מאת: גיל רינת
באפריל האחרון פנה אליי גיא סבו בר בהצעה שלא ניתנת לסירוב: להצטרף אליו ואל חברתו ( בקרוב אשתו...) אלינה לתחרות ניווט באזור ריגה בירת לטביה. באותה נשימה הזכיר לי גיא כי לפני 8 שנים, בפברואר 2010 טסנו הוא, ערן סגל ואנוכי ל POM בפורטוגל, תחרות אשר עליה כבר הרחיבו בעבר בפורום ובניווט נט ואשר בהחלט הייתה אחת מחויות הניווט המוצלחות שלי בחו״ל. הצלחות צריך לשחזר טען גיא בהתלהבות, ולי נשאר רק להעיף מבט במפות התחרות ולהבין כי השטח הצפון אירופאי, השונה בתכלית משטחי הניווט בארצנו, קורא לי לבוא.
הצעה מהירה לאשתי לצאת לסופ״ש רומנטי באחת מבירות אירופה העתיקות, סירוב מהיר יותר שלה, והופ, שוב חוזר לאופציית ״שיחוד״ הבנים שלי להיכנס לעולם הניווט ע״י תחרות בחו״ל. מילא בחו״ל, אבל מפסידים 4 ימי לימודים...
ריגה קאפ הינה תחרות של יומיים ( בשניהם מרחק בינוני ) המאורגנת ע״י חברה הנקראת Magnet. אותה חברה מארגנת גם אימונים פתוחים ( בעלות סמלית ) במהלך ימי אמצע השבוע הקודמים לתחרות. עד לתחילת האימון בשעות אחה״צ נסענו למרכז העיר ריגה לסיור בעיר העתיקה. בניגוד לפרברים העגומים משהו שראינו בדרך משדה התעופה, העיר העתיקה של ריגה פשוט מקסימה: רחובות צרים ונקיים, בניינים עתיקים ומרשימים בסגנון האר-דקו, מגוון רחב של מסעדות וברים, ובעיקר אווירה שלווה ונינוחה.
לאחר ארוחות צהריים משביעה וזולה ( באופן יחסי לארץ, הכל בריגה זול להפליא ), שמנו פעמינו לאימון ביורמולה - עיירת נופש יוקרתית על חופי הים הבלטי. האימון היה מאורגן למופת. אוהל גדול להרשמה ותשלום, קבלת מפת מאסטר עם כל התחנות בשטח, כניסה לאוהל ההזנקה, העתקת המסלול הרלוונטי לך ( רק מעתיקים את הקווים בין הנקודות ), מעבר זריז לנקודת הזינוק , Clear, Check & Start והופ אתה ביער. היער פתוח מאוד, לבן בוהק עם מעט אזורים ירקרקים, מעט ביצות יבשות, והרבה הרבה קווי גובה עדינים מאוד. העובדה ששני בניי עדיין בצעדיהם הראשונים בעולם הניווט, יצאנו שלושתינו ביחד לסוג של אימון מודרך, בתחילה בהליכה מלווה בהסברים ובהמשך בריצה קלה כאשר הבנים מתחלפים בהובלה ואני נותן הערות כשצריך ( כלומר כשאני צריך להסדיר נשימה ...). מהר מאוד הם קיבלו ביטחון ( ואני בהם ) ולקראת סוף המסלול כבר ביצעו אותו לבדם.
יום שישי היה יום ללא אימון והקדשנו אותו לטיול בקאונטרי סייד של לטביה. יום שלם של נסיעות בארץ היפה הזאת, ביקור בעיירות קטנות ושמורות היטב, כולל אחת עם מדרון סקי, שמשום מה התעקשתי להתחרות עם בני הצעיר בלעלות אותו. 4 דקות של ריצה אכזרית בעליה הסתיימו כמובן בניצחונו של הנער וב 5 דקות של התנשפויות ומילמולים של ״ זה כבר לא בשבילי...״. על הדרך ביקרנו בחווה של אנדריאס, חברו של גיא שבעבר היה אלוף לטביה ( זהירות ספוילר, סיים שני בתחרות בסופ״ש) וכמובן ביקור ומיפגש מרגש בחוות משפחתה של אלינה, שם נחשפו הבנים לצורת חיים שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים. שונה אך מחממת את הלב בפשטות, בצניעות ובשמחת החיים שבה.
