מאת זיו נוימן
שבת בבוקר, קיץ עכשיו ועונת המלפפונים בשיאה. מה עושים ? ריצת שבילים ביער יכולה להיות אימון לא רע.
יוצא מוקדם בבוקר ליער נחשונים דרום.
החניה מסודרת ואתר הנצחה של עוצבת "אגרוף ורומח" התמקם לו מעשה קסמים ליד חלקת האורן הקנרי בסמוך לכביש 6. החלקה שנשרפה בשנה שעברה (בוודאות, בגלל השלכת סיגריות בוערות מכביש 6 הסמוך) משתקמת יפה הודות לעמידותו של האורן הקנרי (עץ מדהים ביופיו).
פה ושם לכלוך של מטיילים מלכלכים, גם זרי הפרחים היבשים שנשארו באנדרטה מיום הזיכרון האחרון תורמים לתחושת ההזנחה של יער יגע, עמוס קוצים רגע לפני חום יולי אוגוסט.
השבילים כבר מאובקים וכתושים דק דק ע"י רכבי שטח שהפכו את המקום למגרש משחקים מוטורי - לא זו הייתה כוונת אלו שיזמו את נטיעת היער כמפלט מהמולת העיר.
אני מתחיל לרוץ, קול הציקדות כבר מנסר את האוויר ומוסיף למועקה, רעש אינסופי של מטוסים הניגשים לנחיתה תורם גם הוא את שלו ל"שלוות היער"... מרחוק אני שומע חבורת אופנוענים דוהרת לעברי, אני עובר לשביל אחר ומגיע לפיגוע קשה בחלקת יער מרוחקת - אשפה בכמויות שלא הייתה מביישת אפילו נופשים בכנרת בצאת חג הפסח מתגוללת בכל המתחם ששימש למסיבת "טבע" בלתי חוקית. מחליט לרוץ דרומה ומגיע לעוד פינה ששימשה למסיבת "טבע" ומשם כמו בני ישראל העוברים בחרבה ומשני צדיי השביל הררי פסולת גושית מעורבבת עם אלפי בקבוקי פלסטיק...
אני לא מתייאש ומחליט לעבור לשביל קטן שנוצר באופן בלתי חוקי ע"י אופנועים והיום מונצח כסינגל אופניים/אופנועים... הסינגל נקי יחסית למעט פינות קסומות שקסמו גם לאחרים ולפסולת שהשאירו אחריהם...
זוג מגיע מולי עם כלב ענק ולא קשור, הכלב מתנפל ולמזלי הוא איכשהו מציית לצעקתי שניה לפני שרגל ימין שלי נבלעת בתוך מלתעות מריירות, אני שומע את האופנועים מאחוריי... אני מגביר קצב ומרגיש כבר את הסוף... השוס של הריצה מגיעה עכשיו : רימון יד שוכב לו על השביל, מאחוריי חבורת האופנוענים דוהרת כאחוזת אמוק - אני שוקל אם לזוז הצידה ולתת לרימון לעשות את העבודה... מחליט לגלות אחריות אזרחית - מסמן לאופנוענים לעקוף אותי ומתקשר לחבלן משטרתי...
זהו... עוד אימון סטנדרטי ביער ישראלי בקיץ ישראלי הגיע לסיומו.
