מאת: זיו נוימן
הפקה אוטומטית של מפות ניווט נראית כחסרת סיכוי, כמות הפריטים, מגוון השטחים והחלטות סובייקטיביות של ממפה לא איפשרו עד להופעת ה LIDAR שמץ של סיכוי כי דבר זה ייתכן.
הפקה אוטומטית של מפות ניווט נראית כחסרת סיכוי, כמות הפריטים, מגוון השטחים והחלטות סובייקטיביות של ממפה לא איפשרו עד להופעת ה LIDAR שמץ של סיכוי כי דבר זה ייתכן.
LIDAR למי שלא קרא את המאמר הקודם בנושא, היא טכנולוגית מיפוי שבה מופצצת הקרקע בקרני לייזר ומתקבל ענן נקודות בעלות ערך XYZ (מיקומם במישור וגובהן מעל פני הים), באמצעות הנקודות ניתן לדמות את פני השטח (DSM - החזר ראשון) שכולל את גובה הצמחיה, מיבנים וכל מה שנמצא על הקרקע... ואת צורת הקרקע (DTM - החזר שני) שמייצג את התבליט.
באוניברסיטאת לובליאנה(סלובניה), הפקולטה להנדסת מדידות נערך מחקר בנושא ביחד עם איגוד הניווט הסלובני כאשר מטרת המחקר נועד להעריך את האיכות והשמישות של מפה המופקת באופן אוטומטי או חצי אוטמטי (חצי אוטומטי = מפות אוטומטיות המעודכנות ע"י ממפים באמצעות תצלומי אוויר וניתוח אנושי של הדמיית הLIDAR) אבל, בכל מקרה ללא עבודת שטח בכלל.
נעשו שתי השוואות:
1. בין מפות קיימות המבוססות על עבודת שטח לבין מפות שהופקו בצורה אוטומטית.
2. בין מפות שהופקו בצורה אוטומטית לבין מפות שהופקו בצורה חצי אוטומטית.
את הערכת המפות קבעו באמצעות שאלון מורכב שניתן למספר רב של נווטי עלית, נווטים שהתנסו בניווט עם המפות, ונשאלו על נושאים כגון: דיוק, תקינות, קריאות, הפשטה.
התוכנה שנבחרה לבצע את ניתוח ענן הנקודות נקראת: Karttapullautin - תכנת shareware פינית שעושה שימוש בענן הנקודות ליצירת קווי גובה, מצוקים וצמחיה.
לא נלאה אתכם בצורות המבחנים שנועדו לתת תוצאות הוגנות, כאלה שיוכלו לעמוד בפני מבחן אקדמי ראוי ויענו על כל תורת הסטטיסטיקה, האמפיריזם וכל מיני מילים ארוכות שמחייבות סדר פעולות לצד השוואה לנקודת המוצא הבלתי תלויה וכו'.
ניגש ישר לסיכום עם דוגמאות של מפות - כי בינינו: זה מה שמעניין את הנווט המצוי ( או הדיוטות במקרה שלי ).
דוגמאות המשוות בין עיבוד אוטומטי (שמאל) למפות קיימות (ימין) שהוכנו בעבודת שטח או חצי אוטומטי :
נעבור מייד למסקנות (ונסיים עם המאמר, שלזכותו היה דווקא מעניין למדי) ומי שרוצה לקרוא אותו במלואו יוכל לעשות זאת בקישור הבא שם הוא מופיע לצד מאמרים מעניינים נוספים לכל המתעניינים בתחום:
המפות המיוצרות באופן חצי אוטומטי, יעני, ייצור אוטומטי + השלמות ידניות המתבססות על נתונים חזותיים כגון: שבילים, מקורות מים, מבנים וכו... מתאימות מאוד לאימוני ניווט באזורים בהם אין מפת ניווט, אבל, בדגש על "אבל" ייצור מפות חצי אוטומטיות לא מתאים לכל סוג שטח, במיוחד שטחים בהם נדרש פירוט רב יותר של קצב התנועה המוכתב ע"י התכסית.
