ניווטים מחורזים

מאת דוד ברג
בתקופה האחרונה בגלל סיבות רפואיות נמנעתי מהשתתפות בניווטים,
אז בחרתי בפתרון יצירתי שישאיר אותי "מחובר לשטח":
חריזה של בחירות ציר על מסלולים קודמים במפות בהן מתקיימות התחרויות, לפי שירים עבריים ידועים.
לפניכם תוצר החריזה בצירוף המפות עם המסלולים מהתחרויות המקוריות.


מפת תרום: ארוע 24/2/2017
מסלול מחורז על פי מנגינת ״ הי דרומה לאילת״
מן המצבה דרומה אטפס בדרך-גיא ואגלה פינה פתוחה,
ומתחנה אחת אל המצוק בצפון-מערבה אחצה את השלוחה.
אל קצה חומה דרום מערבה תחנה שלוש ניצבה בתוך יער ירקרק.
ארצה לתקוף מן האנדרטה זו שמצפון בחרתי – קטע בין עצי הסרק.
עלייה לדרום מזרחה שם נמצאת נון-צדי ארבע, קצה גדר קצרה מאד,
אז אתקוף מן האנדרטה, צעדים כפולים אמדוד לי. אשנן גם את הקוד.
ואז חמש, זה לג ארוך חוצה דרכים, הרבה שרכים ומצבות וגיאיות.
אפנה בשביל המתפתל מצד מערב , ומן הסבך אתקוף קרוב בלי בעיות.
אל תחנה שש אתקדם עד למפגש בין דרך לקו מתח בצד מערב.
במדרון ארד מזרחה עד לזוג סלעים גדולים – אתקוף לדרום דרום מערב.
משש לשבע, מערבה אל הדרך אטפס אל צמד אבנים שכנות,
מהם אל צמד חובקי-דרך ואתקוף למערב בינות לסבך האילנות.
אל הסלע שבשמונה ישמש עמוד חשמל לאזימוט=״עמוד האש״ .
זאת אמדוד מצפון קבוצת סלעים שמצפון לשש וגם קו עצירה כבר יש.
לסלע תשע ישירות למערב ואז לעשר, הלאה למזלג שבילים.
אתקוף ליעד שבגיא למערב כשמצבה תעזור אם יש לי בלבולים.
באחת-עשרה, מצוק, זה שנפגש עם קו-המתח, לא רחוק מן העמוד.
אל נון-צדי שתים-עשרה תוביל הדרך, שביל יורד, בעיקולו אתקוף מדוד.
ושלוש-עשרה שבירידה בלב היער, שם אתקוף משביל סמוך לו , מדרומו
ואל ארבע-עשרה אצפינה ואתקוף מהעיקול בדרך, שסלעים עימו.
אל חמש-עשרה אפנה במגמת צפון-מערב והתקיפה היא זהירה.
אתכוונן אל אבן סלע שקרובה אל גיא-היעד, אין כאן צורך בעזרה.
אל הסיום אפנה מערבה, עם משפך או בלי הסרט עד לאוהל האדום.
אוכל אז לסכם שהאתגר הטכני והפיזי ב״תרום״ מוצו עד תום.


