מאת: דני וולשטיין
הכל
התחיל לפני כחודשיים,
כשהתלהבתי
מהנופים הפראיים,
באליפות
העולם האחרונה באלפים האיטלקיים.
השנה,
ויהי
מה, אני
חייב לנווט באירופה!
כל שנה
אני מביט בקנאה בכל הנוסעים.
(לצערי
עבודתי קושרת אותי לביתי...)
התייעצתי
עם זיו:
" איטליה
נורא יקרה,
למה לא
תטוס לצ'כיה?"
ואז בפעם
הראשונה התחלתי לחשוב על סלובקיה,
הידועה
בנופיה המהממים.
חיפשתי
ומצאתי תחרות "שווה",
אשתי
הסכימה ברצון להצטרף לטיול.
כבר
כשקראתי את דף ההזמנה התחלתי להתרגש.
כל
התמונות,
קטעי
המפה המפתים,
אחר כך
למצוא היכן הכינוס,
ההרשמה,
וכמובן
עם Google
אפשר
לראות את המקום מכל כוון אפשרי.
התוכנית
כללה אליפות של יומיים:
מסלול
Middle
בשבת,
Long בראשון
ובשבת אחה"צ
אליפות ספרינט במבצר
יפיפה ששולט על כל האזור ונקרא Spissky
Hrad. למעשה
כל אזור התחרות היה בשמורת Drovnic
שהינה
הר שולחן בצורת מנדולינה,
שכל
קצותיו נשברים למצוקי ענק,
סלעים
של 8 מ'
ומעלה,
קטעי
יער, שטח
טרשי והרבה סלעים.
בקצה
המנדולינה עומד לו גבוה ועוצמתי,
המבצר
שגם החיילים הטטריים במאה ה-15
לא יכלו
לו.....וכך
לרשימה המגוונת של משתתפי התחרות נוסף
ישראלי אחד ממועדון:
Lev Hasharon O’ club
הגענו
לסלובקיה,
מדינה
יפה ובה שפע של הרים,
יערות,
נחלים,
אגמים
וכפרים ציוריים. האנשים
מאוד נחמדים,
רוצים
לעזור אך אינם יודעים אנגלית.
עם
פנטומימה וקצת גרמנית הצלחנו להסתדר. יחסית
לארצנו סלובקיה הינה מדינה זולה שכדאי
לטייל בה .
(אני לא
מבין איך תייר אירופאי צעיר יכול לטייל
בישראל?) ביום
חמישי הגענו לאזור הניווט.
ולמזלנו
מצאנו חדר מקסים בחווה סמוכה לכינוס
ובאותו מקום התאכסנה קבוצה ממועדון
Bratislava
Cobra. אני
מביט מחלון חדרי אל המצוקים האדירים שעל
ההר.
וואו זה
מתקרב.... ביום
שישי טיילנו באזור שנקרא "גן
העדן הסלובקי"
ומכאן
מגיע שמה של התחרות.
בדרך
חזרה עברנו בעיר Spisska
Nova Ves כדי
להירשם לתחרות.
לפני
כן, הלכנו
לחפש את בית הקברות היהודי.
היה קשה
למצוא אותו.
משימה
שהפכה לכמעט בלשית. ההרשמה נערכה
בבי"ס
מקומי.
הגענו
לאזור ולפתע אני רואה תחנה,
זהו,
זה מתחיל!
זיהו
אותי מיד לפי השתייכותי ללב השרון וקבלתי
שקית ייעודית.
את אולם
הספורט בביה"ס
הסבו ללינה.
היה מלבב
לראות את כל הנווטים מרחבי מזרח אירופה
מתחילים להתנקז למקום.
בערב,
כשחזרנו
לחווה כבר לא היה שקט,
התוודעתי
לכמה חברי מועדון שידעו קצת אנגלית,
כולם
מתברר מכירים את ברקו..
הבנתי
מהם שאת המפה הכין Robert
Micek שנחשב
למקצוען בסלובקיה.
בבוקר
אכלנו מוקדם,
זינוקים
מתחילים ב -
9:30. יצאנו
לכינוס.
איזה
יופי,
המון
משפחות והמון ילדים וילדות.
נראה
שיש לא מעט שישנו בשטח.
כולם
מתארגנים לצאת לזינוק.