אין ספק שלLIDAR השפעה אדירה על קיצור זמן המיפוי ודרגת הדיוק, אבל כיום הפקת מפה אוטומטית יכולה להתאים לאימונים מסויימים בלבד ובשטחים מסויימים בלבד ובין היתר גם לניווטי אופניים וסקי לאחר שתהיה התערבות ידנית (מיפוי חצי אוטומטי). לניווטים רגליים עדיין נדרש זיהוי וסיווג פריטי הנוף באמצעות בן אנוש שיסתובב בשטח.
העתיד צופן בחובו קיצור נוסף של עבודת השטח כשנוכל לקבל ענן נקודות צפוף יותר (רזולוציה טובה יותר) לצד פיתוח אלגוריתם יעיל יותר שיאפשר למחשב לעשות עוד קצת מהעבודה האנושית וחיסכון נוסף בייצור מפות הניווט.
מה לגבי ישראל ?
שטחי הניווט שלנו מאופיינים בתכסית דומיננטית ותבליט לא דרמטי בלשון המעטה. נתוני ה LIDAR כפי שהם כיום
יתנו לנו תמונת שטח ענייה למדי גם בגלל הרזולוציה הנמוכה שקיימת בארץ וגם בגלל אופי הצמחייה הים תיכונית שמכתיב את קצב הריצה - לא בדיוק כמו הגושים הירוקים והמסודרים של אירופה. השטחים שלנו הרבה יותר "מבולגנים" וקשה מאוד למצוא אלגוריתם הגיוני שיעשה כאן סדר - כי אם זה ייקרה הרי יימצא גם הפיתרון המתמטי למזרח תיכון חדש ושחר של יום חדש. אבל, בואו נהיה אופטימיים ונתחיל בזה שמפות הניווט שלנו משתפרות.
אסיים ברוח דבריו של נשיאינו העשירי: יחי ה LIDAR יחי האיגוד לספורט הניווט בישראל!!!
המפות המיוצרות באופן חצי אוטומטי, יעני, ייצור אוטומטי + השלמות ידניות המתבססות על נתונים חזותיים כגון: שבילים, מקורות מים, מבנים וכו... מתאימות מאוד לאימוני ניווט באזורים בהם אין מפת ניווט, אבל, בדגש על "אבל" ייצור מפות חצי אוטומטיות לא מתאים לכל סוג שטח, במיוחד שטחים בהם נדרש פירוט רב יותר של קצב התנועה המוכתב ע"י התכסית.
אין ספק שלLIDAR השפעה אדירה על קיצור זמן המיפוי ודרגת הדיוק, אבל כיום הפקת מפה אוטומטית יכולה להתאים לאימונים מסויימים בלבד ובשטחים מסויימים בלבד ובין היתר גם לניווטי אופניים וסקי לאחר שתהיה התערבות ידנית (מיפוי חצי אוטומטי). לניווטים רגליים עדיין נדרש זיהוי וסיווג פריטי הנוף באמצעות בן אנוש שיסתובב בשטח.
העתיד צופן בחובו קיצור נוסף של עבודת השטח כשנוכל לקבל ענן נקודות צפוף יותר (רזולוציה טובה יותר) לצד פיתוח אלגוריתם יעיל יותר שיאפשר למחשב לעשות עוד קצת מהעבודה האנושית וחיסכון נוסף בייצור מפות הניווט.
מה לגבי ישראל ?
שטחי הניווט שלנו מאופיינים בתכסית דומיננטית ותבליט לא דרמטי בלשון המעטה. נתוני ה LIDAR כפי שהם כיום
יתנו לנו תמונת שטח ענייה למדי גם בגלל הרזולוציה הנמוכה שקיימת בארץ וגם בגלל אופי הצמחייה הים תיכונית שמכתיב את קצב הריצה - לא בדיוק כמו הגושים הירוקים והמסודרים של אירופה. השטחים שלנו הרבה יותר "מבולגנים" וקשה מאוד למצוא אלגוריתם הגיוני שיעשה כאן סדר - כי אם זה ייקרה הרי יימצא גם הפיתרון המתמטי למזרח תיכון חדש ושחר של יום חדש. אבל, בואו נהיה אופטימיים ונתחיל בזה שמפות הניווט שלנו משתפרות.
אסיים ברוח דבריו של נשיאינו העשירי: יחי ה LIDAR יחי האיגוד לספורט הניווט בישראל!!!