ניווט למקום העבודה - בעשר תחנות פשוטות

מאת: מודי בוכבינדר
תחנה ראשונה: מאיפה הגיע הרעיון
מאז ניווט ט”ו בשבט בשנה שעברה וגם לפניו חשבנו על ניווט למקום העבודה שלנו. בעקבות כתבתו של נועם רביד הרצון אפילו התחזק.
תחנה שניה: איפה התחלנו
קראנו את הכתבה, התייעצנו עם מומחים ובסוף חשבנו גם קצת בעצמנו, התווכחנו, רבנו ובסוף החלטנו על הדרך הטובה לשתף ולקרב את אנשי המשרד שלנו לעולם הניווט
תחנה שלישית: מה רצינו להשיג
מצד אחד ניווט שיהיו בו אלמנטים קלאסיים של ניווט כמו בחירת ציר ומציאת תחנות, מצד שני שלא יהיה ארוך מדי (עד שעה ניווט זה בהחלט מספיק למתחילים), מצד שלישי שגם צעירים ספורטיביים יעשו מסלול משמעותי וגם אנשים קצת יותר מבוגרים ינווטו בכיף, מצד רביעי שיהיה גם גיבוש ומצד אחרון (חביב) שיהיה סיבה להתאמץ (פרסים) וכמובן אוכל טעים לסיום.
תחנה רביעית: המיקום והזמן
פארק הירקון הוא המקום הקלאסי. קרוב לעבודה ועם שפע חניה. מפה טובה ואין אפשרות מעשית לאבד את הדרך בגדול. מקום שכולם מכירים הוא קצת פחות מאיים. החצי השני של יום חמישי הוא הזמן הקלאסי כי לאף אחד כבר אין כוח לעבודה.
תחנה חמישית: איך מכניסים אלמנטים של ניווט
מאחר ואי אפשר למקם תחנות קשות למציאה בפארק הירקון בחרנו בשיטה של איסוף חופשי של כל התחנות בזמן הקצר ביותר. הוגדר מסלול ארוך (לצעירים נמרצים) של 14 תחנות (בפועל כחמישה קילומטר) וקצר של 10 תחנות (בפועל כ 3.5 קילומטר) לפחות נמרצים. הצלחנו לשים מספר תחנות שצריך קצת לנווט בשביל למצוא. בחירת הציר האידיאלי לא הייתה ברורה מאליה ואכן לא כולם הלכו באותה הדרך. לאחר זינוקים די המוניים וצפופים שמחנו לראות שאנשים די התפזרו (לפחות אלו שרצו להתפזר) ברחבי הפארק.
תחנה שישית: איך בוצע הניווט
בהגעה לפארק קיימנו תדריך בו הסברנו איך נראית תחנה, איך מסתכלים במפה ועקרונות הניווט הבסיסים. הרוב הקשיבו והפנימו. ביקשנו לנווט בבודדים או בזוגות. הזנקנו 5 בודדים/קבוצות (שלושה לארוך, שניים לקצר) כל שתי דקות. סך הכול הזנקנו את כולם (כ 60 איש) תוך פחות מעשרים דקות. מהרגע שהסתיים התדריך אנשים לחצו לצאת מוקדם ככל האפשר ואנחנו ניסינו להיצמד לתוכנית.
תחנה שביעית: איך ממלאים את הזמן שנותר
אחרי הניווט הרגיל הוצע למעוניינים ניווט מיני במגרש המתקנים לילדים בפארק. נתלו 7 תחנות קרטון על מתקנים שונים ובמקומות שונים. המתחרים היו צריכים לטפס על מתקנים ולהגיע לכל מיני פינות נסתרות במגרש המתקנים. הזמן המנצח היה כארבע דקות אבל רוב האנשים בילו 5-6 דקות בסיפור הזה. כל האנשים האחרים יכלו להסתכל ולעודד למרות שרובם היו עסוקים בהחלפת חוויות מהניווט עצמו ובאוכל (שהתחיל מוקדם מדי)
תחנה שמינית: מה היה חוץ מניווט
קייטרינג איכותי לסיום, פרסים (שוברים לארוחת ערב) למנצחים במסלול הקצר, הארוך והמיני והביתה לסוף שבוע ...
תחנה תשיעית: מה לסיכום
כולם הסכימו שהיה מאוד כיף. הוצע לעשות ניווט כזה פעם בשנה. האם מישהו יצטרף לאיגוד ויתחיל לנווט בקביעות בעקבות האירוע? – לא הייתי מהמר על זה. שיחות מסדרון ובחדר הקפה היו בשפע.
תחנה מאה: קטעים משעשעים
חשבנו שכבר ראינו הכל אבל הופתענו:
ניקוב של התחנות על המפה עצמה בתוך העיגול, ניקוב של התחנות על פי סדר ההגעה במקום בקובייה הנכונה, מספר משתתפים חיפשו מישהו שמצפה להם בתחנה לנקב את הכרטיס (אמרתם שיהיה מנקב) ועוד.
ועל זה נאמר – מי שלא מקשיב בתדריך – עושה טעויות.