מזל

מאת: זיו נוימן

בכיתה י"ב זכיתי בפרס הראשון בטוטו, באותה תקופה היה צריך לנחש רק 13 תוצאות נכונות, יש בטוטו הרבה מזל אבל גם אלמנט של ידע (בונקרים) ובאותה תקופה התענינותי בעולם הכדורגל היתה אובססיבית, כך שידע רב היה לי. לבית הספר הגעתי ביום ראשון כמו שמגיע אחמדיניג'אד לכור האטומי באספהאן, הבטתי ממרומי הקומה השלישית על המוני התלמידים שהתרוצצו בחצר ועתידם הכלכלי לוט בערפל, הרגשתי כמי שנמצא על גג העולם ושום דבר לא הטריד אותי, אפילו לא המנהל עם משפטו האלמותי שבדרך כלל כוון אליי "יום אתה לומד ויום התנ"ך" , הראש כבר לא היה בבית הספר רק הגוף, חלמתי על מכוניות, על טיולים בחו"ל, על בית משלי וחיים חסרי דאגה.. טוב לא אחזיק אתכם במתח... את התיכון הייתי צריך לסיים כמו כולם היות ועוד 309 בעלי מזל ניחשו נכונה את התוצאות, הפרס הראשון בקושי הספיק לקניית שולחן פינג פונג שעד היום עומד כאנדרטה במרתף בית הורי ומזכיר לי מדי פעם איך כמעט הפכתי לאדם עשיר.

אלת המזל בספורט בכלל ובניווט בפרט, תמיד קיימת ולרוב המזל יצעד יד ביד עם הטובים, או במילים אחרות עם אלו שלא צריכים אותו אבל שמחים לקבל מתנות. יש המון דוגמאות למזל בספורט ואם כבר עסקנו בשולחן פינג פונג אז שתי דוגמאות קלאסיות הזכורות לי מאינספור שעות שהעברתי סביבו: 1. פגיעת הכדור ברשת ועם זאת מצליח לעבור לצד היריב. 2. נחיתת הכדור בקצה השולחן ושינוי כיוון/מהירות שקשה ליריב לחזות. על פניו שתי דוגמאות של מזל, אבל בכל זאת זה קורה בד"כ לטובים יותר, מדוע ? כנראה בגלל שליטתם המוחלטת בכדור ובמימדי השולחן מאפשרת להם לשחק "על הקצה" ובכך להנות גם מאלמנט של "מזל" בסבירות גבוהה, יותר מאשר יש לשחקן יריב ממוצע.

מה קורה בריצת ניווט ? ענף ספורט שבו מסגרת התחרות נתונה להשפעות דרמטיות של מזג אוויר, צמחיה, קרקע, מיפוי, בחירת ציר, נקודת תקיפה, כיוון הגעה ועוד אלפים רבים של נתונים שלכל אחד מהם יכולת להשפיע על תוצאת המתחרה. בעוד שבענפי ספורט בהם מגרש המשחקים מוגדר במדוייק, מסלול הריצה ידוע מראש, זמן האלוף או האליפות מפורסם לכל... הרי שבריצת הניווט רב הניסתר על הגלוי וכמעט לעולם אינך יכול לדעת מה מחכה מעבר לפינה ואפילו למארגנים/שופטים אין כמעט שליטה על המתחרים מהרגע שאלו יצאו לדרכם.

אין ספק שתפקיד המארגנים לנסות ולצמצם את אלמנט המזל באמצעות תכנון נכון של מסלול הניווט, בחירת נקודות ציון ראויות וניהול מדוקדק של מהלך התחרות. אבל, הכח העליון (מזל) רק יצומצם ולעולם לא ייעלם, הוא יהיה שם תמיד בכל צעד שתעשו ותמיד ישרת את בעלי הנסיון והנווטים הטובים יותר, הוא ישרת אותם בגלל שהם יודעים לשלוט בו כפי שהם שולטים בכל טכניקות הניווט העומדות לרשותם, הם שולטים ב"גורלם" באמצעות נסיון רב שנים, באמצעות הכרות עמוקה עם שטחי ניווט, באמצעות הבנת ראשו של הממפה, באמצעות נוכחות המתחרים האחרים ובאמצעות ריצה על הקצה. אבל תמיד בשליטה מירבית ועם רשת ביטחון המורכבת מאינציקלופדיה עבת כרס של מיקרים ותגובות המבוצעות באופן אוטומטי ללא שום רגש או השפעות פסיכולוגיות שממלאות את ראשו של הנווט ממרכז הטבלה.

אני שוקל אם להביא דוגמאות קונקרטיות שימחישו לקוראים את העניין, אני מתלבט מעט היות וחלקכם יחשוב שאני כותב מתוך שחצנות ויוהרה לאחר ההקדמה כי המזל הולך עם הטובים, בסה"כ אני רוצה לשתף ולחלוק עם הנווטים מספר מיקרים שקרו לי בהר דבורה ולכן אצא מתוך הנחה שהמזל הולך לפעמים גם עם הפחות טובים שגם להם מגיעים כמה רגעי חסד בעולם.

דוגמא 1: תקיפת תחנה 7

ריצה מהירה לשביל, תקיפה מאזור החץ הכחול אבל לייתר בטחון, ממתין מספר שניות לפני הירידה מהשביל, מסתכל לכיוון המשוער של התחנה, אולי יהיה לי מזל ובדיוק אחד הנווטים יעצור לנקב - בינגו!

דוגמא 2:יציאה מתחנה 11

מה מצב הסבכים והגדר? האם ניתן לעבור שם בקלות ? זורם בקושי עם המעברים עד לגדר המשולבת בסבך שבמצב הקיים דורשת יכולות של חזיר בר על מנת לצלוח אותה. קולט בזווית העין פתח - בינגו!

לסיכום, אל תסמכו על המזל, אבל אם אתם כבר משחקים איתו: נסו לצמצם את הסיכונים, חפשו את פתחי המילוט ממצבי אי וודאות והכי חשוב להשתפר ברמת הניווט, כי הרי המזל הטוב הולך עם הטובים, נו טוב, בדרך כלל.