המצפן - ידידו הטוב ביותר של הנווט

מאת: זיו נוימן

בשנת 2003 "טיירי ג'ורג'יו" הצרפתי זכה לראשונה במדליית זהב באליפות העולם. זה קרה בדיוק שנתיים אחרי זכייתו של הפיני "פאסי יקונן" – נווט על הידוע ביכולת הניווט שלו ללא מצפן, כפי שבדיוק קרה באליפות של 2001, שם ניצח את הקרב כשיצא אל היער בידיים חשופות ורק המפה מכסה את ערוותו.

עולם הניווט הסקנדינבי של שנת 2003 סער בעקבות זכייתו של הצרפתי המשוגע, בלתי אפשרי הם אמרו (ובמבטא צרפתי: אימפוסיבל ), זה רק עניין של מזל, הוא רק רץ בקווים ישרים עם מצפן, נראה אותו בשטחים קשים יותר, נראה אותו בלי מצפן כמו פאסי שלנו... הימים חלפו וגם השנים, גאונותו הניווטית של הצרפתי היא כבר עובדה מוגמרת ויכולתו הגופנית הכתירה אותו כבר מזמן למלך של עולם הניווט, בניגוד מוחלט לרוח התקופה שבה מינוי רב ראשי בישראל או תואר אצולה בריטי עובר בירושה.  אפילו הסקנדינבים השמרנים הבינו שגם הם צריכים לרענן את חומר הלימוד ולתת כבוד להוד רוממותו כשזה חולף על פניהם בסערה ביער שבדי, פיני, נורווגי או בכל מקום אחר בעולם ואם רק היה שם אבק כמו אצלנו הם בטוח היו אוכלים אותו.

נכון, אנחנו לא טיירי ג'ורג'יו וכנראה גם לא נהיה, אבל, תמיד כדאי ללמוד מהטובים ביותר, כיצד הם מתאמנים, על מה הם חושבים והכי חשוב – ליישם את זה בשטח !!!

להלן עיקרי כתבה שכתב הצרפתי לטובת תחרות האורינגן של 2013 ואני תרגמתי ביד חופשית (כולל הערות שלי):

המצפן, ידידו הטוב ביותר של הנווט
60% מטעויות הניווט שלי קורות בגלל שימוש לא מספק במצפן, השאר קשורות לתדירות קריאת מפה ולהבנה לא נכונה שלי את השטח (טוב התחלה טובה, הבנאדם אנושי). זה נכון שביערות הסקנדינביים השימוש במצפן לא תמיד הכרחי היות ופרטי התבליט הרבים מוליכים אותנו בבטחה במעבה היער. אבל, לא כך בשטחי מולדתי צרפת. בכדי לשרוד את הניווט בשטחים בעלי תבליט פחות ברור ומפות פחות מפורטות עלייך להשתמש במצפן באופן עקבי על מנת לשמור על הכיוון - בעקביות זו המילה !
כשאני מדבר על שימוש במצפן אני לא מדבר רק על אזורים שטוחים או ירוקים, ברור שאלו האזורים בהם הכי קל לאבד כיוון. אבל, אני רוצה להאיר דווקא את נושא הטעויות המקבילות - הטעויות הנפוצות ביותר בקרב נווטי העלית, טעויות שיכולות לקרות בכל מקום והדרך היחידה להימנע מהן בצורה יעילה היא באמצעות עבודת מצפן טובה. 

להישאר בתוך המנהרה 
אם נביט במפה נוכל לראות שבלגים הקצרים 90% מהעבודה כבר נעשית אם רק נשמור על הכיוון הנכון. אם תבדקו את המצפן בעקביות ותצליחו להישאר בתוך המנהרה, תוכלו מיד לראות שיפור בביצועי הניווט שלכם היות וטווח הטעויות האפשריות נהיה קטן יותר. לכן, חשוב מאוד שתדעו כל זמן הניווט את הכיוון המדויק של הריצה.


מצפן בשטח תלול

בואו נבחן את שטח הניווט של תחרות האורינגן, שטח תלול מאוד שרבים ודאי חושבים כי המצפן לא ישמש אותם לסוג שטח כזה  - ההפך הוא הנכון. במפה המצורפת תוכלו לראות לג שאותו רצתי בסתיו האחרון במהלך שיעור ניווט שהעברתי לסטודנטים. שימו לב לטריק שמתכננים רבים אוהבים להשתמש בו: יציאה מאזור מפורט - חציית הפסגה השטוחה וירידה לכיוון תחנה לא פשוטה. הפעם לא בדקתי את כיוון התנועה שלי בחלקו האמצעי של הלג וחיש קל מצאתי את עצמי סוטה יותר מדי ימינה. למזלי ההתמצאות מחדש הייתה קלה היות ולא היו פריטים זהים רבים באותו תא שטח, אבל, עדיין אבדתי זמן יקר.
לשלוט בכיוון

בואו עכשיו נבדוק מקרה שבוודאות ניתן לאבד בו הרבה מאוד זמן. שוב, ההוצאה לפועל של לג זה תלויה כמעט לחלוטין בדרך בה תבצעו את חלקו האמצעי של הלג: אם לא תבדקו כהלכה את כיוון ההתקדמות שלכם באזור A, קיים סיכוי גבוה של סטייה שתגדל בד בבד עד לפריצת המנהרה, או, אז תמצאו את עצמכם באזור שבו למוח האנושי יהיה קשה מאוד להבין כי זה שמחובר אליו נמצא עכשיו באזור מקביל לשטח בו הוא היה אמור להימצא. (מה שיפה אצל הצרפתי זה שהטעויות הגדולות אצלו הן תמיד בתיאוריה ואצלנו הן המציאות)

הרגל הוא התרופה לשעת לחץ

אז בטח אתם אומרים לעצמכם היכן התכלית ? היכן המתכון לשיפור יכולתנו להשתמש במצפן ושמירת הכיוון ? איך אני אמור לנווט ? (נראה לכם שיגלה לכם את סודות המצפן של ג'ורג'יו).    טוב, זה ברור שאין מתכון מנצח, אבל, הכריחו את עצמכם להביט לעתים תכופות במצפן ובכיוון הריצה - נניח כל 20 -30 שניות, עם הזמן זה יהפוך להרגל שאיננו מבזבז אנרגיה וזמן. אם אתם רוצים להאיץ את יכולתכם לשלוט במצפן ובכיוון הרי שהתרגיל הטוב ביותר הוא תרגיל מסדרון (הוא עושה את זה בלילה חשוך וגם נהנה), המטרה: להישאר בתוך המסדרון וככל שהמסדרון צר יותר, מפותל יותר ונטול פרטי נוף (נשאיר רק את קווי הגובה) כך נגיע לתוצאות טובות יותר.

הנקודה האחרונה שברצוני להדגיש בעניין חשיבותו של המצפן במהלך ריצת הניווט היא חוסר יכולתנו להתרכז במהלך דקות ארוכות של מאמץ גופני ומנטלי. המצפן הוא שומר הראש שלנו לאותם מקרים של חוסר ריכוז רגעי או מנוחה מנטלית לטובת שטחים שישאבו מאיתנו את כל יכולת החשיבה וניתוח המצב. שטחים מורכבים לפיצוח לעומת שטחים שניתן לחתוך כמו סכין בחמאה בעזרת ידידינו המצפן.