מפת תרום – מהסוף אל הזינוק: ארוע 24/2/2017
לפי לחן: אלף שיר לצפון
מהסוף לחמש-עשרה, קטע קצר, ביער לבן במישור
וממנו אל נון צדי ארבע-עשרה, דרום מזרחה אל סלע שחור.
אתקדם אל מסעף הדרכים במזרח ואתקוף בטיפוס לדרום
ואל שלוש-עשרה אז אל הדרך אדרים ומהמצבה כך אזרום
במעלה דרום-מערב ממתינה שתים עשרה, זהו סלע ביער סבוך,
מעיקול שבדרך ליד הסלעים אתקוף סלע שהוא די נמוך.
אל נון צדי אחת-עשרה, קצה החומה, במפגש עם קו-מתח ברור
אצטרף אל הדרך, לדרום-מערב כשקו-מתח מוביל כמו תמרור,
ואל עשר אדרים, לאנדרטה אעלה וממנה לתקוף למזרח,
ומעשר אל תשע ״מזלג״ ו״פתוח״ יתוו כיוונים לעזרה.
אל הסלע לשמונה, קצר למזרח איעזר בחומה כה קרובה
ואל שבע איגוף במשעול ממזרח, אז מזוג הסלעים:התקיפה.
שש הוא סלע דרומי, יש לחצות שתי דרכים. כך אתקוף מה״צמד סלעים״,
אל חמש לצפון עד לשביל-מצבה, מפיתול למזרח, בין עצים.
אל ארבע, החומה, לג ארוך על דרכים ותקיפה מדרום, דרך-שביל.
לשלוש, זאת חומה – מצבה לתקיפה שעל דרך דרומית במקביל.
שתיים היא המצוק בהמשך לחומה ושוכן לו ביער לבן
ואחד הוא סמוך למזלג הדרכים. למשולש, עם הגיא כמובן.
מפת תל חדיד: מסלול מארוע ניווט מ-6/10/2018
לפי לחן: הי דרומה לאילת
ממשולש אמדוד מזרחה אל מצוק מספר אחד, אכין מראש קו-עצירה.
התקיפה אז תיעשה מצמד מצבות על דרך – למצוק בחזרה.
בבטחון אצעד על דרך עם אנדרטות ואתקוף את שתיים ממזלג ברור,
ומאותו מזלג אתקוף תחנה שלוש ואציין שביל אחורי, בו לעצור.
אל מצוק נון-צדי ארבע אתכוונן בדיוק צפונה, אל הסלע בעיקול,
וממנו למצוק אתקוף בזהירות מערבה. אמנע מכל תסכול.
אז אל חמש לצפון-מזרחה אעלה על אם-הדרך ואתקוף ממצבה
ומחמש אל שש, הסלע, בדרכים עקלקלות אשאף למצוא המחצבה.
כשאצפין במחצבה s אעצור בבור ועץ, מהם אתקוף אל סלע, שש.
ממזלג שבילים וחירבה בדרכי משש לשבע אתקרב, לא אפקשש
ואל הבור – נון-צדי שמונה, צפון-מזרחה אדרדר, אתקוף מדרך עם חומה.
אל תשע אחזור לדרך ואתקוף מהמזלג. במערב אעקוף חומה.
עשר לכיוון דרומה יאותת לי לטפס אל קצה הדרך בכיפה.
עוד אדרים אל זוג בורות מהם אצעד בירידה, כולי ערוך להתקפה.
ולאחת עשרה, מצוק, אמצא השביל וממסעף צפוני אתקוף כך במקביל,
אל שתים עשרה, מזלג בשביל. לשלוש עשרה זה דרום מערבה. לסיום אחצה השביל. 


מפת תל-חדיד – מהסוף אל המשולש: מסלול מאירוע ניווט ב-6/10/2018 
לחן: אלף שיר לצפון.
מנקודת הסיום לתחנה שלוש עשרה עוברים דרך סלע בולט.
ולשתים עשרה, סבך, בקרבת מצבה, הוא על שטח פתוח שולט.
על השביל לצפון אתקדם בירידה, הוא חוצה דרך ומסתעף,
מאותו הפיצול אל צפונה אתקוף, אל אחת עשרה המזדקף.
צפון-מזרחה אפנה כדי לחצות השלוחה כשעל גב השלוחה – מצבות.
מן הצמד אתקוף אל העשר, מצוק. זהירות, תשומת-לב יש לנקוט.
אז אל תשע יורדים במדרון התלול. טוב לתקוף ממזלג, זה ברור,
ומתשע לשמונה אמדוד אזימוט ואגיע לבור החפור.
גם בשבע יש בור, אתקדם במקביל לקו-מתח היישר לכיכר
ואדרים על הדרך עד למצבה וממנה אתקוף, זה קצר.
מבור=שבע אמדוד אל חורבה ועוד אחת וממנה לעץ הגדול.
נקודת התקיפה מהעץ היא טובה. המרחק אז לשש לא גדול.
לג ארוך אל חמש, אסתמך על דרכים. ממערב עץ וגם מצבה,
ואל ארבע=מצוק , אז אל דרום-מערב. אערוך ממסעף מתקפה.
אל שלוש בזהירות אתקרב מן השביל, מתפתל לו בצד מערב
ואתקוף מן הסלע מצד דרום-מערב. שביל מזרח זהו קו-עצירה.
ממזלג/מצבה אתקוף שתיים=מצוק, אל אחד יש שם שתי מצבות,
ואל המשולש, דרך שני הסלעים, אדייק, כך נותר לקוות.


