לתפוס גובה

מאת:זיו נוימן
או לתפוש גובה ?

צמד המילים שכתיבן מתחלף בין סמ"ך לשי"ן שמאלית תקינים, ויש המפרידים ביניהם באופן הבא:

תפיסה (grasp, במובן הפיסי) – תפיסה פיסית של חפץ. למשל: הילד תפס את הכדור.

תפישׂה (grasp, במובן המופשט; conception) – תפישׂה מופשטת של רעיון. למשל: לילד יש תפישׂה מהירה.

בבואי למפות את ביצות חדרה התעסקתי בהתלבטויות לא מעטות בזמן תהליך מיפוי קווי הגובה. בעוד שלהגדרת השיחים, השטחים והשבילים ההגדרות ברורות וקלות למדי הרי שלציור קווי הגובה יש תמיד מספר אופציות ולא תמיד האחת טובה יותר מאשר השניה, בדיוק כפי שקיים גם בשפה העיברית ובדוגמא הנ"ל.

היכן מתחילים ? בשקע או בכיפה ? האמת שזה לא משנה, התוצאה תהיה זהה בשני המיקרים כל עוד אתם מקפידים לעבוד באופן עיקבי.

על מה להקפיד ?

אני הקפדתי או לפחות ניסיתי ברוב המיקרים להקפיד על יצירת הבחנה בתלילות השטח באמצעות ציפוף קווי גובה או הכנסת קווי צורה נוספים ליצירת תחושת תלילות גם אם אין ביטוי נכון לגובה היחסי מעל פני הים.

הדבר השני עליו הקפדתי היה הכיוון האופקי של השבילים: עליה, ירידה או מישור. ריבוי השבילים בשטח דווקא אפשר לי מיפוי קל יותר של קווי הגובה בהסתמך על כיוונם של השבילים יחסית לאופק. כך שאם הלכתי על שביל בנקודה שבה הוא מתחיל להתרומם או לרדת הרי שהשתדלתי להעביר את קו הגובה באותה נקודה כך שיחצה את השביל, כמובן אם השביל מצוי במישור השתדלתי להרחיק ממנו את קווי הגובה על מנת שלא יחצו אותו.

זו כל התורה וגם אם חטאתי פה ושם בתיאור פני השטח בצורה מוגזמת הרי שמיפוי התבליט בשטח פתוח הוא מהנה מאוד ומשול למעין תשבץ ענק שבו פתרון הגדרה אחת משמש גם כרמז לפתרון הגדרה שכנה, אם משהוא לא מסתדר בתהליך המיפוי אז בדיוק כמו בתשבץ צריך לחזור להגדרה הקודמת וכו'... לעיתים כמו בתשבץ לא הצלחתי תמיד להגיע לפתרון הנכון בשטח ואת התשובה הייתי מגלה בבית או בזמן שחשבתי על השטח וכמובן בודק באם התשובה נכונה בביקורי הבא בביצות.

קצת נוסטלגיה:

מודה, אני "חדרתי" במקורי ונעים היה לי לחזור לנוף ילדותי, להזכר בג'מוסים שרבצו בביצה וגם בנו הנערים שרחצנו בה עת היתה נמלאת מי גשמים, קוטפים אשכוליות בפרדסי הסביבה והכי חשוב: מנווטים בניווטים שארגן המורה לשל"ח.

מצורפים קטעי מפה של אותו האזור, מפה מ1981 שמיפה צביקה דודלזק ושורטטה ביד, מפה של צמד פולנים מ 1991, מפה של סרגיי יאקימוב מ 2001 והמפה שהכינותי השנה.

השבילים הרבים מעידים שאת מקומם של הג'מוסים, התמימות והטיולים הרגליים תפשו רכבי השטח שעושים שמות באחרון השטחים הפתוחים בין גדרה לחדרה. 

מיפוי 1981

מיפוי 1994

מיפוי 2001

מיפוי 2011