עד כה, בכל העבודה שתיארתי בכתבות הקודמות, עיקר המאמץ היה של כף יד ימין – הזזת העכבר והקלקה עליו בעת שרטוט הטופוגרפיה והכנת חומר הבסיס. די! לא עוד! באמצע חודש מרץ גמרתי את כל מה שאפשר לעשות במחשב, והגיע הזמן לאקשן – יציאה למיפוי בשטח!
למעשה, זה לא מובן מאליו. חומר הבסיס איכותי מאוד, ואפשר לייצר בעזרתו מפה לא רעה בלי לצאת מהבית אפילו פעם אחת. אבל אני לא מסתפק במפה "לא רעה". כנווט אני מכיר היטב את התסכול שבגילוי הבדלים משמעותיים בין המפה לשטח, הבדלים שבסופו של דבר פוגעים בהגינות ומכניסים אלמנט של מזל לתחרות. אז אני רוצה מפה טובה ומהימנה ככל האפשר, ולשם כך חייבים לצאת לשטח, ולעבור פיזית בכולו.
החלטתי מראש שאני לא משרטט בבית ואז בודק את השרטוט בשטח, אלא קודם ממפה בשטח, ורק לאחר מכן משרטט. זה חוסך עבודה פעמיים: יותר קל לשרטט אחרי שנמצאים בשטח ורואים את הדברים בעיניים, וגם השרטוט נכון על המכה הראשונה.
עוד החלטתי מראש שמיפוי השטח יהיה בתקן של מפות ניווט אופניים, מכמה סיבות חשובות:
א. נוחות קריאה בקנ"מ גדול – מפה מפושטת, שבילים בולטים וברורים.
ב. מכיוון שברוגיין התחנות ממוקמות בסמוך לשבילים, אין צורך במיפוי מפורט לצורך ניווט עדין.
ג. יש לי ניסיון במיפוי אופניים (כפר ורדים), ולעומת זאת אין סיכוי שאצליח/אספיק למפות בתקן אחר.
ד. לאחר הרוגיין אפשר יהיה "לפרק" את המפה ל-4 או 5 מפות ניווט אופניים חדשות.
חלק הארי במיפוי הוא של פרטי נוף אורכיים – בעיקר שבילים, שהם הדבר הכי חשוב במפת רוגיין, וגם קווי חשמל, גדרות בלתי עבירות וערוצי נחלים. את המיפוי הזה תכננתי לעשות כולו ברכיבה על אופניים. כך אספיק לעבור יותר קילומטרז' בכל גיחה, וגם אתרשם מעבירות השבילים לרכיבה, אשר לאחר מכן תתורגם לסימונים שונים במפה. זה השלב הראשון של המיפוי, אותו תכננתי לסיים עד סוף נובמבר, לפני שהחורף מתחיל.
על בסיס השלב הראשון אתכנן היכן "בגדול" ימוקמו התחנות (כל תחנה תסומן כאזור ברדיוס 100 מ', שבו אצטרך למצוא פרט נוף בולט ומעניין), ואז מגיע השלב השני של המיפוי, שיבוצע רגלית, ללא אופניים. קודם כל אמצא ואסמן בכל אזור מיועד תחנה נבחרת. לאחר מכן אמפה את סביבתה הקרובה באופן יסודי ואכניס את הפרטים הנקודתיים הבולטים: עצים מיוחדים, בורות ומערות, סלעים גדולים, מבנים, חורבות ופרטי נוף מלאכותיים. את השלב הזה תכננתי לסיים עד סוף ינואר.השלב השלישי והאחרון נוגע לפרטי הנוף השטחיים: שדות, יערות ושטחים חצי פתוחים, אשר ימופו וישורטטו אחרונים, ללא יציאה ייעודית לשטח. את השלב הזה אני מתעתד לגמור עד סוף פברואר, לפחות 4 שבועות לפני הרוגיין עצמו.
תכנית העבודה היא לצאת לרכיבת מיפוי בכל הזדמנות אפשרית, שמבחינתי זה אומר בכל יום שישי בבוקר. בעצם לא בכל יום שישי, כי עד חודש יוני היו כל הזמן ניווטים ש"הפריעו" לי למפות, אבל מסוף השבוע שאחרי תחרות השליחים – כל יום שישי הוא פק"ל מיפוי, חוץ מאשר אם אני בחו"ל, או לפני הרוגיין לילה.
