נווטת החודש - אנדרה קוצר

מאת: יעל סגל

פינה חדשה לעידוד נשים נוספות להצטרף לספורט הניווט וגם הבעת כבוד לספורטאיות האיגוד.

.
אנדרה קוצר,
נבחרה לנווטת החודש ינואר 2014 בשל היותה ספורטאית אמיתית, בעלת נחישות ואמביציה. כל מי שיסתכל על תוצאות הניווטים שלה בחודש ינואר יוכל להתפעל מהזמנים המרשימים שלא יביישו אף אישה שצעירה ממנה ב – 20 שנים. מכל הנשים, כבוד הוא לי לפתוח את מסורת נווטת החודש עם אישה מופלאה שכזאת.
מתי התחלתי לנווט ולמה?
התחלתי לנווט לפני 32 שנים משום שהייתי מדריכה בצבא קבע בכושר קרבי והמפקד שלנו בשם גיורא כהן ביחד עם ראש ענף הכושר הקרבי בשם צביקה דודלזק החליטו שצריך להכניס את הניווט הספורטיבי לצבא. שאר המדריכים שהיו בסדיר לא הסכימו ללמד את חיילי הסיירות את הניווט הספורטיבי, אז אני החלטתי לקחת את זה על עצמי וללמוד היטב את הנושא. הניווט הראשון שלי היה כשהייתי בהריון עם הבת הגדולה שלי ליאור לפני 32 שנים. הוא התקיים במפת נס הרים, אחת המפות הקשות שחוויתי, שטח סלעי מאד עם הרבה קווי גובה, היה מאד לא פשוט לניווט ראשון. צביקה עזר לי להיכנס לעניינים ולאט לאט הכנסתי את הניווטים לתכניות האימונים בוינגייט. בהתחלה ניווטנו כמעט ורק עם תצ"אות ועם הזמן הכנסתי יותר ויותר את מפות הניווט הספורטיבי, אני חושבת שבאותם הימים, הצבא היה הקניין הגדול ביותר של מפות הניווט.
מה גורם לך להמשיך לעסוק בספורט הניווט?
אני מגיעה מרקע ספורטיבי, כל חיי עסקתי בספורט. הייתי אתלטית בריצת משוכות וקרב חמש בסגל האולימפי ופרשתי לטובת הכדורסל שגם בו הייתי בנבחרת ישראל. עם זאת, בניווט להבדיל מכל סוגי הספורט משלב כל כך הרבה אלמנטים: יכולת פיזית, יכולת מחשבתית, יכולת ניתוח מאד גבוהה, יציאה לשטח (דבר שאני מאד אוהבת), אני אוהבת טבע, חופש ודרור. וזה היופי של הספורט. ההתמודדות הזאת בשטח עם עצמך ועם הקושי שלך היא משהו מאד מיוחד. מה שיפה הוא שהקושי משתנה עם התקופה, המחשבות וההתמודדות שלי לפני 20 שנה היו שונות לעומת מה שהן היום, פיזית ומנטלית משתנים כל הזמן. זה גורם לי לקחת שיקולים אחרים.
מה את אוהבת לעשות ביום יום?
אני חובבת מושבעת של בעלי חיים. יש לנו כלבים, חתולים, סוסים, היו לנו גם הרבה ציפורים ומשק עם תרנגולות. בעבר הייתי באה לניווטים עם שני כלבים באופן קבוע.
איזה אזור או מפה של ניווטים את הכי אוהבת בארץ?
אני אוהבת אזורים שהם יותר מאתגרים ניווטית. כמו למשל חולות קיסריה, מאגרי מנשה. ככל שהיכולת הטכנית גבוהה יותר, זה גורם לי אתגר ניווטי גדול יותר. כיום אני כבר לא רצה, אני מנווטת בהליכה ולכן הפן הטכני מעניין אותי יותר ופחות מעניינים אותי שטחים מהירים. אני מעדיפה שטחים שאני יכולה להרוויח בהם באמצעות הניווט ולא באמצעות המהירות.
יש לך אירוע בניווט שאת זוכרת במיוחד?
יש לי אירוע שהיה מכונן עבורי. זאת הייתה אליפות פולין הפתוחה אי שם בתחילת שנות ה 2000. זה היה באזור של יערות מאד גדולים. בדרך ראינו רמפות גדולות כאלו שלא הבנו מה זה... גם לוי עובדיה שתמיד היה החכם שיודע הכל על הכל לא הצליח להבין מה הן. התחרות ארכה 3 ימים וכל יום, המשתתפים קיבלו מס' חזה לפי המיקום שאליו הגיעו בתחרות ויום לאחר מכן זינקו לפי אותו הסדר (Chasing start). בדרך לזינוק הלך איתי ברנט מיודענו (הגרמני). בדרך הוא אמר לי, "את רואה את הרמפות האלו, כדאי לך מאד להסתמך עליהן, הן מדויקות ויכולות לעזור לך בשטח. את יודעת מה זה הרמפות האלו? אמרתי שלא. הן היו הרמפות של הרכבות ששלחו את היהודים לתאי הגזים וברגע שבעלות הברית נכנסו, הפולנים טשטשו אותן. אני באותו רגע הרגשתי בום גדול בתוכי. אני אמרתי לעצמי שפה, במקום הזה שהובילו יהודים לתאי הגזים, אף אחד לא ינצח אותי! באותו הניווט רצתי בקצב מטורף תוך כדי חזרה על המשפט "אף אחד לא ינצח אותי פה". אני עד היום לא מסוגלת לנתח את הריצה שלי ואת המהירות האדירה שרצתי בה ועשיתי זמן מדהים. אני לא יודעת להסביר את זה. ניצחתי.
איזו עצה יש לך לתת לנווטים אחרים?
ריכוז, ריכוז וכל הזמן לדבר אל עצמי על מה אני אמורה לראות בכל רגע. לא לחשוב שמישהו אחר יודע יותר טוב ממך. להיות בטוח בעצמך ולהישאר מרוכז.
איך את שומרת על כושר?
אני כל יום הולכת עם הכלבים שלי 7 ק"מ.
עם איזה נעליים את רצה?
סולומון שחורות
את שומרת את המפות שלך?
אני שומרת בקלסרים לפי שנים. אני ועמוס יושבים אחרי כל תחרות, מתחים את המסלולים ולאחר מכן מתייקים את המפות.
מעדיפה מקלחות את אמבטיות?

מקלחות!! לא אוהבת להיכנס לאמבטיות או ג'קוזי