המסע אל מרתון הרים 2013 (פרק 5)

עד כה, בכל העבודה שתיארתי בכתבות הקודמות, עיקר המאמץ היה של כף יד ימין – הזזת העכבר והקלקה עליו בעת שרטוט הטופוגרפיה והכנת חומר הבסיס. די! לא עוד! באמצע חודש מרץ גמרתי את כל מה שאפשר לעשות במחשב, והגיע הזמן לאקשן – יציאה למיפוי בשטח!

למעשה, זה לא מובן מאליו. חומר הבסיס איכותי מאוד, ואפשר לייצר בעזרתו מפה לא רעה בלי לצאת מהבית אפילו פעם אחת. אבל אני לא מסתפק במפה "לא רעה". כנווט אני מכיר היטב את התסכול שבגילוי הבדלים משמעותיים בין המפה לשטח, הבדלים שבסופו של דבר פוגעים בהגינות ומכניסים אלמנט של מזל לתחרות. אז אני רוצה מפה טובה ומהימנה ככל האפשר, ולשם כך חייבים לצאת לשטח, ולעבור פיזית בכולו.

החלטתי מראש שאני לא משרטט בבית ואז בודק את השרטוט בשטח, אלא קודם ממפה בשטח, ורק לאחר מכן משרטט. זה חוסך עבודה פעמיים: יותר קל לשרטט אחרי שנמצאים בשטח ורואים את הדברים בעיניים, וגם השרטוט נכון על המכה הראשונה.

עוד החלטתי מראש שמיפוי השטח יהיה בתקן של מפות ניווט אופניים, מכמה סיבות חשובות:

א. נוחות קריאה בקנ"מ גדול – מפה מפושטת, שבילים בולטים וברורים.

ב. מכיוון שברוגיין התחנות ממוקמות בסמוך לשבילים, אין צורך במיפוי מפורט לצורך ניווט עדין.

ג. יש לי ניסיון במיפוי אופניים (כפר ורדים), ולעומת זאת אין סיכוי שאצליח/אספיק למפות בתקן אחר.

ד. לאחר הרוגיין אפשר יהיה "לפרק" את המפה ל-4 או 5 מפות ניווט אופניים חדשות.

חלק הארי במיפוי הוא של פרטי נוף אורכיים – בעיקר שבילים, שהם הדבר הכי חשוב במפת רוגיין, וגם קווי חשמל, גדרות בלתי עבירות וערוצי נחלים. את המיפוי הזה תכננתי לעשות כולו ברכיבה על אופניים. כך אספיק לעבור יותר קילומטרז' בכל גיחה, וגם אתרשם מעבירות השבילים לרכיבה, אשר לאחר מכן תתורגם לסימונים שונים במפה. זה השלב הראשון של המיפוי, אותו תכננתי לסיים עד סוף נובמבר, לפני שהחורף מתחיל.

על בסיס השלב הראשון אתכנן היכן "בגדול" ימוקמו התחנות (כל תחנה תסומן כאזור ברדיוס 100 מ', שבו אצטרך למצוא פרט נוף בולט ומעניין), ואז מגיע השלב השני של המיפוי, שיבוצע רגלית, ללא אופניים. קודם כל אמצא ואסמן בכל אזור מיועד תחנה נבחרת. לאחר מכן אמפה את סביבתה הקרובה באופן יסודי ואכניס את הפרטים הנקודתיים הבולטים: עצים מיוחדים, בורות ומערות, סלעים גדולים, מבנים, חורבות ופרטי נוף מלאכותיים. את השלב הזה תכננתי לסיים עד סוף ינואר.

השלב השלישי והאחרון נוגע לפרטי הנוף השטחיים: שדות, יערות ושטחים חצי פתוחים, אשר ימופו וישורטטו אחרונים, ללא יציאה ייעודית לשטח. את השלב הזה אני מתעתד לגמור עד סוף פברואר, לפחות 4 שבועות לפני הרוגיין עצמו.