מפת בית ענבה: מסלול ניווט מארוע 24/2/2018
לחן: הי דרומה לאילת
מהשקע לכיפה אעלה בדוך אל המסעף ומזוג העצים אתקוף.
מאחד צפון-צפון-מערבה על הדרך ממערב, אתקוף את שתיים מעץ בסוף.
בין צברים, לצד מזרח אפגוש בדרך אל צפונה עד אתקוף משני עצים.
כך לשלוש=עץ מיוחד אבוא מערבה, הוא בולט בין צברים זוקרי קוצים.
אפס מעלות אל ארבע, אל פינת גדר-האבן, שם ה-טי ליד העץ.
אז פניי לצפון-מערבה עד לגדר-אבנים ולמזרח קצת אטפס.
אל נ״צ חמש אפנה מזרחה על חומות ומתקפה מן הדרום אל החורבה,
ומחמש לשש  על שביל שמתפתל, עליו מערבה, מפרסה אתן תשובה.
שש יחזיר לשתי פרסות בשביל הדק שמתפתל אל שבע מ״אצבע״ שניה.
בדרכי משבע אצמד אל השדה בשביל, אדרים בשביל עד הסטייה.
ומן ה-x שבחומה אתקוף מערבה אל הבור – נון-צדי שמונה בכיפה,
ממנו בדרכי דרומה על הדרך בבטחה אערוך מעץ המתקפה.
מן התשע אזמט אל עץ בודד שמדרום לו, אז עוד עץ בדרום-מערב.
כה קרוב הוא לנ״ץ עשר  שיותקף ללא כל קושי ופניי למערב.
בדרך לאחת עשרה שזהו שקע איעזר בשביל ועץ וגם חומה,
ומן השקע אל חומה היא שתים עשרה אתקוף מעוד חומה מבור באדמה.
לג ארוך לשלוש עשרה כרוך בסלאלום בין הסאברס עד ללולאה בשביל.
מדרום לולאה אתקוף כשמכלאה שכנה עוזרת ואדרים עכשיו בשביל.
וממסעף בשביל אתקוף לצד מערבה אל החירבה שליד ארבע עשרה,
לדרום-מזרח אל נ״צ טית-ואו  אתקוף מעץ שבעיקול והסיום אליי קורא.


מפת הר יונה: מסלול ניווט מארוע 13/5/2017
לפי לחן: הי דרומה לאילת
הזינוק לדרום-מזרח מביא אותי לשני עצים, מהם ארד, אתקוף אחד.
צפון-מזרח הוא הכיוון אליו אפנה לעבר שתיים, אעלה לשביל מייד.
מזוג עצים ארד אל שתיים, אחריו אתפוס הדרך חבוקה במתלולים
ומהצומת הצפוני אתקוף שלוש בעלייה ולארבע כוונון אשלים.
את חמש אתקוף מצומת שקרוב לקצה צינור ואיעזר בזוג עצים.
אזימוט אל שש יצביע, כך גם בדרכי לשבע. יש סבכים ורוב עצים.
כך בירידה לסלע=שמונה במדרון אליו, על דרך עד ל-x שבצידה.
עזרת פס-אש ו-x דרומי תוביל אל שמונה וממנו דרך ועץ לידה.

עץ זה בעיקול הדרך מבשר תקיפה צפונה אל נ״צ תשע במפרץ.
אזימוט קצר אל עשר ועל שביל לצפון-מזרחה עד כיפת אליפסה, רץ.
מזרחה, אל אחת עשרה הוא קצה ״פתוח״ ופנייה לדרום-מערב לשתים עשרה
אתקוף מתפר בין השביל לבין הדרך ולשתי הסופיות – נתיב קורא.


