה 6:00 במחלף אלייקים, אני אכין את כל מה שצריך".
...
סוף מאי בשנת 2013, קרני השמש הראשונות פוצעות את שמי המזרח ואני דוהר במכונית ממוזגת על כביש 6 לכיוון צפון, מחליט להיכנס לאווירה של תחילת שנות השמונים ומעביר לרשת ב' - טעות ראשונה - החבר'ה האלה תקועים עדיין בשנות השבעים וראיון כבד עם יהודה קיסר על להקת "העוד" לצלילי "אני הוא גדליה רבע איש..." של אלתרמן ווילנסקי קורע את האוויר ליד המחלף של בקה אל גרביה, מבריח צמד עורבים המנקרים פגר של שועל חסר מזל שניסה לחצות כביש ראשי באמצע הלילה. בודק שוב כי יש איתי את כל מה שצריך לחקור את המקרה ולא היה אז בימים ההם: טלפון סלולרי עם GPS, מפה עדכנית, מפה ישנה שהודפסה במדפסת לייזר צבעונית, ניילון למפה, מצפן אצבע, שעון דופק, שנים של ניסיון ו... ערכה ניידת לניתוח DNA שתשמש אותי לבדוק האם אנחנו שפויים או שיש לנו פגם גנטי למחלה חשוכת מרפא שקוראים לה ריצת ניווט.
...
אוויר צונן מפתיע אותנו ליד קיבוץ הזורע בתוך עמק ירוק ויער מזמין גם בתקופה זו של סוף מאי, "רצים קליל" אני מציין "אני לא רוצה לאבד גם את הרמז הזעיר ביותר" נענה בהסכמה שבשתיקה למרות ששנינו יודעים כי הסיבה האמיתית היא הכושר הגופני שכבר לא יהיה כמו שהיה.
תחנה 3 - היא צריכה להיות כאן בסביבה |
תחנה 9 ברזל U ? זה T כפול !!! |
תחנה 11 - השיח כנראה התרבה |
תחנה 13 בתהליך שיחזור |
האם הנער נמצא במערת קבורה ? |
המפה הישנה חסרה בפרטים, הזינוק מחוץ למפה, התחנות מעורפלות ומסומנות על המפה בידיו של מתחרה נרגש לפני הזינוק, תיאור התחנות ספרותי, הגובה המצטבר לא מרחם, המרחק גם הוא דורש חוסן גופני ולא מתחשב בעבירות השטח, מטפסים לתחנה ויורדים באותה דרך... הרמזים מצטברים, מצולמים ומתועדים: חלק מהתחנות כבר לא קיימות בשטח(4, 7) חלק מהתחנות נדרשות לסקירה ארכיאולוגית (10, 13) וחלק דורש דמיון ומנסרה (8, 11) אבל יש גם מספר הצלחות לא מבוטל שמפתיעות גם אותנו (3, 9, 14).
שעה וחצי של ריצה, 10 ק"מ בסה"כ, 550 מ' טיפוס מצטבר, תיעוד, הנאה מהשטח ומעבר בכל תחנות הניווט לאיסוף כל הרמזים, ו...עכשיו לניתוח הממצאים במעבדה המשוכללת של ארומה יקנעם: שם לצד קוראסון שוקולד והפוך קטן נוכל לגלות מה באמת קרה אז באותו יום אומלל ומר שאחריו נעלם נער רך בשנים, נער שעשה את צעדיו הראשונים בעולם הניווט, נער שנמוג בערפילי בוקרו של יום חורפי כאילו בלעה אותו האדמה.
ריח טוב של קפה קלוי ומאפים טריים, אנחנו שותים מים קרים ונרגעים, קול נשי מכריז ברמקול "שרלוק" ואני קם לקחת את שהזמנתי בקופה, "זה שלי" אומר לי שותפי לפתרון התעלומה, בהכרזה השנייה "ווטסון" נזכרתי שנתתי לו את הכבוד להוביל את החקירה ולו רק בגלל היותו הבכור בין שנינו.
אז מה היה לנו ?
תלמיד תיכון בתחילת כיתה י' ללא ניסיון בניווט ללא היכרות עם הניווט ספורטיבי, ללא הבנה של המפה, מסלול שמתאים לנווטים מנוסים בעלי יכולת גופנית, תחנות ניווט לא הוגנות, שטח פיסי, חוסר ביד מכוונת והדרכה מתאימה, כלים לא מתאימים וחסרים - אין מצפן, מפה ללא נילון, חוסר בשעון... בקיצור, זרקו את הילד למים ואמרו לו להתחיל לשחות - פלא שהוא טבע.
הוא לא טבע הפתעתי את "שרלוק" הוא רק בלע מים והיה חייב להתגבר על הטראומה, זה לקח לו כמה שנים אבל בסוף הוא הופיע. אנחנו ותיקי הניווט צריכים ללמוד את הלקח לעתיד - אם לא נרצה שילדים ייעלמו לנו אחרי ניווט אחד, אנחנו חייבים להקפיד על התאמה בין המסלול ליכולת המשתתפים, הדרכה נכונה, מסלולים הוגנים ומפות מדויקות זה כל העניין. כל כך אלמנטרי !!!