תכנית העבודה היא לצאת לרכיבת מיפוי בכל הזדמנות אפשרית, שמבחינתי זה אומר בכל יום שישי בבוקר. בעצם לא בכל יום שישי, כי עד חודש יוני היו כל הזמן ניווטים ש"הפריעו" לי למפות, אבל מסוף השבוע שאחרי תחרות השליחים – כל יום שישי הוא פק"ל מיפוי, חוץ מאשר אם אני בחו"ל, או לפני הרוגיין לילה.

שטח המפה הכולל הוא 116 קמ"ר. מתוך שטח זה יש כבר 19 קמ"ר ממופים, שהם מפות חרובית (אופניים), משואה, תל עזקה ושריגים. את יתר ה-97 קמ"ר צריך למפות מאל"ף עד ת"ו. בהנחה שבכל רכיבת מיפוי אצליח לכסות שטח של כ-4 קמ"ר, אזדקק לכ-23-25 גיחות בסך הכל. עם ארבעה וחצי סופ"שים בממוצע לחודש, 5 וחצי חודשים (יוני-נובמבר) אמורים להספיק. לאחר מכן, בכל גיחה רגלית אנסה למפות 5-6 תחנות, כך שתוך כ-6-7 שבועות אשלים את השלב השני (טרם החלטתי כמה תחנות יהיו בשטח), וזה אמור להשאיר לי קצת זמן "ספייר" לעדכונים, תיקונים והשלמות.

שותפי למיפוי הם שניים: דני אחי שמוכן להצטרף אלי כאשר אינו עמוס או עייף במיוחד (לא קורה הרבה), ויוחאי שפי שהראה מוטיבציה ומחויבות גבוהה.

גיחת המיפוי הראשונה (וההיסטורית!) התקיימה ב-11/5, ביום שישי פנוי שהצלחתי איכשהו למצוא לפני סוף עונת הניווטים. היכן מתחילים? התלבטתי לא מעט, ולבסוף החלטתי להתחיל מהיכן שאני רוצה שכולם יתחילו – מנקודת הכינוס. נקודה זו סומנה מבחינתי במושב לוזית, המקום הכי מרכזי במפה. זה עדיין לא מתואם וסגור עם היישוב ועם המועצה האזורית, אבל אני מקווה מאוד שזה יסתדר, כי המקום הזה ממש מושלם ככינוס לרוגיין.

נותרו עוד סימני שאלה רבים: כמה שטח נספיק לכסות? מה השיטה היעילה לרכוב בתא שטח נתון (בעיית "הסוכן הנוסע")? כמה אמין ומעודכן חומר הבסיס? האם נצליח לזהות את כל השבילים בשטח? איזה שבילים לא ראויים למיפוי? מה עקרונות ההחלטה לגבי רוחב ועבירות השבילים?

דני ואני קמנו מוקדם בבוקר והדרמנו לכיוון לוזית. רציתי שנתחיל לרכוב בשעה 6:00, אבל קצת איחרנו ביציאה מהבית, והתחלנו רק ב-6:30. יצאנו מלוזית דרומה, לכיוון מערות לוזית, ופשוט רכבנו בשבילים שמצאנו, בגדול לפי תוכנית כללית שהכנתי ערב קודם, אבל עם הרבה מקום לספונטניות ולשיקול דעת. גילינו שהשבילים ברובם קלים לרכיבה (וכמובן לריצה), אך היו גם כמה יותר מאתגרים. מצאנו כמה סינגלים קטנים, והתעלמנו מכמה שנראו לי זניחים. גילינו שיש המון גדרות ושערי בקר בשטח. השערים יסומנו במפה, הגדרות לא. הבנו שהשטח מבודד ו"טבעי" למדי – יש אמנם שדות חקלאיים, אבל לא ראינו בן אדם אחד ב-3 שעות רכיבה, ולעומת זאת ראינו איילות וחיות בר אחרות. הצבע השולט הוא צהוב בהיר של עשבייה יבשה, עם נקודות ירוקות של שיחים ועצים פה ושם, וחום של אדמה. ניסינו לדמיין איך הכל יראה באביב – ירוק ופורח – אבל לא ממש הצלחנו. חום הקיץ, הקוצים והתאורה לא משאירים הרבה מקום לדמיון...