O TEAM

 עלילות הקבוצה המנצחת במירוץ הר לעמק 2019 בקישור

יותר צפונה מתובל

מאת: גיל רינת
באפריל האחרון פנה אליי גיא סבו בר בהצעה שלא ניתנת לסירוב: להצטרף אליו ואל חברתו ( בקרוב אשתו...) אלינה לתחרות ניווט באזור ריגה בירת לטביה. באותה נשימה הזכיר לי גיא כי לפני 8 שנים, בפברואר 2010 טסנו הוא, ערן סגל ואנוכי ל POM בפורטוגל, תחרות אשר עליה כבר הרחיבו בעבר בפורום ובניווט נט ואשר בהחלט הייתה אחת מחויות הניווט המוצלחות שלי בחו״ל. הצלחות צריך לשחזר טען גיא בהתלהבות, ולי נשאר רק להעיף מבט במפות התחרות ולהבין כי השטח הצפון אירופאי, השונה בתכלית משטחי הניווט בארצנו, קורא לי לבוא.
הצעה מהירה לאשתי לצאת לסופ״ש רומנטי באחת מבירות אירופה העתיקות, סירוב מהיר יותר שלה, והופ, שוב חוזר לאופציית ״שיחוד״ הבנים שלי להיכנס לעולם הניווט ע״י תחרות בחו״ל. מילא בחו״ל, אבל מפסידים 4 ימי לימודים...
ריגה קאפ הינה תחרות של יומיים ( בשניהם מרחק בינוני ) המאורגנת ע״י חברה הנקראת Magnet.  אותה חברה מארגנת גם אימונים פתוחים ( בעלות סמלית ) במהלך ימי אמצע השבוע הקודמים לתחרות. עד לתחילת האימון בשעות אחה״צ נסענו למרכז העיר ריגה לסיור בעיר העתיקה. בניגוד לפרברים העגומים משהו שראינו בדרך משדה התעופה, העיר העתיקה של ריגה פשוט מקסימה: רחובות צרים ונקיים, בניינים עתיקים ומרשימים בסגנון האר-דקו, מגוון רחב של מסעדות וברים, ובעיקר אווירה שלווה ונינוחה.
לאחר ארוחות צהריים משביעה וזולה ( באופן יחסי לארץ, הכל בריגה זול להפליא ), שמנו פעמינו לאימון ביורמולה - עיירת נופש יוקרתית על חופי הים הבלטי. האימון היה מאורגן למופת. אוהל גדול להרשמה ותשלום, קבלת מפת מאסטר עם כל התחנות בשטח, כניסה לאוהל ההזנקה, העתקת המסלול הרלוונטי לך ( רק מעתיקים את הקווים בין הנקודות ), מעבר זריז לנקודת הזינוק , Clear, Check & Start  והופ אתה ביער. היער פתוח מאוד, לבן בוהק עם מעט אזורים ירקרקים, מעט ביצות יבשות, והרבה הרבה קווי גובה עדינים מאוד. העובדה ששני בניי עדיין בצעדיהם הראשונים בעולם הניווט, יצאנו שלושתינו ביחד לסוג של אימון מודרך, בתחילה בהליכה מלווה בהסברים ובהמשך בריצה קלה כאשר הבנים מתחלפים בהובלה ואני נותן הערות כשצריך ( כלומר כשאני צריך להסדיר נשימה ...).  מהר מאוד הם קיבלו ביטחון ( ואני בהם ) ולקראת סוף המסלול כבר ביצעו אותו לבדם.
יום שישי היה יום ללא אימון והקדשנו אותו לטיול בקאונטרי סייד של לטביה. יום שלם של נסיעות בארץ היפה הזאת, ביקור בעיירות קטנות ושמורות היטב, כולל אחת עם מדרון סקי, שמשום מה התעקשתי להתחרות עם בני הצעיר בלעלות אותו.  4 דקות של ריצה אכזרית בעליה הסתיימו כמובן בניצחונו של הנער וב 5 דקות של התנשפויות ומילמולים של ״ זה כבר לא בשבילי...״. על הדרך ביקרנו בחווה של אנדריאס, חברו של גיא שבעבר היה אלוף לטביה ( זהירות ספוילר, סיים שני בתחרות בסופ״ש) וכמובן ביקור ומיפגש מרגש בחוות משפחתה של אלינה, שם נחשפו הבנים לצורת חיים שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים. שונה אך מחממת את הלב בפשטות, בצניעות ובשמחת החיים שבה.

