על המפה - חבל עדולם

מאת: מיכה נצר
בשנים הראשונות של מדינת ישראל הגיעו ארצה מאות אלפי עולים מעשרות ארצות שונות והיה צורך ליַשבָם ולדאוג לפרנסתם. לראשונה יושבו העולים בישובים ערבים נטושים ובמעברות (ישובים זמניים) ליד הערים. לפרנסתם הועסקו העולים בעבודות מזדמנות שונות. במטרה ליצור מיזוג גלויות יושבו בני גלויות שונות בישוב אחד.
בשנת 1954 החלה שיטת ההתישבות החֶבלית, התישבות בגושים, שמטרותיה היו פיזור האוכלוסיה ויישוב שטחים ריקים, אבטחת תעסוקה לעולים, מיזוג גלויות וחיזוק הכלכלה עם בטחון למדינה. בשלב ראשון היו אמורים המתישבים להתפרנס מעבודות יזומות עד שיתקבל הכסף להקמת משקים חקלאיים והתושבים יקבלו את ההכשרה חקלאית המתאימה.
ההתישבות החבלית תוכננה על קבוצות של 3 ישובים כל אחת עם מרכז כפרי שלהם. הישובים נועדו למגורים בלבד. במרכז הכפרי היו שרותי ציבור מקומיים, חנויות מכולת וגני ילדים. למספר מרכזים כפריים היה מרכז אזורי בתי ספר, שרותי בריאות, דואר וכיו"ב. ראשון החבלים היה חבל לכיש ואחריו חבל עדולם, שניהם בדרום,
חבל אשכול בנגב, חבל תענך בעמק יזרעאל וחבל תפן בגליל.
חבל עדולם בגבעות השפלה הוקם בשנת 1957 ונועד לסתום פרצה בגבול מול הרי חברון. החבל כלל כ-15 ישובים, ביניהם כאלה שקדמו להקמת החבל, אך חלקם נעזבו במהלך השנים. הישוב המרכזי בחבל כיום הוא ליאון. בראשיתו נקרא הישוב בשם שריגים, כאחד מחלקי הגפן שנתנה שמותיה גם לישובים גפן, תירוש, אדרת ורוגלית באזור זה. מאז קבלת תרומה מאדם בשם ליאון שונה שם הישוב לשריגים-ליאון וכיום רק ליאון. שם ניווטנו באליפות ישראל בשנה זו.
אתרים לביקור בקרבת מקום: חורבת מדרס וחורבת עיטרי (שתיהן על הדרך מזרחה מצומת שריגים) ומערות לוזית (מערבית לליאון).
וסביב אלה "צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות ונסו הגשמים והשלכת, ואלף מזמורים במימיות ובגרונות קוראים לנו ללכת".