מאת: זיו נוימן
רבע הגמר של מונדיאל 86 הפגיש את ארגנטינה בכיכובו של דייגו ארמנדו מראדונה מול אנגליה עם גארי ליניקר בעל רגל הזהב והשוער האגדי פיטר שילטון הידוע בכינוי "רב בריח". דקה 51 מראדונה פורץ מהאגף הימני, מעביר ל חורחה ולדאנו ואיכשהו מגיע הכדור לרחבת ה 16 שם יש קרב אויר אויר בין מראדונה ההוביט לשילטון הגוליבר. המפגש בגובה כזה לא השאיר שום סיכוי למארדונה שלמרבה ההפתעה השתמש בידו השמאלית להבקיע שער ניצחון אשר קיבל גם את אישורו של השופט התוניסאי עלי בין נאסר... "יד האלוהים" הייתה בדבר אמר יותר מאוחר מראדונה במסיבת העיתונאים.
ארגנטינה הוכתרה בהמשך כאלופת העולם!!!
עשרים וחמש שנים יותר מאוחר טעה השופט בתחרות דרך בורמה והניח 2 תחנות לא במקומן. למה כאן לא ניתן לקבל את החלטת השופט כסופית ? נכון השופט הוא בן ז... הפורום צריך לגעוש ושיח הנווטים צריך לעסוק בנושא אקוטי זה, אבל עדיין, מדובר בתחרות ספורט שבה יש להחלטות השופטים משמעות שמשפיעה על כל המשתתפים - חלק מהם מרוויחים וחלק מפסידים, זה הספורט, רצוי שזה לא יקרה אבל זה קורה.
יש עוד אלפי דוגמאות מכל ענפי הספורט, אבל, בואו נתרכז בספורט שלנו - ריצת ניווט.
ספורט הניווט במהותו הוא ספורט של אי וודאות: במהלך ריצת השטח אנחנו נחשפים לאלפי אלפים של נתונים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים, לחלקם יש השפעה של עשיריות שניה על זמן הריצה ולחלקם שניות רבות ולעיתים רחוקות גם דקות. הבילתי מתוכנן הוא תולדה של איכות המיפוי והמפה, סוג השטח, מזג האוויר, כמות המתחרים ברגע נתון, בחירת נתיב ריצה ו...גם החלטות השופטים : תכנון המסלול, בחירת פרטי הנוף והצבת התחנות.
לא ניתן לברוח מהעירפול וחוסר הידיעה המוחלטת של המצב בכל רגע נתון וכל משק כנפיים של פרפר בנקודת הזינוק יכול לגרום לסופת טייפון בקו הסיום. לכל זלזל יבש יש משמעות וההבדל בין נצחון להפסד הוא דק יותר מניילון של תחנת ניווט הנמצאת בצד האחד של סירה קוצנית ולא בצידה השני.
הניצחוןן למרבה הפלא הוא תמיד של הנווטים הטובים יותר: בעלי הניסיון והיכולת הגופנית. אלה האחרונים יודעים מבלי לדעת זאת כי האי ודאות משחקת לעיתים לטובתם ולעיתים לרעתם. ככל שתהיה בעל נסיון רב יותר ותחווה על בשרך מיקרים רבים יותר וככל שייגבר ביטחונך העצמי כך תושפע פחות מהאי וודאות ולא משנה מהיכן היא תגיע.
לכן, במקרה של דרך בורמה ובכל מקרה שנבע מתום לב יש להתייחס כפסיקה שגויה של השופט. היות ומדובר בתחרות ספורט הרי יש לקבל את ההחלטה ולא לשנות את תוצאות התחרות בדיעבד. כל זאת תוך שמירה על אווירה ספורטיבית לכל אורך הדרך.
מתוך הבלוג והמסלול של דן צ'יזיק |
היותו של הניווט הספורטיבי מכלול של אינסוף משתנים הרי ששינוי תוצאות תחרות בדיעבד יוביל לאינסוף ערעורים שאולי יש בהם מן הצדק בכך שהשפיעו על תוצאות התחרות. כל אחד מאיתנו לעיתים הוא שופט ולעיתים מתחרה, כל אחד מאיתנו נתקל במהלך הניווט במיקרים רבים שבהם הייתרון לצידנו ולעיתים חיסרון. דוגמאות לא חסר: זינוק מוקדם אל מול זינוק מאוחר בקיץ, ניווט יבש אל מול ניווט רטוב, זינוק בשעות העומס לעומת זינוק בקצוות, נווט ליד תחנה לעומת תחנה חבויה, בחירת ציר דרך שטח שלא תואם את הציפיות מהמפה ואו שינויים בשטח, פרטי נוף שלא משתקפים במפה כגון עצים שנפלו, גדר עבירה אבל המעבר לעיתים מהיר ולעיתים איטי ותלוי במיקומך היחסי, צעקות נווטים, הפרעה של רכבים...
אולי הספורט שלנו לא תמיד הוגן ואולי זה מה שיפה בו, אנחנו תמיד צריכים לשאוף לארגון שיאפשר מקסימום שיוויון והגינות אבל, חלק מהמשחק שלנו והספורט בכלל הוא חוסר ההגינות ואת זה צריך לקבל כחלק מכללי המשחק כל עוד זה נעשה בתום לב וללא כוונת תחילה.