סלובניה למתקדמים

מאת: משה מנור

ניווט ה- OOCUP בסלובניה הוא אחד מניווטי החו"ל החביבים עלי. זו הפעם השלישית שלי שם ועבורי זה כבר כמעט תחושת בית. לא שאני מבין גדול בניווטי חו"ל – מעבר לזה הייתי פעם אחת באורינגן בשבדיה ובכמה תחרויות בצכיה במסגרת מחנות אימון ישראליים, אבל באירוע הזה ממש התאהבתי. לסלובניה הגענו לראשונה לפני כ 6 שנים לחמישה ימי ניווט באזור האלפים הסביניים (צפון מזרחית ללובליאנה) ומאז אני מכור.

ארץ יפהפיה, מחירים סבירים, בירה זולה (לא ממש טעימה) גיוון נופי מדהים, אוירת ניווט טובה – מצד אחד אוירה עממית וכיפית עם משפחות וילדים ומצד שני בהחלט תחרות ראויה לשמה עם מסלולים מצוינים, שטח טכני ומאתגר ונווטי עילית מכל אירופה. אוירה חגיגית ושמחה שמזכירה קצת את אליפות ישראל אצלנו רק כפול בכמות האנשים (בעיקר בולטות כמות הבנות – בכל טווחי הגילאים!) והכול בגובה מעל פנה"י 1500 מטר והרבה הרבה בירה במקום מיץ תפוזים ורימונים והמבורגרים במקום פיתה עם זעתר.

הניווט הראשון לפני 6 שנים היה למעשה טיפול בהלם - מקום שנקרא VELIKA PLANINA – אתר סקי ואזור מרעה גבוה. חנייה מסודרת למטה ומשם טיפוס (עם כל הציוד) 250 מ' אנכי ו- 1500 מ' אופקי לנקודת הכינוס – ומשם עוד 2000 מטר לזינוק. בסוף הניווט חזרה בירידה 250 / 1500 לאוטו ולמחרת חניה וכינוס באותו מקום!!! ומשום מה – כולם נהנים, כולל משפחות עם ילדים ונווטים מבוגרים מעל 70. אף אחד לא מקטר. לאלה מבינינו שרגילים לחנות 100 מטר מהכינוס ומקטרים על הליכה של יותר מ 100 מטר לזינוק – שיעור בסובלנות.

ולגבי הניווט עצמו – ברבור ראשון בערך בין התחנה הראשונה לשלישית - ואתה מבין שאתה במקום אחר לגמרי ואם אתה לא בקשר 100% כל הזמן עם המפה – אין סיכוי להגיע לתחנה. יער אודם זה משחק ילדים לעומת מה שקורה כאן. השטח קשה וטכני – פיזית וניווטית – בלי שבילי קק"ל להתאפסות, יער קשה לריצה ושמירת כיוון, שקעים קרסטיים (דולינות) מוזרים ומלאי סבך שמסיתים אותך מהמסלול כל הזמן וקוי גובה שקשה מאוד להבין אותם – ומסביבך חולפים בריצה כל האירופאים האלה בבגדים הצבעוניים שלהם כאילו הם יודעים כל רגע איפה הם ורצים ביער סבוך וקשה כאילו זה מסלול באיצטדיון.

אז זה היה לפני 6 שנים. לפני שנתיים שוב הייתי עם איתי בניווט OOCUP באזור מערות פוסטוניה והשנה – שוב ניווט באזור VELIKA PLANINA, ושוב 250 מטר עלייה ו 1500 מטר אופקי מהחניה לכינוס – מזוכיסטים אמרנו ? איך אפשר לוותר על החוויה הזו ? אז זהו. שלא.

חמישה ימי ניווט מדהימים – כל אחד יותר כיף מהקודם. מסלולים קשים ומאתגרים, שונים מאוד מכל מה שהורגלנו. יומיים נפלאים ב VELIKA PLANINA המוכרת והיפה (היה כיף להצטלם בין שני הסלעים שזה תחנת 100 של הניווט ב 2008), יומיים מדהימים ב MENINA PLANINA (שזה פחות או יותר ההר ממול אבל יותר משעה נסיעה ביניהם) שרק העלייה לשם עם האוטו בנופים עוצרי נשימה ממלאת אותך בגיל ושמחה, ועוד יום ב LETUS (היינו שם גם ב 2008) שזה מבוך של שקעים קרסטיים צפופים וטופוגרפיה מהממת עם תחנות במרחק 100-200 מטר ביניהן עם סיכוי כמעט ודאי להתבלבל למי שלא עוקב אחרי כל צעד.

