מאת: מיכה נצר
גם זו לטובה
בדרום מערב מפת הניווט "גימזו" נמצאת גבעה ברום 161 מטר. על גבעה זו נמצא התל של העיר גִמְזוֹ (ג' בחיריק, ו' בחולם) בממלכת ביהודה, הנזכרת במלחמות עם הפלשתים: "וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ .... וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (דברי הימים ב כ"ח, י"ח). מאוחר יותר, בתקופת המשנה והתלמוד, היה במקום ישוב יהודי שממנו בא התנא ר' נחום איש גמזו. מספרים עליו שבכל מצב נהג לאמר: "גם זו לטובה". ישוב ערבי (ג'ימזו), ששימר את השם העברי, היה כאן במאות השנים האחרונות. לאחר מלחמת הקוממיות הוקם במקום מושב של פועלי אגודת ישראל.
משמעות השם גִמְזוֹ נלמדת מתוך מדרש חז"ל האומר: "ששה דברים עשו אנשי יריחו ...מתירין גַמְזִיוֹת של הֶקְדֵש ..." ומתוך ג'וֹמֵז הערבית, שהיא עץ השקמה. עליה ארחיב הפעם.
השקמה היתה נפוצה באזור זה של הארץ, שנאמר: " ויתן המלך (שלמה) את הכסף ... כשקמים אשר בשפלה לרוב". על חשיבות העץ מעיד מינוי שר מיוחד של דוד המלך לפני 3000 שנה "ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה - בעל-חנן הגדֵרי".
עץ השקמה שימש את התושבים בימי קדם כעץ פרי. אחד ממטפחי הפרי היה הנביא עמוס, המעיד על עצמו "בּוֹלֵס שִקְמִים". כאשר כורתים ענף שקמה ראשי מצמיח העץ ענפים חדשים ישרים ששימשו קורות לבניה. קורות אלו נקראו גַמזִיוֹת. העץ טרם כריתתו נקרא "בתולת שקמה". לפעמים נכרת גזע העץ בגובה מסוים מעל הקרקע והתקבל "סדן שקמה". במצרים הקדומה שימשו ענפי השקמה העבים לייצור ארונות קבורה.
במהלך השנים נכרתו רוב עצי השקמה וכיום אפשר למצוא אותם, כעצים מוגנים, לאורך רצועת החולות במישור החוף, בעיקר במישור פלשת. ככל שנשמור על השקמה נוכל לאמר: "גם זו לטובה".
"גם זו לטובה" נוכל לאמר לכל תוצאה בתחרות הניווט.
בדרום מערב מפת הניווט "גימזו" נמצאת גבעה ברום 161 מטר. על גבעה זו נמצא התל של העיר גִמְזוֹ (ג' בחיריק, ו' בחולם) בממלכת ביהודה, הנזכרת במלחמות עם הפלשתים: "וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ .... וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (דברי הימים ב כ"ח, י"ח). מאוחר יותר, בתקופת המשנה והתלמוד, היה במקום ישוב יהודי שממנו בא התנא ר' נחום איש גמזו. מספרים עליו שבכל מצב נהג לאמר: "גם זו לטובה". ישוב ערבי (ג'ימזו), ששימר את השם העברי, היה כאן במאות השנים האחרונות. לאחר מלחמת הקוממיות הוקם במקום מושב של פועלי אגודת ישראל.
משמעות השם גִמְזוֹ נלמדת מתוך מדרש חז"ל האומר: "ששה דברים עשו אנשי יריחו ...מתירין גַמְזִיוֹת של הֶקְדֵש ..." ומתוך ג'וֹמֵז הערבית, שהיא עץ השקמה. עליה ארחיב הפעם.
השקמה היתה נפוצה באזור זה של הארץ, שנאמר: " ויתן המלך (שלמה) את הכסף ... כשקמים אשר בשפלה לרוב". על חשיבות העץ מעיד מינוי שר מיוחד של דוד המלך לפני 3000 שנה "ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה - בעל-חנן הגדֵרי".
עץ השקמה שימש את התושבים בימי קדם כעץ פרי. אחד ממטפחי הפרי היה הנביא עמוס, המעיד על עצמו "בּוֹלֵס שִקְמִים". כאשר כורתים ענף שקמה ראשי מצמיח העץ ענפים חדשים ישרים ששימשו קורות לבניה. קורות אלו נקראו גַמזִיוֹת. העץ טרם כריתתו נקרא "בתולת שקמה". לפעמים נכרת גזע העץ בגובה מסוים מעל הקרקע והתקבל "סדן שקמה". במצרים הקדומה שימשו ענפי השקמה העבים לייצור ארונות קבורה.
במהלך השנים נכרתו רוב עצי השקמה וכיום אפשר למצוא אותם, כעצים מוגנים, לאורך רצועת החולות במישור החוף, בעיקר במישור פלשת. ככל שנשמור על השקמה נוכל לאמר: "גם זו לטובה".
"גם זו לטובה" נוכל לאמר לכל תוצאה בתחרות הניווט.