ההספק היה טוב – 24 ק"מ ב-3 שעות, וכמעט 4 קמ"ר. אבל... בגיחת המיפוי הבאה, שהתקיימה שלושה שבועות אחר כך, רק רצינו "להשלים" איזה שביל קטן שלא הספקנו לכסות בפעם הראשונה, והוא התפתח למערכת מסועפת של סינגלים ושבילונים, מהסוג ש"הזנחתי" בגיחה הקודמת והבנתי שטעיתי. אז מצד אחד שמחתי שהשטח יותר מורכב ומעניין ממה שכאילו יצא מהמיפוי הראשון, אבל מצד שני הסתבר שההספק בפועל נמוך מהמתוכנן.

בגיחות מיפוי נוספות הקדמנו בהדרגה את שעת היציאה, גם כדי להנות כמה שיותר מהשעות הנעימות, וגם כדי להספיק יותר לפני שמתחיל להיות חם באמת. היום הסטנדרט הוא שאת הזריחה אנחנו רואים ברכיבה, וזה אומר שמתעוררים בערך ב-4 לפנות בוקר, כשבחוץ חשוך לגמרי!

עד כתיבת שורות אלה בוצעו 8 גיחות מיפוי, כמפורט בטבלה:

מס' גיחה	תאריך	בן זוג	שם הגיחה	מרחק [ק"מ]	זמן [שעות]
1	11/5	דני	מערות לוזית	24	3
2	1/6	דני	מערות לוזית	19	3.25
3	8/6	-	כפר מנחם	30.5	2.75
4	15/6	יוחאי	לוזית	16	2.5
5	22/6	יוחאי	בין לוזית לעגור	27.5	4
6	29/6	יוחאי	בין שדות מיכה לעגור	24.5	2.75
7	13/7	יוחאי	מזבלת חרובית	26.5	3.5
8	17/7	-	עגור	30.5	3

והנה תיאור גרפי של ההספק עד כה: האזורים המקווקווים הם האזורים הממופים. יש עוד הרבה עבודה, אבל כבר עברנו כברת דרך.

הצ'ופצ'יק של הקומקום

מאת: זיו נוימן
בהמשך לכתבה בנושא ה LIDAR ובכלל מיפוי קווי גובה.

הלוגיקה העומדת מאחורי פענוח ענן הנקודות שכל אחת מהן מיוצגת באמצעות X,Y,Z והפיכתן לקווי גובה הוא לעיתים מבלבל, לעיתים מוזר ולעיתים לא מובן כלל. נקודת ההסתכלות במהלך עבודת המיפוי של בן אנוש (למרות שיש כאלה שאומרים לי שאני לא בנאדם) היא לא תמיד נקודת ההסתכלות של המחשב וכל זאת למרות שאני בטוח, כי המחשב לעולם איננו טועה, הרי כנווט וכממפה קשה לי לקבל את הלוגיקה של המעברים בין תחום העליה ותחום הירידה, מעברים שלא תמיד מסתדרים בראש, גם אם אני עושה את העבודה בהליכה. אז על אחת כמה וכמה כשנגיע לשלב הריצה!
"הלו, זה רדיו ? לצ'ופצ'יק של הקומקום !!!"

אנסה להסביר באמצעות דוגמאות מיער קדימה , שם הולכת ומסתיימת עבודת המיפוי שהפכה להנאה צרופה, הרפתקה בחקירת קווי הגובה ותחושה של יער שבדי (אם מנטרלים את הקוצים בגרביים, מורידים את החום המעיק והופכים בדמיון את השחורדיניות המקומיות לנווטות בלונדיניות).

דוגמה מספר אחת: האם זו כיפה, כיפה בתוך שקע, כיפה בתוך קו גובה שנמצא בתוך שקע?

התשובה:

שאלה נוספת: האם הספסלים(איקסים) נמצאים באותו מישור?

כנראה שכן, היות וקו הגובה החוצץ ביניהם הוא מעין קו אמצע שמצפון מזרח לו מתחילה עליה ומדרום מערב לו גם מתחילה עליה והוא עצמו סוגר על מעין שקע.