למחרת ( חמישי ) ביצענו אימון נוסף אחה״צ, הפעם באזור קרוב מאוד למלון ולריגה, בשטח המוזיאון הפתוח של ריגה. אל תתנו לשם להטעות אתכם, זהו יער לכל דבר ועניין, לבן, מורכב ומעניין. היתרון היחיד הוא שהוא משובץ בלא מעט בתי חווה ( מגודרים ומסומנים בירוק זית ) שהם חלק מהמוזיאון ובעיקר בולטים בשטח ועוזרים רבות להתמצאות תוך כדי ניווט. הפעם עשינו הפוך עם הבנים, ליווינו אותם לשתיים שלוש תחנות ואז שלחנו אותם לדרכם לבד וחזרנו לזינוק לבצע את המסלולים שלנו.
למחרת ( שבת ),נסיעה קצרה של כ 15 דקות מהמלון ואנחנו בשטח הכינוס. השטח מאורגן היטב החל מהחניה לאורך השבילים הראשיים, המשך באוהלי הרישום ודוכני הציוד המלאים בכל טוב וכלה במסך ענק עליו מוקרנים ב LIVE המסלולים והצילומים של נווטי העלית ובכלל.
לפני הניווט ניתן לקבל מפת חימום קצרה על מנת להתחיל להיכנס לראש של הממפה. השטח דומה לזה שבאימונים: דיונות חול כבוש, תבליט עדין ומורכב מאוד, חלק מהיער עם עבירות מצוינת וחלק עם צמחית קרקע ואף חלקים של יער צפוף מאוד. לא מעט תעלות מים שמצד אחד עוזרות לניווט כפריט קוי מאוד ברור, אך מצד שני מאתגרות במעבר שלהן (בייחוד למפונקים בינינו שניסו להמנע מלהרטיב את הנעליים....).
סה״כ לשלושתינו הלך לא רע, ללא טעויות קרדינליות אך בקצב מאוד איטי לאור אופי השטח  שאנו לא רגילים אליו.
ביום ראשון, הניווט השני של התחרות היה באותו תא שטח אך בצד השני של המפה. הכינוס ונקודת הסיום היו ללא שינוי, אך הזינוק, שטח הניווט ואפילו נקודת ה 100 היו שונים. יעילות במנהלות מצד אחד, אך ללא פשרות בצד המקצועי מצד שני. הניווט ביום הזה היה אפילו יותר טוב מיום האתמול, שלושתינו ״קיבלנו״ ביטחון והצלחנו לשפר את הקצבים מהיום הקודם. עדיין, שלושתינו דשדשנו בירכתי הקטגוריות שלנו. הם פשוט רצים מהר הלטבים ( ושאר האורחים ), ואנחנו כמו שזיו נוהג להזכיר לנו מדי פעם, פשוט צריכים להמשיך ולהתאמן...
בערב ארוחה מסכמת במסעדת הגריל והפיצה הקרובה למלון, ״שיחת סיכום״ עם הילדים אשר היו מרוצים מהתחרות ומהטיול אך סירבו להתחייב לתחרות נוספת בחו״ל ( ״אולי אבא, נראה...״ ) ובטח שלא להשכמות מוקדמות לתחרויות בארץ (״נראה לך? תשכח מזה....״). השכמה מוקדמת ( 03:00 ) ונסיעה קצרה לשדה, הקניה המתבקשת של ״בלאק בלזם״, האלכוהול המקומי לאשתי שתחיה שפירגנה לנו עם הנסיעה, ולאחר קצת יותר מ 4 שעות  טיסה, נחיתה בצהריים בנתב״ג. תם ונשלם.
לסיכום: חווית ניווט מקצועית מאוד, גיבוש משפחתי ( לבנים שבינינו ) מצוין, וכל זה במחיר שווה לכל נפש.