למחרת ( חמישי ) ביצענו אימון נוסף אחה״צ, הפעם באזור קרוב מאוד למלון ולריגה, בשטח המוזיאון הפתוח של ריגה. אל תתנו לשם להטעות אתכם, זהו יער לכל דבר ועניין, לבן, מורכב ומעניין. היתרון היחיד הוא שהוא משובץ בלא מעט בתי חווה ( מגודרים ומסומנים בירוק זית ) שהם חלק מהמוזיאון ובעיקר בולטים בשטח ועוזרים רבות להתמצאות תוך כדי ניווט. הפעם עשינו הפוך עם הבנים, ליווינו אותם לשתיים שלוש תחנות ואז שלחנו אותם לדרכם לבד וחזרנו לזינוק לבצע את המסלולים שלנו.
למחרת ( שבת ),נסיעה קצרה של כ 15 דקות מהמלון ואנחנו בשטח הכינוס. השטח מאורגן היטב החל מהחניה לאורך השבילים הראשיים, המשך באוהלי הרישום ודוכני הציוד המלאים בכל טוב וכלה במסך ענק עליו מוקרנים ב LIVE המסלולים והצילומים של נווטי העלית ובכלל.
לפני הניווט ניתן לקבל מפת חימום קצרה על מנת להתחיל להיכנס לראש של הממפה. השטח דומה לזה שבאימונים: דיונות חול כבוש, תבליט עדין ומורכב מאוד, חלק מהיער עם עבירות מצוינת וחלק עם צמחית קרקע ואף חלקים של יער צפוף מאוד. לא מעט תעלות מים שמצד אחד עוזרות לניווט כפריט קוי מאוד ברור, אך מצד שני מאתגרות במעבר שלהן (בייחוד למפונקים בינינו שניסו להמנע מלהרטיב את הנעליים....).
סה״כ לשלושתינו הלך לא רע, ללא טעויות קרדינליות אך בקצב מאוד איטי לאור אופי השטח שאנו לא רגילים אליו.
ביום ראשון, הניווט השני של התחרות היה באותו תא שטח אך בצד השני של המפה. הכינוס ונקודת הסיום היו ללא שינוי, אך הזינוק, שטח הניווט ואפילו נקודת ה 100 היו שונים. יעילות במנהלות מצד אחד, אך ללא פשרות בצד המקצועי מצד שני. הניווט ביום הזה היה אפילו יותר טוב מיום האתמול, שלושתינו ״קיבלנו״ ביטחון והצלחנו לשפר את הקצבים מהיום הקודם. עדיין, שלושתינו דשדשנו בירכתי הקטגוריות שלנו. הם פשוט רצים מהר הלטבים ( ושאר האורחים ), ואנחנו כמו שזיו נוהג להזכיר לנו מדי פעם, פשוט צריכים להמשיך ולהתאמן...
בערב ארוחה מסכמת במסעדת הגריל והפיצה הקרובה למלון, ״שיחת סיכום״ עם הילדים אשר היו מרוצים מהתחרות ומהטיול אך סירבו להתחייב לתחרות נוספת בחו״ל ( ״אולי אבא, נראה...״ ) ובטח שלא להשכמות מוקדמות לתחרויות בארץ (״נראה לך? תשכח מזה....״). השכמה מוקדמת ( 03:00 ) ונסיעה קצרה לשדה, הקניה המתבקשת של ״בלאק בלזם״, האלכוהול המקומי לאשתי שתחיה שפירגנה לנו עם הנסיעה, ולאחר קצת יותר מ 4 שעות טיסה, נחיתה בצהריים בנתב״ג. תם ונשלם.
לסיכום: חווית ניווט מקצועית מאוד, גיבוש משפחתי ( לבנים שבינינו ) מצוין, וכל זה במחיר שווה לכל נפש.
