מאת: נועם רביד
עם סיום מיפוי השבילים יכולתי סוף סוף להתבונן בתוצר המוגמר –
מפת הניווט המלאה. טוב, לא באמת מוגמר, כי שרטוט השטחים עדיין בחיתוליו, ופרטים
נקודתיים רבים גם כן חסרים בינתיים, אבל העיקר כבר ישנו – תבליט ורשת שבילים מלאה.
הסתקרנתי לראות איך נראית המפה, ולא רק על מסך המחשב. האם
השבילים ברורים? האם המטעים והשדות שכבר משורטטים נראים טוב? לשם כך היה עלי
להדפיס את המפה, ובאותה הזדמנות גם להחליט על הקנ"מ הסופי. מכיוון שמדובר
בשטח גדול, יש מגבלה על גודל הדף בבית הדפוס. במקור רציתי שהקנ"מ יהיה
1:25,000, אבל בקנ"מ כזה המפה חורגת מגבולות הדף הגדול ביותר. קנ"מ
1:28,000 הוא הקטן ביותר שבו המפה נדחקת לדף, אבל העדפתי קנ"מ עגול ונוח
לחישוב מרחקים, ולכן ההחלטה נפלה על 1:30,000.
במדפסת הביתית שלי הודפסה המפה על מספר דפי A4, שלאחר מכן
הודבקו יחד. ככה זה נראה בסוף:
כפי שניתן לראות, זה משהו די גדול. תצטרכו לקפל את המפה לפחות
פעמיים כדי להחזיקה בנוחות בזמן הניווט. האזור הצפון-מערבי כבר משורטט באופן מלא,
אבל יתר המפה עירומה למדי. אני משרטט קודם כל את השדות והמטעים, ולכן הצבע
הדומיננטי בשלב זה הוא צהוב. בהמשך יתווספו גם הירוק והבז', והלבן יצטמצם בהדרגה אל
היערות. הנה כמה דוגמיות מהמפה, בשלבים שונים של גימור:
- פיזור שייצור אתגר והתלבטות בתכנון המסלול הגדול, בכל מקצה
ולכל צוות.
- צורך בבחירת ציר וניווט גס בין כל שתי תחנות סמוכות.
- מיקום תחנות במקומות עם ערך מוסף: נוף, היסטוריה, גיאולוגיה
ו/או טבע.
ברוב המקרים הצלחתי למצוא נקודות שעומדות בשלושת הקריטריונים,
אבל לפעמים לא היתה ברירה ונאלצתי להתפשר קצת באחד מהם.
הניקוד של כל תחנה יהיה כמספרה, ומספרי התחנות יהיו כמו
בניווטים רגילים. יהיו 7-8 תחנות בכל "עשור": 31-37, 40-46, וכו', עד
80-87. יש כמובן חוקיות מסויימת בין ניקוד התחנה למיקומה, אבל על כך איני מתכוון
לפרט כלל. חכו שתקבלו את המפות...
מספר התחנות עדיין לא נקבע סופית, אבל הוא ינוע בין 42 ל-45.
בכלל, שום דבר עדיין לא נקבע סופית, ויוחאי ואני עדיין מתלבטים ומתחבטים בקשר
למיקום ולניקוד של חלק מהתחנות, כדי להבטיח שהניווט לא יהיה טריוויאלי. אבל בקרוב
מאוד נצטרך "לסגור" תכניות, מכיוון שהגיע הזמן לצאת שוב לשטח.
המיפוי הגדול, שנגמר ממש בתחילת נובמבר, נגמר ברגע האחרון
האפשרי. מאז ה-1/11 לא ביקרתי ולא יכולתי לבקר שוב בשטח הרוגיין. זה נבע גם מסופי
שבוע גשומים, גם ממבצע "עמוד ענן", וגם מניווטים חשובים (למשל –
המיני-רוגיין). אבל ההיעדרות הספק-כפויה-ספק-רצויה משטח הרוגיין עומדת להסתיים
בקרוב, כאשר יגיע שלב בחירת וסימון התחנות, ומיפוי האזורים
שסביבן בצורה מדוייקת יותר.
הכוונה היא להגיע לכל תחנה שסומנה על המפה בשלב התכנון,
להסתובב רגלית בשטח ולאתר פריט נוף שראוי להיות התחנה בפועל, לסמן אותו בסרט
סימון, וגם למפות פריטי נוף בולטים אחרים ברדיוס של 50 מ' מהתחנה. בכל גיחת
סימון/מיפוי כזו השאיפה היא לעבור ב-6-7 תחנות סמוכות, ותוך 6-7 גיחות לסיים את
העבודה.
הביקור החוזר בשטח, בחורף ולא בקיץ/סתיו, יאפשר לנו לראות סוף
סוף הרבה ירוק בעיניים, וגם לבדוק את מצב העניינים לאחר מספר חודשים שחלפו מאז המיפוי.
בעיקר חשוב שנברר מה קרה לשבילים בשולי השדות המעובדים, שברבים מהם התלבטנו האם הם
עונתיים או קבועים. ההנחה היא שמה שנראה בחורף לא ישתנה עד לאביב, מכיוון שלאחר
הזריעה לא נוספים בדרך כלל שבילים חדשים.
הדבר האחרון שצריך לעלות הילוך, במיוחד אחרי שרוגיין הסתיו
בנופית כבר עבר, הוא נושא הפרסום והשיווק. דף מיוחד באתר האיגוד, מידע על התחרות,
פתיחתת הרשמה והכנת פוסטרים/פליירים לחלוקה במוקדי עניין, והכי חשוב – פעילות
שיווק אישית שלכם, קוראי שורות אלה, מול חבריכם ומכריכם.