אבל מצד שני, הסימון של הצ'ופצ'יק אולי מטעה, היות ונקודת הייחוס של אותו קו האמצע יכולה להיות מיוחסת לאחד מהקווים משני צדדיו ואז התמונה משתנה. ???

דוגמא נוספת: נראה כי לפנינו 2 שלוחות הפונות זו אל זו, אבל למעשה הימנית(עם צמחיית הקרקע) הוא ערוץ והשמאלית שלוחה.אבל, בגלל הערוץ הצר לא נתאפשר לי להכניס צ'ופצ'יק ולכן קשה להבדיל במבט ראשון כי מדובר בשני פריטי נוף שונים (אפילו הפכים).

ניסיתי להכניס קו צורה להדגשת השלוחה (משמאל) אבל לא בטוח שאכן זה עשה את העבודה. בכל מקרה שוב אנחנו נתקלים בהיפוך מגמה של קווי הגובה והקושי של הממפה לתת ביטוי ברור מספיק לכוונת השטח.

הפתרון הטוב ביותר מבחינת הנווטים הוא לבדוק גם את קווי הגובה הסמוכים ולראות כי: מימין מגמת הירידה נמשכת (יש צ'ופצ'יק), משמאל הקו סוגר על עצמו לכדי כיפה.
המפה כבר כמעט מוכנה ואת ההתנסות בריצת יער לא משופע אבל שופע בקווי גובה (לא חכמה, כל קו מייצג הפרש של מטר אחד) תוכלו לעשות כבר בחודש ספטמבר הקרוב.
...
ובהטיה: זרבוביתי, זרבוביתך, זרבוביתנו.

המסע אל מרתון הרים 2013 (פרק 4)

מאת: נועם רביד

לאחר העתקת הטופוגרפיה לפורמט OCAD, נדרשתי "להלביש" על מפה שלדית זו תצלום לוויין איכותי, אשר יהווה, יחד עם קווי הגובה, חומר הבסיס לעבודת המיפוי והשרטוט. היכן מוצאים תצלומי לוויין איכותיים? יש מספר מקורות טובים באינטרנט, ולכל אחד יתרונות וחסרונות. תמונת הלוויין צריכה להיות עדכנית ככל האפשר, ברזולוציה טובה, עדיף שתצולם בקיץ (קונטרסט טוב יותר, וגם משקפת את המצב בעונה שבה מתבצע המיפוי), ורצוי שלא יהיו בה עיוותים רבים.

אבל לפני כן, לא יכולתי להתאפק והתחלתי לשרטט את החלקים הקלים – השטחים הממופים של חרובית, תל עזקה/שריגים ומשואה. את שתי המפות הראשונות קיבלתי מזיו מיידית, ואת המפה השלישית קיבלתי אחרי אליפות ישראל (כדי שלא אהיה פסול מתחרות שם). השיטה היא להשתמש במפות המוכנות כמו תמונה מתחת לנייר שקוף, ולהעתיק מתוכן את השבילים. הנה התוצאה באזור שריגים, למשל:

השבילים משורטטים בדיוק בתוואי מפת הניווט הרגלי, וסימולי הרוחב והעבירות מבוססים, בשלב זה, על הזיכרון שלי מהתחרות הארצית האחרונה. בעתיד יתכן שיעודכנו. את שרטוט פרטי הנוף הנקודתיים והמשטחים אני משאיר לשלב מאוחר הרבה יותר, בעוד מספר חודשים.

בדיעבד, היה נכון לחכות עם שלב העתקת המפות עד לאחרי השלב הבא, שיפורט מיד, אבל כאמור, לא יכולתי להתאפק.