אספתי
תיאור תחנות ויצאתי אף אני. הזינוק
היה לתוך שדרת עצי ענק (הבנתי
שנטעו ב-
1870 ע"י
המשפחה ששלטה באזור).
חימום
אחרון,
איזו
התרגשות והרגשת חגיגיות באוויר (לאחר
התחרות,
שושי
אשתי סיפרה שממש אפשר היה להרגיש את המתח
וההתרגשות שהיו באזור הזינוק).
ה-
Middle על
מפת 1:7500
ואני
מזנק,
רץ בבטחה
לתחנה הראשונה הישר במעלה בינות מצוקי
ההר.
תחנה
שניה מפספס,
מגיע
לשביל המערבי ותוקף מחדש.
את
השלישית תקפתי מלמעלה,
לקח קצת
זמן והגעתי,
לרביעית
מתקדם לאט וחושב שמתחיל להבין את המצוקים
וצורתם.
וכך
בחמישית כבר מהיר יותר,
שישית
ושביעית ריצה מהירה בעשב הגבוה ובום
בשמינית הייתה נפילה!
אחרי
הביטחון שתפסתי,
הגעתי
לכוון התחנה בלי תכנון מדויק.
אני
מתרוצץ בין מצוקונים ומבזבז זמן יקר.
לבסוף
הבנתי שאין ברירה וחתכתי למטה,
למפגש
מצוק כביש ותקפתי שוב .
תשיעית
ועשירית עברו מהר וזהו,
רואים
מלמעלה את הסיום.
אני שועט
במדרון לעבר אזור הכינוס,
שזהו
מקום מחסה לילדים בעלי צרכים מיוחדים עם
מבנים מרשימים מהמאה הקודמת. לסיכום,
ניווט
מהנה בצורה לא רגילה אבל תוצאה לא משהו...
בסוף
כולם מתיישבים לאכול גולאש או נקניקיות
עם כוס בירה קרה.
נחמד
לראות את כינוסי המועדונים,
כולם
מחליפים חוויות כמו אצלנו.
אחרי
מנוחה קצרה יוצא למבצר,
לאליפות
הספרינט,
בהליכה
רגועה.
המבצר
כה מרשים,
מכוניות
מתנקזות לאורך שביל הגישה. אני
מטפס למעלה,
וואו
איזה יופי!
כל הכינוס
בחצר הפנימית בתוך המבצר.
15:30 תחילת
זינוקים,
מפה
1:4000.
הניווט
בעיקר מחוץ למבצר,
במורדות
סביבו.
אני יוצא
מהר ומגיע די מדויק לכל התחנות.
המכשול
זה השיפועים +
העשב
הרטוב ונעליים עם סוליה די משופשפת.
(המארגנים
המליצו להגיע עם Spikes)
. הפעם
התוצאה די יפה.
זהו,
מחר היום
האחרון,
הזהירו
אותי שהמסלול קשה יותר בגלל השינוי בקנה
מידה ל 1:10000.
ואכן
הפעם בין המצוקים,
היה לי
קשה יותר להבחין בקווי הגובה בין הסלעים
ואני מסיים מותש ובזמן די גרוע.
אך בכינוס
מתאושש אחרי שטיפת גוף וגולאש טוב. מהנה
לראות ,שוב,
את אחוות
הנווטים,
למרות
שלא מבין את השפה.
כולם
עסוקים ,
ילדים
ומבוגרים,
מתארגנים
אחרי הניווט,
רצים
ללוח התוצאות או יושבים על כוס בירה
ומנתחים את הניווט.
ממש כמו
אצלנו..
בביה"ס
בשיעור הראשון לאחר חזרתי,
ספרתי
לילדים על הספורט היפה שיש לנו כך שבכל
מקום שתהיו תוכלו להגשימו.
כשהסתיים
כל האירוע,
אני נחתי
ושושי הלכה לטייל לעבר הצוקים.
כשהתקרבה
זיהתה אנשים שאספו תחנות. אחד
מהם, שמו
מרטין,
פתח
בשיחה עמה וסיפר שהיה בארץ בסוף שנות ה-
90 ומיפה
את קברות מודיעין ונווה שלום,
כמו כן
הוא מכיר את זיו ואת צ'יזיק.
הוא סיפר
שאלו היו ימים בתחילת דרכו של האיגוד.
לדבריו
הוא התלהב מאוד מהשהיה בישראל.