האירוע מתוקתק למופת. כל אחד יודע את מקומו ומה הוא צריך לעשות. חוברת מפורטת לכל משתתף עם הסברים מדויקים של כל מה שצריך לדעת. יחסית לכמות הנווטים מעט מאוד אנשים מתפעלים את האירוע כי הכול רשום מראש ומסודר – אין שולחנות הרשמה אין עממי אין בקשות לשינוי זמנים. מפות מדויייקות, כל התחנות במקום, כל אחד מתיצב בזינוק בזמן שלו, כל אחד יודע את מקומו, שקט מופתי בזינוק,wifiי מקומי בסיום שאפשר להתחבר אליו ולדעת את התוצאה שלך ומסך פלזמה ענק באוהל הסיום עם כל התוצאות מוקרנות בו זמנית לפי הקטגוריות השונות ומתעדכנות כל הזמן.

ובסוף כל יום ניווט – תחקור על בירה (רצתי ב M50 בכדי להשוות תוצאות עם שימי וירון אז יש תירוץ לתוצאות הגרועות...) וטיול אחה"צ – לובליאנה או פיראן או בלד - לא חסר. ארץ יפהפיה.

נציגות נכבדת יחסית של ישראלים – רות נתיב, עופר יודפת, איתי מנור, ירון נחושתן, שימי חובב ואני ממועדון חבל מודיעין, קתרינה ופבל יופה וליובה לפושנר ממועדון גליל. גם איתי שחורי היה אמור לצאת אבל נאלץ להישאר בשל הלחימה בעזה.

נציגות פחות נכבדת בתוצאות, בעיקר לנו לזקנים (תירוצים יש למכביר) אבל פבל יופה הציל את הכבוד ב M50 והתברג לחצי הראשון של הטבלה, קטרינה יופה סיימה רביעית במקצה שלה (D21) ואיתי מנור (התפוח אליבא ד' נועם) זכה לעלות על הפודיום ולהניף את דגל ישראל ולזכות במחיאות כפיים (מכובד ומרגש בעיקר בימים טרופים אלה כשהתחושה שכל העולם נגדנו) – מקום שני ב M20

ואחרי שכרון הפודיום של איתי והאנטיקלימקס שבא אחריו – מימוש של חלום ישן – טיפוס לפיסגת הטרגלב – משאת נפשו של כל סלובני (ושלי מ 2008)

8 שעות טיפוס מהכפר STARA FUZINA בגובה 530 מטר בקצה המזרחי של אגם בוהין עד לבקתה שמתחת לפיסגה – DOM PLANIKA בגובה 2400 מטר, תוך חציית אזורי נוף מדהימים, מהנקיקים המיוערים ומפלי המים בגבהים הנמוכים דרך יערות אלפיניים עד לנוף פסגות של סלעים מזדקרים וחשופים מעל קו העצים. למחרת טיפוס מוקדם בבוקר לפיסגת הטריגלב בגובה 2862 מטר, חלקו על סכין מפחידה בעזרת כבלים ויתדות (ירון אומר – הכבל הוא ידידו הטוב ביותר של האדם) – 3 שעות הלוך וחזור, ובהמשך עליה וירידה של עוד כ 7 שעות לכיוון עמק מאורך עם 7 אגמים ולינה בבקתה בגובה 1680 מטר. ביום האחרון שוב קצת עליה ובהמשך ירידה לכיוון נקודת ההתחלה עם נופים מדהימים של מצנחי רחיפה מעל אגם בוהין המופלא.

יומיים וחצי. מעל 3000 מטר טיפוס מצטבר. כ 25 שעות ו 45 ק"מ הליכה. היה מדהים!!

אז זהו. בשנה הבאה ניווט OOCUP באזור שלא היינו בו באזור נהר הסוצ'ה – דרום מערבית לשמורת הטריגלב ובעוד שנתיים – חמישה ימים שלוש ארצות – אזור הגבולות של סלובניה איטליה ואוסטריה – בקצה הצפון מערבי של סלובניה. מומלץ ביותר. ומי שרוצה לשלב את הטריגלב בסוף הניווט – מומלץ עוד יותר.