נחזור להכנת מפת הבסיס. הורדתי קטעי תמונות לוין של השטח המיועד למיפוי, הדבקתי אותם לתמונה גדולה יותר, ואת התמונה הזו התאמתי למפת ה-OCAD: מסמנים מספר זוגות של נקודות על המפה ועל תמונת הלוויין, ואז בלחיצת כפתור מתבצעת ההתאמה, והתמונה נמתחת/מכווצת/מסובבת בדיוק למקום הנכון. חזרתי על התהליך הזה עם 12 תמונות "גדולות". זה מעט מלחיץ, כי נדרש דיוק רב, וטעות כאן משפיעה על התוצר הסופי. לפעמים ההתאמה לא היתה מספיק טובה, ונאלצתי לחזור עליה מספר פעמים עד שהייתי מרוצה. כך "ריצפתי" את כל שטח המפה בתמונות לוויין איכותיות ומתואמות. סוף סוף היתה לי מפת בסיס מוכנה לעבודה.

הנה כל תמונות הלוויין לאחר התאמתן למפה (ללא קווי הגובה):

הקטע המוגדל שלהלן הוא אותו הקטע המוגדל מהכתבות הקודמות, וניתן לראות את ההבדל ברזולוציה וברמט הפירוט בהשוואה לחומר הבסיס המקורי.

סיכום ביניים: לאחר כ-3 חודשים של עבודה לא מאומצת במיוחד, בערך באמצע חודש מרץ, השלמתי את כל מה שניתן לעשות מהמחשב בבית מבלי לצאת לשטח. שרטטתי קווי גובה, הרכבתי מפת בסיס איכותית מבוססת תצלומי לוויין, העתקתי את השבילים ממפות הניווט הקיימות. מעתה ואילך יתחיל החלק המעשי, הכיפי, האמיתי – מיפוי בשטח! על כך בכתבה הבאה.

נוער אליפות ואיפה אירופה

נתוני אליפויות אירופה האחרונות לנוער.
הנתונים מייצגים את התוצאה הטובה ביותר שהושגה באותה שנה.

בורגתה, תומרקין וספרינט

ממשיכים עם אימוני הספרינט של הקיץ.

כבר בכתבה הקודמת אמרתי שגם נווטים מתחילים יכולים לסיים בהצלחה ניווטי ספרינט היות והרמה הטכנית והידע הנצבר של טירונים בעולם הניווט מספק כשמדובר בשטחים אורבניים מוכרים לכולנו מחיי היום יום.

אבל, בכל זאת, לא משנה כמה מהירים אתם ברגליים, תמיד, נווט רב ניסיון יצליח לסיים את המסלול מהר יותר היות והוא מאבד בכל פעולה שהוא עושה במהלך הניווט פחות זמן. החל מאיתור משולש הזינוק, קיפול המפה, איתור מיקומו עליה ובשטח לכל אורך המסלול, ניקוב ויציאה לתחנה הבאה ועוד עשרות רבות של פעולות אותן הוא עושה הרבה יותר מהר. 

האימון הפעם עסק ב:

1. העלאת הכושר הגופני ( משימות במהלך המסלול כגון : תחנה 5 - 5 שכיבות סמיכה, תחנה 10 - 10 כפיפות בטן, ריצה מהירה בזיגזג דרך תעלת ניקוז, הקפת מגרש הכדורגל בתוך 90 שניות...). 

2. תרגול נקודות מהאימון הקודם.

3. ניווט מדויק: היו שני מסלולים שונים בחלק מהתחנות אבל בסמיכות גבוהה.

4. בדיקת אחוז הפסד זמן על מסלול ניווט באורך של 1 ק"מ: כל נווט מזנק למסלול של 1 ק"מ ומתמודד עם המסלול.

לאחר מנוחה קצרה יוצא שוב לאותו המסלול בדיוק ובודק בכמה שיפר את התוצאה - שיפור זה הוא הזמן שהנווט איבד בגלל פעולות טכניות הקשורות לניווט ואו טעויות ניווט, ואו שטף ניווט.

אז מה הקשר לתומרקין ?

גן הפסלים של תומרקין הוקם בבורגתה, לפני למעלה מ-10 שנים וכולל מגוון עצום של פסליו מהתקופות השונות של יצירתו.

הגן פרוש על פני מדשאה ענקית,ומקומות נוספים ברחבי בורגתה.

האטלייה של תומרקין נמצא במרכז המושב ומוקף גם הוא עשרות רבות של פסליו. חלק מהתחנות היו פסליו של תומרקין.