Vienna Orienteering Challenge
Vienna O Challenge - Austria's most fun orienteering sport event
מודי בוכבינדר
אני
שונא זינוק המוני וגם ניווט שליחים הוא לא הפורמט האהוב עלי.
כשהזינוק
ההמוני מתקיים בפארק ירוק באמצע וינה והשמש מציצה אחרי בוקר גשום זה קצת משפר את
החוויה אבל זה עדיין זינוק המוני לשליחים.
ניווט
השליחים מתקיים בזוגות כאשר כל אחד עושה שני מקטעים לסירוגין ואותה מפה מכילה
ארבעה מסלולים שונים ועוברת מיד ליד.
שתי
דקות לפני הזינוק עוברים שלושה אנשים ומחלקים תוך דקה את המפה המתאימה לכל אחד לפי
הסדר.
עוד דקה,
ספירה לאחור ויציאה לדרך.
מאחר
והקווים מסודרים לפי קצב הריצה השורות הראשונות (שורות העשרים ושלושים) יוצאות כאילו
הזנב שלהם בוער ואנחנו בשורות היותר אחוריות קצת יותר לאט. בדרך למשולש ההתחלה
אנחנו חוצים בזהירות את מסילת הרכבת הקטנה שעוברת ממש בתוך הפארק וממנה ביקשו
מאיתנו להיזהר. מדובר ברכבת לילדים שנוסעת בערך בקצב שאני רץ בסוף ניווט ביום טוב
ועדיין רכבת.
בתמונה
אפשר לראות אותי ואת אופק חוצים (בזהירות!) את מסילת הרכבת אחרי הזינוק.
אני
מוודא שאני על המפה הנכונה, כאמור יש ארבע מפות שונות על אותו הנייר, ורץ לתחנה
הראשונה.
בתוך הפארק
מתרוצצים כמובן הרבה נווטים ואני לוקח עוד שניה או שתיים כדי לוודא מספרי תחנות,
לפסול בניווט שליחים זה ממש לא נעים.
הניווט
לא קשה במיוחד והפארק ירוק ומלא בריכות נוי, עצים ופרחים, ראו את התמונה למטה.
לפני כמה שעות סיימנו ניווט רגיל בקצה אחר של הפארק עם גשם שוטף (אנחנו מדברים על
אוגוסט!) והרגלים עדיין לא חזרו לאיתנן ויש גם קצת בוץ כשחותכים בין השבילים
הסלולים.
העז
הכי משמעותית בניווט (לא יודע אם בכוונה) היא שלוש תחנות שנמצאות כמעט באותו הקו
ללא שינוי כיוון. התחנה האמצעית נמצאת באזור כהה יחסית במפה ודי קשה לראות אותה.
בעבר כבר נפלתי על מצבים כאלו ודילגתי על תחנה. הפעם אני תופס את התחנה ומנקב ללא
בלבול.
הסיום
נמצא סביב אגם קטן על איזה גבעה קטנה ומבוצבצת עליה נמצאת תחנה 100 (בווינה זה
בעצם תחנה 99) כדי להרוג סופית את הרגלים.
הריצה מהתחנה האחרונה לסיום היא מסביב לאגם ומאפשרת לבן זוגי לניווט ולמועדון, ניר
קלקשטיין להיכנס לעמדת החלפת המפות. אני מוסר לו את המפה בשארית כוחותיי ומתפנה
לנשום קצת וללכת לפרוק את הכרטיס. רגע אחד של מתח עד שאיש המחשבים מאשר שהקטע שלי
תקין וניקבתי את כל התחנות. כל קטע הוא של כקילומטר וחצי כך שיש לי פחות מעשר דקות
לנשום לפני שניר מסיים את הקטע שלו ואני מתחיל את הקטע הבא שלי.
אני
מתייצב באזור ההחלפה ומחכה לראות את ניר מגיע לנקודת הסיום.
לא
עובר זמן רב כשאני רואה אותו עובר על אותה גבעה מסביב לאגם ורץ לסיום ואני נכנס
לאזור ההחלפה ומחכה לו.
אני
מקבל את המפה ורץ למשולש. תוך כדי הריצה אני בודק פעמיים שאני בצד הנכון של המפה
ופעמים נוספות שאני במפה הנכונה בתוך הצד שלי. אני מרים את הראש לקראת המשולש
בדיוק לראות את הרכבת המפורסמת (רכבת שהוזכרה במערכה הראשונה תגיע במערכה השלישית)
נוסעת לה בנחת ממש ליד המשולש, הפסים עוברים ממש על הדשא. אני מאיט קצת כדי לתת לה
לעבור וממשיך לרוץ.
התחרות
והפרסים מיועדים לזוגות מעורבים בלבד כך שאנחנו לא מועמדים למדליה, יש גם זוגות
הרבה יותר מהירים מאיתנו. אנחנו מסיימים במקום הרביעי המכובד (ואחר כך משום מה
מתדרדרים למקום החמישי), בתוצאה סבירה מבחינתנו.
הניווט
הזה הוא הגראנד פינאלה של סוף שבוע מאוצים בווינה. הספקנו לעשות שני אימונים,
שלושה ניווטים (כולל אחד ממש במרכז העיר) ובסיום, כאמור, שליחים. למרות שלא היו משתתפים
רבים במיוחד היה ייצוג להרבה מאוד מדינות וגם כ- 30 ישראלים.
את כל
סוף השבוע הארוך ארגן וניהל עודד ורבין הבלתי נלאה שדאג שכולם ידעו איזה אוטובוס
מביא אותם לזינוק, איזה דברים מעניינים אפשר לעשות בעיר וגם ארגן לנו ניווט אימון פרטי
אחד.
בגלל
הניווטים הקצרים יחסית והתחבורה הציבורית המעולה בווינה היו לנו גם הרבה שעות חופשיות.
הספקנו להיות בשוק אוכל צמחוני, כמה מוזיאונים, סיורים מודרכים, מעיינות חמים, סדנה להכנת שטרודל, קניות, שיטוט במדרחוב ולאורך הדנובה, ארוחות, פאבים ועוד. ובטוח שכחתי איזה בילוי. כמובן שאף אחד לא עשה הכול וכל אחד בחר מה שמתאים לו.
תם
ונשלם סוף שבוע מהנה ועמוס בווינה, עוד כמה שעות ממריאים הביתה, להתראות בשנה
הבאה.