שטח המפה הכולל הוא 116 קמ"ר. מתוך שטח זה יש כבר 19 קמ"ר ממופים, שהם מפות חרובית (אופניים), משואה, תל עזקה ושריגים. את יתר ה-97 קמ"ר צריך למפות מאל"ף עד ת"ו. בהנחה שבכל רכיבת מיפוי אצליח לכסות שטח של כ-4 קמ"ר, אזדקק לכ-23-25 גיחות בסך הכל. עם ארבעה וחצי סופ"שים בממוצע לחודש, 5 וחצי חודשים (יוני-נובמבר) אמורים להספיק. לאחר מכן, בכל גיחה רגלית אנסה למפות 5-6 תחנות, כך שתוך כ-6-7 שבועות אשלים את השלב השני (טרם החלטתי כמה תחנות יהיו בשטח), וזה אמור להשאיר לי קצת זמן "ספייר" לעדכונים, תיקונים והשלמות.שותפי למיפוי הם שניים: דני אחי שמוכן להצטרף אלי כאשר אינו עמוס או עייף במיוחד (לא קורה הרבה), ויוחאי שפי שהראה מוטיבציה ומחויבות גבוהה.
גיחת המיפוי הראשונה (וההיסטורית!) התקיימה ב-11/5, ביום שישי פנוי שהצלחתי איכשהו למצוא לפני סוף עונת הניווטים. היכן מתחילים? התלבטתי לא מעט, ולבסוף החלטתי להתחיל מהיכן שאני רוצה שכולם יתחילו – מנקודת הכינוס. נקודה זו סומנה מבחינתי במושב לוזית, המקום הכי מרכזי במפה. זה עדיין לא מתואם וסגור עם היישוב ועם המועצה האזורית, אבל אני מקווה מאוד שזה יסתדר, כי המקום הזה ממש מושלם ככינוס לרוגיין.
נותרו עוד סימני שאלה רבים: כמה שטח נספיק לכסות? מה השיטה היעילה לרכוב בתא שטח נתון (בעיית "הסוכן הנוסע")? כמה אמין ומעודכן חומר הבסיס? האם נצליח לזהות את כל השבילים בשטח? איזה שבילים לא ראויים למיפוי? מה עקרונות ההחלטה לגבי רוחב ועבירות השבילים?
ההספק היה טוב – 24 ק"מ ב-3 שעות, וכמעט 4 קמ"ר. אבל... בגיחת המיפוי הבאה, שהתקיימה שלושה שבועות אחר כך, רק רצינו "להשלים" איזה שביל קטן שלא הספקנו לכסות בפעם הראשונה, והוא התפתח למערכת מסועפת של סינגלים ושבילונים, מהסוג ש"הזנחתי" בגיחה הקודמת והבנתי שטעיתי. אז מצד אחד שמחתי שהשטח יותר מורכב ומעניין ממה שכאילו יצא מהמיפוי הראשון, אבל מצד שני הסתבר שההספק בפועל נמוך מהמתוכנן.
בגיחות מיפוי נוספות הקדמנו בהדרגה את שעת היציאה, גם כדי להנות כמה שיותר מהשעות הנעימות, וגם כדי להספיק יותר לפני שמתחיל להיות חם באמת. היום הסטנדרט הוא שאת הזריחה אנחנו רואים ברכיבה, וזה אומר שמתעוררים בערך ב-4 לפנות בוקר, כשבחוץ חשוך לגמרי!מס' גיחה | תאריך | בן זוג | שם הגיחה | מרחק [ק"מ] | זמן [שעות] |
1 | 11/5 | דני | מערות לוזית | 24 | 3 |
2 | 1/6 | דני | מערות לוזית | 19 | 3.25 |
3 | 8/6 | - | כפר מנחם | 30.5 | 2.75 |
4 | 15/6 | יוחאי | לוזית | 16 | 2.5 |
5 | 22/6 | יוחאי | בין לוזית לעגור | 27.5 | 4 |
6 | 29/6 | יוחאי | בין שדות מיכה לעגור | 24.5 | 2.75 |
7 | 13/7 | יוחאי | מזבלת חרובית | 26.5 | 3.5 |
8 | 17/7 | - | עגור | 30.5 | 3 |
והנה תיאור גרפי של ההספק עד כה: האזורים המקווקווים הם האזורים הממופים. יש עוד הרבה עבודה, אבל כבר עברנו כברת דרך.
