מאת: זיו נוימן
השם נלקח ושופץ מאגדה מקומית שמתרוצצת כבר די הרבה שנים בין ותיקי ואדי ערה על שדים המתגוררים בתוך האלונים העתיקים ביער עירון.
אם תגיעו בתקופת החורף והסתיו בשעות אחהצ ליער, ניתן עם קצת דמיון אוריינטלי בשילוב הפחד מהחשיכה וקולות היער הצפוף לחשוב שהאלונים העתיקים (אלוני התבור) בתקופת השלכת עם ענפיהם המתפתלים ועם הגזע הרחב והמעוות דומים לשדים.האלונים קיבלו את שמם "בלוט אל ג'יני" לפני יובלות ומכאן רב סרן שמועתי כבר התחיל לעבוד גם בלי רשתות חברתיות. הסיפור הידוע ביותר הוא על נסיון העתקת שני אלונים עתיקים על ידי קקל בגלל סלילת כביש 6 או העברת קו תקשורת…או השד יודע למה, אבל, העניין הוא שאף נהג משאית מהסביבה לא היה מוכן להסתכן ולהוביל את אותם אלונים עד שנמצא איזה פראייר מפרדס חנה או אולי זה היה כרכור, אחד שלא הכיר את האגדה. הקיצר, אייך שהוא פונה שמאלה לכביש 65 עם האלונים עליו התהפכה המשאית על צידה והשאר הסטוריה.
אני שידוע בתור טיפוס סקפטי ויש שיאמרו טיפוס, הנחתי תחנות ביום חמישי אחהצ, יום וחצי לפני הניווט. נכון, גיליתי סלע או שניים שצצו להם פתאום ביער ולא נמצאים על המפה, אבל מכאן עד להתערבות כוחות אפלים רבה הדרך וההסבר ההגיוני הוא: הממפה לא הבחין בהם בזמן תהליך המיפוי, כלומר אנוכי.
אבל, השדים לא נחים כפי שידוע לכל, היום בבוקר גיליתי כי שכחתי לשים בתחנה 75 את הרמז של כתב החידה, כתב חידה שליווה את משתתפי המסלול העממי. לא התעצלתי, הגעתי מוקדם, החניתי את הרכב בכניסה לאום אל קוטוף ועליתי לתחנה - בולדר גדול ומקסים הצופה דרום מזרחה ומסמן את המעבר בשיחים באופן מושלם. ממרחק כבר הבחנתי במינסרה ובסרטים אבל משהו היה חסר לי להשלמת התמונה… הבולדר נעלם!!!