מאת: דני וולשטיין
הכל
התחיל לפני כחודשיים,
כשהתלהבתי
מהנופים הפראיים,
באליפות
העולם האחרונה באלפים האיטלקיים.
השנה,
ויהי
מה, אני
חייב לנווט באירופה!
כל שנה
אני מביט בקנאה בכל הנוסעים.
(לצערי
עבודתי קושרת אותי לביתי...)
התייעצתי
עם זיו:
" איטליה
נורא יקרה,
למה לא
תטוס לצ'כיה?"
ואז בפעם
הראשונה התחלתי לחשוב על סלובקיה,
הידועה
בנופיה המהממים.
חיפשתי
ומצאתי תחרות "שווה",
אשתי
הסכימה ברצון להצטרף לטיול.
כבר
כשקראתי את דף ההזמנה התחלתי להתרגש.
כל
התמונות,
קטעי
המפה המפתים,
אחר כך
למצוא היכן הכינוס,
ההרשמה,
וכמובן
עם Google
אפשר
לראות את המקום מכל כוון אפשרי.
התוכנית
כללה אליפות של יומיים:
מסלול
Middle
בשבת,
Long בראשון
ובשבת אחה"צ
אליפות ספרינט במבצר
יפיפה ששולט על כל האזור ונקרא Spissky
Hrad. למעשה
כל אזור התחרות היה בשמורת Drovnic
שהינה
הר שולחן בצורת מנדולינה,
שכל
קצותיו נשברים למצוקי ענק,
סלעים
של 8 מ'
ומעלה,
קטעי
יער, שטח
טרשי והרבה סלעים.
בקצה
המנדולינה עומד לו גבוה ועוצמתי,
המבצר
שגם החיילים הטטריים במאה ה-15
לא יכלו
לו.....וכך
לרשימה המגוונת של משתתפי התחרות נוסף
ישראלי אחד ממועדון:
Lev Hasharon O’ club


אחרי
מנוחה קצרה יוצא למבצר,
לאליפות
הספרינט,
בהליכה
רגועה.
המבצר
כה מרשים,
מכוניות
מתנקזות לאורך שביל הגישה. אני
מטפס למעלה,
וואו
איזה יופי!
כל הכינוס
בחצר הפנימית בתוך המבצר.
15:30 תחילת
זינוקים,
מפה
1:4000.
הניווט
בעיקר מחוץ למבצר,
במורדות
סביבו.
אני יוצא
מהר ומגיע די מדויק לכל התחנות.
המכשול
זה השיפועים +
העשב
הרטוב ונעליים עם סוליה די משופשפת.
(המארגנים
המליצו להגיע עם Spikes)
. הפעם
התוצאה די יפה.
זהו,
מחר היום
האחרון,
הזהירו
אותי שהמסלול קשה יותר בגלל השינוי בקנה
מידה ל 1:10000.
ואכן
הפעם בין המצוקים,
היה לי
קשה יותר להבחין בקווי הגובה בין הסלעים
ואני מסיים מותש ובזמן די גרוע.
אך בכינוס
מתאושש אחרי שטיפת גוף וגולאש טוב. מהנה
לראות ,שוב,
את אחוות
הנווטים,
למרות
שלא מבין את השפה.
כולם
עסוקים ,
ילדים
ומבוגרים,
מתארגנים
אחרי הניווט,
רצים
ללוח התוצאות או יושבים על כוס בירה
ומנתחים את הניווט.
ממש כמו
אצלנו..
בביה"ס
בשיעור הראשון לאחר חזרתי,
ספרתי
לילדים על הספורט היפה שיש לנו כך שבכל
מקום שתהיו תוכלו להגשימו.
כשהסתיים
כל האירוע,
אני נחתי
ושושי הלכה לטייל לעבר הצוקים.
כשהתקרבה
זיהתה אנשים שאספו תחנות. אחד
מהם, שמו
מרטין,
פתח
בשיחה עמה וסיפר שהיה בארץ בסוף שנות ה-
90 ומיפה
את קברות מודיעין ונווה שלום,
כמו כן
הוא מכיר את זיו ואת צ'יזיק.
הוא סיפר
שאלו היו ימים בתחילת דרכו של האיגוד.
לדבריו
הוא התלהב מאוד מהשהיה בישראל.