מאת: זיו נומן
3 מאי 1891
מכונות הדפוס ברחוב גרוז'קה 62 עבדו במרץ כל הלילה, עבודה גדולה וחשובה הסתיימה זה מכבר ויוסף פישר סוף סוף יכול היה להתפנות גם לשלל עיסוקיו האחרים בקהילה היהודית של קרקוב. ימים רבים ולחוצים עברו עליו, בעליו של בית דפוס עברי בפולין בתקופה של התעוררות תרבותית הביאה לו ולבני ביתו רווחה כלכלית כמו גם תרמה לזרם בלתי פוסק של אנשי עט לקרקוב ובהם משוררים וסופרים שרק רצו לתת פרסום ודרור ליצירותיהם בשפה המתחדשת.
היום זה יום חג בפולין - חג החוקה ובבית הכנסת "הטמפל" של התנועה הפרוגרסיבית כבר הצטופף קהל רב לשאת את תפילת "האל ששמרת על פולין" התפילה הפותחת את יום החג הלאומי. בית הכנסת הרפורמי שהיה מפואר יותר מכל בית כנסת אחר בקרקוב אמנם היה נתון למחלוקת בקרב יהודי קרקוב אך כשקולו של החזן פישר התרונן מעלה מעלה, יוצא אל הרחוב זורם בין סימטאותיה של קאז'ימייז' נכנס לחדרי תלמוד תורה, לחצרות הבתים ומתערבל בריחות תבשילים של חג עצרו גם האדוקים ביותר את נשימותיהם והאזינו לקולו של הזמיר מקרקוב.
השמש של קרקוב טרם פצעה את ענני הבוקר, טיפות זעירות של גשם נצמדו אחת לרעותה מוסרות לכח המשיכה את ההגה שהוביל אותן מטה אל המדרכות ספוגות השתן של רובע פודגוז'ה, רובע עני בדרום העיר בצידו השני של נהר הויסלה ובסמוך לאזורי התעשייה הרעילים שנודע בימים אלו כגטו קרקוב. האלפים שהועברו לשטח הזעיר השאירו מאחור את רכושם, עברם ותרבותם בת מאות השנים - קרקוב העיר הפכה ל "יודנריין" (נקייה מיהודים).
אברהם נוימן נע באיטיות עם חבריו הותיקים לפרלמנט של הגטו, הבלויים שעל גופו ושק חפצים קטן שבתוכו קופסאת עפרונות פחם ומספר דפים יאפשרו לו אם יתמזל מזלו להרוויח מעט אוכל. בימים טובים יותר הוא נחשב ליותר מרצוי במוזיאונים של בירות אירופה. ציוריו הביאו רוח חדשה ורעננה לעולם האמנות הפולני ואת מקומו כצייר מוערך הקנו לו בעיקר תמונות נוף ואנשים מאזור פלסטינה, תמונות שהביאו עימם ניחוח אוטנטי של מקומות רחוקים, תנכיים משהו עם שמש בהירה וצבעים בוהקים של חופש וראשוניות. את חייו הבוהמייניים הוא הקדיש למסעות רחוקים וישיבה בבתי קפה לצד רעיו - אנשי רוח שהפיחו תרבות חדשה של יצירה אמנותית מודרנית. הייתה זו תקופת התחייה שמשכה לקרקוב סופרים ומשוררים יהודיים מכל קצווי פולין, תקופה שבה נולדה תרבות עשירה מנותקת מהדת, תרבות של שפה עברית חדשה וחלוציות נלהבת להקמת בית לעם היהודי.
26 יולי 2014
הבלונדינית שצעדה על המדרכה ברחוב "לווסקה" הצליחה לבלבל אותי כהוגן, חצאית קצרצרה ואופנתית מעל רגליים שלא נגמרות וגוף עם קימורים במקומות הנכונים מתחת לגופיה צמודה זו כנראה האופנה עכשיו בקרקוב, אחרת אין הסבר לכך שהרחובות מלאים בהן. העיר פורחת: בכל פינה ניתן למצוא מסעדה איכותית ובכל כוך בית קפה מודרני, הרחוב שוקק וסצינת החיים הטובים מתפשטת כמו אש בשדה קוצים. רובע קאז'ימייז' - פעם הרובע היהודי והיום מרכז חיי הלילה של קראקוב עם עשרות מקומות לשתות ולאכול באווירה צעירה ומחשמלת שלעומתה תל אביב נראית כמו עיר בהפסקה.
אני רץ ברחובות העיר במסגרת אליפות ניווט והיום זהו יומה השני של האליפות, הניווט היום היא תחרות ספרינט למרחק ארוך במה שמכונה כאן "Krakow City Race" - המסלול עובר בין גנים מטופחים לרחובות ישרים, מסימטאות נסתרות למחצבות משוקמות ולגושי יער, שטחים פתוחים, עליות וירידות. חם היום בקרקוב, השמש קופחת אבל המקומיים נראים מאושרים ממזג האוויר הקייצי והמפתיע כמו גם הנווט מישראל (זה אני) שנראה מאושר למראה המקומיות המאושרות והשופעות.
רק רגע, היכן אני ???
אני נמצא היכן שאבי אמו של סבי גר ...?
אני נמצא היכן שרצחו את סבו של אבי ...?
אני בתחרות ניווט...!