שלום מפה א

מאת:רן בלגלי

מפות ניווט הן הבסיס לכל הפעילות שלנו, הן צריכות להיות מדוייקות, משורטטות עפ"י כללים נוקשים וצריכות לתת לנווט התחרותי את המידע שיאפשר לו לבחור את הציר המהיר ביותר ולהגיע לתחנת הניווט ללא "הפתעות מיותרות" של מידע חסר/עודף, חוסר דיוק, אחידות לקויה, סימון לא ברור ושרטוט רשלני.

על מנת להכין מפת ניווט טובה, ממפה טוב צריך גם להיות נווט טוב; בעל נסיון רב בספורט הניווט המבין את דרך חשיבתו של נווט תחרותי שצריך לקרוא את המפה במהירות גבוהה ולקבל החלטות מורכבות בשברירי שניה בזמן מאמץ גופני.

מפה טובה היא תוצר של שעות עבודה רבות בשטח ושעות עבודה רבות אל מול המחשב. מפה טובה היא ענין של הרבה נסיון, כשרון וסבלנות של ברזל. מפה טובה תשמש אותנו שנים רבות ורק בזכותה ניתן באמת להבין את המורכבות והאפשרויות הגלומות בספורט הניווט, ספורט שבו ההבחנה בדקויות חוסכת דקות.

קורס מיפוי ראשוני לחבר'ה ותיקים בענף מתקיים בימים אלה ושיעורי הבית שקיבלו התלמידים היו: להכין מפת ניווט בשטח פארק קטן הסמוך לביתם עד למפגש הבא, שבו ייפגשו ממפה מקצועי מצ'כיה ויתמודדו עם מורכבות שטח טבעי.

רן בלגלי ממועדון רמת השרון, חניך בקורס ותושב פתח תקוה החליט לשתף אותנו בחוויות שעובר, בהתלבטויות ובמורכבות ההכנה של מפה, גם אם זו פשוטה למדי.

כבר מה-"בוקר טוב" של דוידי בתחילת ההשתלמות הבנתי שאני, או בפנים או בחוץ. לא חשבתי על משהו באמצע. כשהתחלנו להסתובב כתימהונים הסופרים צעדים כל מספר דקות בין שבילי הקיבוץ היה לי ברור שב"מלבס" זה לבטח לא יעבור ללא הרמת גבה. התלבטתי על גודל הפרוייקט והחלטתי ללכת על משהו גדול קצת יותר מהמצופה מ- סגן ראשון לתת ממפה מתחיל. התחלתי למפות את הפארק בכניסה לפתח תקוה.
באותו בוקר של יום שישי הסתבר לי כי מיפוי פארק קשה יותר ממיפוי יער (ולא שיש לי ניסיון ביערות), הבעיה במיפוי הפארק נעוצה במיוחד במצב הסחת הדעת ע"י אמהות המגיעות בבוקר יום השישי לטיול באזור. זה הזמן לגילוי נאות על המצאות אב בודד אחד באחד המתקנים. נעבור לעיקר... כבר כשהתחלתי להתאים בין התצ"א לשטח ראיתי כי התצ"א תלויה בזוית הצילום שלה ופריטים כגון סככות ומגרשים מקבלים עיוות בצילום מלמעלה. התחלתי לסמן עצים בודדים, מתקנים ופסלים. לא היתה לי בעיה מיוחדת, אך כאשר התחלתי להתקדם, ראיתי כי במקומות מסויימים צפיפות הסימונים עלולה להכביד על המפה והחלטתי לוותר. רגע! הרי בתחילת הפארק כן סימנתי, איך אפשר לסמן במקום אחד מתקן ובשני לא? הרעיון של דוידי לגבי המחק עבד שעות נוספות.
עץ דקל סומן כ-X, ועץ נמוך יותר בעיגול. עד מהרה הפך הנייר השקוף הזה (דוידי, הצילו) לשרבוטים שנראו דומים יותר למשחק ה- X בריבוע. וכך בעודי מסתובב כמודד מוסמך, של מחלקת המדידות הארצית מינימום, הלכתי רשמתי ומחקתי לסירוגין, עד שפשוט נמאס לי והחלטתי לחשוב פעם נוספת בבית.
בבית העלתי את התצ"א לתוכנה. עדיין זכרתי לבצע זאת, אך מהר מאוד קלטתי שהזמן בקטגוריית הקצרצר+, כשלמדנו על התוכנה (שהיה מתקצר יותר אם נמרוד לא היה מגיע לאסוף אותנו מהדשא בקיבוץ) ממש לא מספיק לי, והטלפון הראשון לזיו לא אחר לבוא. קיבלתי מזיו מספר טיפים נוספים להפעלת התוכנה, עוד שניים שלושה מיילים, ויש תוצאות. בתחילה סימנתי את השבילים. כשהתחלתי למלא את צבעי השטח שמתי לב כי הם מסתירים את הפריטים ולכן אשאיר זאת לסוף התהליך. רוב הזמן המושקע בפרוייקט הלך על השימוש בתוכנה, מצב של חוסר ניסיון (עכשיו כבר יש יותר). כעת כאשר השבילים, המגרשים, העצים והמתקנים מסומנים ברובם, אנצל את היום השמשי מחר ואסיים את הרישום לפריטים שהתלבטתי לגביהם ולליטוש אחרון.