רומא שריגים

מאת: דודי אלוני
מספרים על מזרקת טרווי ברומא כי אם תזרוק לתוכה שני מטבעות מעבר לכתפך כאשר גבך מופנה אל עבר הבריכה, אחד המטבעות יבטיח כי תחזור לרומא. ייתכן וזו איזושהי פתלוגיה משפחתית אבל בביקור האחרון שלי ושל זמר (אחד אח) ברומא נזהרנו כי לא ייפול מכיסנו אף מטבע שמא בדרך לא דרך יימצא אותו מטבע את דרכו דרך איזו כתף לתחתיתה של אותה בריכה שבנייתה נסתיימה ב 1762 ואנחנו נצטרך למצוא את עצמנו שוב ברומא.
כמו שאמרתי ייתכן וזו בעיה משפחתית אבל אולי אפשר להבין אותנו, כי מבחינתנו רומא בפרט ואיטליה ככלל אינן בין המקומות הרומנטיים בעולם כי אם המקום בו חייבו אותנו על לא עוול בכפינו בעוד שש מאות יורו על המכונית ששכרנו, המקום בו קפה שכל קפה ארומה מקולקל טוב ממנו עולה שישה יורו, המקום בו אנשים לא יודעים אנגלית (ולא, לא לדעת אנגלית זה לא רומנטי זה מעצבן), המקום בו בשבוע אחד ראינו שתי תאונות דרכים קשות, המקום בו ראינו פעם ראשונה חשמלית תקועה (אגב, זה יוצר פקקי ענק של חשמליות ללא תשוקה), המקום בו כנראה לא הבינו מספיק ספרדית כדי להבין שבסייסטה לפחות המסעדות צריכות להיות פתוחות והמקום בו הבטיחו לנו יומיים של אימוני ניווט שלא היו ולא נבראו לפני תחרות אשר בגללם הגענו לעיירה העונה לשם "Rodi Garganico" שאפילו במנזר השתקנים בשתיים בלילה יש יותר חיים מאשר בה.
טוב, האמת לא הכל היה גרוע באיטליה, אחד הדברים הטובים שפגשנו באיטליה היה קארל הנורבגי (ומשפחתו), בחור צנוע ביותר שבנועם הליכות ישב איתנו אי אילו שעות בדיבורים על ניווטים, נורבגיה, ישראל, איטליה ומה שבינהם.
לימים הסתבר שאותו קארל סיים את אליפות העולם במסלול הארוך ב1999 במקום השני וב2002 במקום השלישי, ממש נפל עלינו משמיים אחד האלי אוחנות של הניווט.
אחד הדברים המפתיעים בשיחות הניווט ובתחקירים שעשינו איתו אחרי הניווט, היה שלא מעט מהטעויות שעשינו עשה גם הוא, גם הוא יצא מתחנה לכיוון לא נכון, גם הוא חווה טעויות מקבילות וגם הוא פתאום לא הבין איפה הוא נמצא, המדהים הוא המהירות בה הוא עלה על הטעיות והמהירות בה הוא יצא מהן, טעות שלנו עלתה בדקות רבות לו עלתה בשניות מעטות.
כנראה שאין איזה טיפ של אלופים שמרגע שאתה יודע אותו ולוחש את מלות הקסם אתה תדע לצאת במהירות וביעלות מטעויות, אלא הרבה נסיון אימונים והבחנה של הטעות בזמן המהיר ביותר שהם גם נגזרת של תחילת המשפט.
מה שכן, אחד הטיפים הפשוטים שלמדנו ממנו שאותו כל אחד יכול לממש כבר בניווט הבא, הוא עקרון ההפעלה מחדש אחרי טעות או משהו שלא הלך כמתוכנן, כדי למנוע את הטעות הבאה. לא פעם יוצא לנו להגיע לתחנה לא בדיוק כמו שתכננו, אם בגלל טעות שעשינו, אם בגלל שפתאום הגענו לתחנה למרות שחשבנו שהיא עוד כשלושים מטר, אם בגלל שהיה איזה סבך לא מסומן לפני התחנה שהקפנו ששינה לנו לגמרי את כיוון התקיפה, אם בגלל שרצתם אל דבוקת אנשים ושלא לפי חוק מרפי דבוקה זו עמדה לייד תחנה וכן זו התחנה שלכם ואם בגלל כל סיבה אחרת בה משהו השתנה בתכנון.
הרעיון הוא פשוט, אם קרה לכם אחד הדברים הרשומים לעיל, והגעתם לתחנה זה הזמן להתאפס ולהפעיל את עצמכם מחדש, לקחת אוויר, לקחת אזימוט להיות בטוחים לאן אתם יוצאים. נכון נשמע פשוט וטריוויאלי אבל לא מעט מאתנו חוטאים וממשיכים כאילו לא קרה כלום.
אחד מהחוטאים למשל הוא אני ביום שני של אליפות ישראל בשריגים, הטעות הראשונה שלי הייתה כבר בדרך לנקודה שתיים, לאחר שלא הבנתי איפה בדיוק אני נמצא, לבסוף תקפתי את נקודה שתיים מהנקודה A, הקטע מנקודה A לנקודה שתיים קצר אך סבכים רבים לו, מה שגרם ללא מעט עקלקלות, ולכך שאומנם הגעתי לנקודה אבל בכיוון אחר ממה שחשבתי. הטעות השנייה שלי הייתה כמו שאתם יכולים להסיק הייתה בכך שמרוב רצון לכפר על הזמן שאיבדתי לא עצרתי להתאפס ויצאתי לנקודה B (דרכה תכננתי להגיע לנקודה שלוש) כאילו רצתי מפינת הגדרות (A) בקו ישר לנקודה שתיים.
מה שגרם לכך שהגעתי לנקודה C במקום לנקודה B, מה שגרם לכך שחשבתי שהצומת D היא הצומת B (אומנם חסרים כמה שבילים בצומת זו אבל זה לא הפריע לי באותו רגע), מה שגרם לכך שהחלטתי ששביל העזים שיוצא מ B פשוט נעלם , מה שגרם לכך שאמרתי לעצמי שאמנם השביל נעלם אבל כדאי שאני אכנס לשטח כאילו יש שביל.
אני לא יודע מה גרם לכך שאני עצרתי את שרשרת הכישלונות הזו והבנתי שלמרות כל המאמצים אני לא נמצא במקום שבו אני נמצא, אבל מה שבטוח שכל זה היה נמנע אם הייתי מחשב מסלול מחדש בנקודה שתיים !!!