מאת: נועם רביד
המיפוי הגדול נגמר!
זהו. כמעט חצי שנה אחרי שהתחלתי אותו, המיפוי הגדול
נגמר. בראשיתו של הפרויקט הזה הערכתי, בלי שהיה לי על מה להתבסס, שיידרשו 20-23
גיחות מיפוי על אופניים כדי לכסות את כל השטח. אחרי שהתחלנו לרכוב ולמפות, והקצב
היה איטי מהמצופה, עדכנתי את היעד ל-23-25 גיחות. בכל מקרה התכנון היה לסיים את
פרק הרכיבה עד נובמבר, לפני שהחורף והגשמים מגיעים. מסתבר שכל היעדים היו נכונים,
אם כי נדרש מאמץ ניכר כדי לעמוד בהם. הגיחה ה-23 במספר, והאחרונה, הושלמה ב-2/11.
הטבלה הבאה מסכמת את כל גיחות המיפוי:
|
מס' גיחה
|
תאריך
|
בן זוג
|
שם הגיחה
|
מרחק
[ק"מ]
|
זמן
[שעות]
|
|
1
|
11/5
|
דני רביד
|
מערות
לוזית
|
24
|
3
|
|
2
|
1/6
|
דני רביד
|
מערות
לוזית ודרומה
|
19
|
3.25
|
|
3
|
8/6
|
-
|
כפר מנחם
|
30.5
|
2.75
|
|
4
|
15/6
|
יוחאי
שפי
|
מצפון
ללוזית
|
16
|
2.5
|
|
5
|
22/6
|
יוחאי
שפי
|
בין
לוזית לעגור
|
27.5
|
4
|
|
6
|
29/6
|
יוחאי
שפי
|
בין שדות
מיכה לעגור
|
24.5
|
2.75
|
|
7
|
13/7
|
יוחאי
שפי
|
מזבלת
חרובית
|
26.5
|
3.5
|
|
8
|
17/7
|
-
|
עגור
|
30.5
|
3
|
|
9
|
27/7
|
יוחאי
שפי
|
גפן
|
36.5
|
4.25
|
|
10
|
3/8
|
-
|
שריגים
ותל עזקה
|
29
|
3.25
|
|
11
|
4/8
|
דני רביד
|
ממערב
ללוזית
|
24
|
3
|
|
12
|
10/8
|
יוחאי
שפי
|
מצפה
משואה
|
24
|
3.5
|
|
13
|
14/8
|
יוחאי
שפי
|
תל צפית
|
23
|
3.25
|
|
14
|
31/8
|
יוחאי
שפי
|
מצפה
משואה ורמת אבישור
|
22
|
4
|
|
15
|
7/9
|
יוחאי
שפי
|
מערב תל
צפית
|
20.5
|
2
|
|
16
|
14/9
|
יוחאי
שפי
|
מזרח
ודרום תל צפית
|
30
|
3
|
|
17
|
18/9
|
יוחאי
שפי
|
תל גודד
|
21
|
3.25
|
|
18
|
22/9
|
עופר
ברגיל
|
בין
לוזית לבית ניר
|
28
|
3.25
|
|
19
|
1/10
|
-
|
בית ניר
|
30
|
3.5
|
|
20
|
3/10
|
עופר
ברגיל
|
עיי
כידון
|
26
|
3.25
|
|
21
|
8/10
|
עופר
ברגיל
|
כרמי
ברקן
|
25
|
3
|
|
22
|
12/10
|
-
|
נחל
דכרין
|
29
|
2.75
|
|
23
|
2/11
|
יוחאי
שפי
|
בית
גוברין
|
24
|
3.5
|
|
|
|
|
סה"כ
|
590.5
|
73.5
|
|
|
|
|
ממוצע
|
25.6
|
3.25
|
חילופי עונות
המיפוי החל באמצע מאי - תחילת הקיץ. התפאורה לאורך כל
הגיחות נותרה ללא שינוי: הרבה עשב צהוב ויבש מכסה את הקרקע, כתמי חורש ירוקים
בצפיפות משתנה מנקדים את הגבעות, פה ושם גם כמה חלקות יער וחורש, שדות אחרי אסיף,
שבילים חומים ולעיתים טרשיים מובילים תמיד הלאה, הרבה קוצים שמסכנים את הצמיגים
ומעט מאוד פרחים.
ללא שינוי, אמרתי? אולי בעצם היו כמה, למי ששם לב לפרטים
הקטנים. מעט חצבים צצו בסוף אוגוסט, ואותתו שמשהו משתנה. אחר כך נצפו גם חבצלות,
ולבסוף, בגיחה הלפני אחרונה הורגש שינוי מעט יותר משמעותי: כמה ימים קודם לכן ירד
מעט גשם באזור, ולפתע הכל היה נקי ורחוץ, הצבעים חדים יותר, השבילים חלקים
ומהודקים והאדמה בשוליהם מלאה "מכתשי טיפות" זעירים. גם השדות השתנו –
הכותנה נאספה, השלף נחרש וחלק מהשבילים שמיפינו נעלמו מתחת לרגבים. מה יהיה המצב
באביב? אצטרך לבדוק במהלך החורף.
חילופי העונות הורגשו בהיבט נוסף – שעת הזריחה. התחלנו
כאשר אורך היממה כמעט בשיאו, וכמובן בשעון קיץ. הרכיבות הראשונות התחילו קצת לפני
6 בבוקר, עם הזריחה, ובהמשך נשארנו באותה שעת התחלה ורק השמש איחרה קצת בכל פעם.
בסופו של דבר נאלצנו לזוז חצי שעה קדימה, כדי לא להתחיל לרכוב בחושך... ואז הגיע
שעון החורף, והחזיר הכל שעה אחת אחורה. במקום להתפנק בהשכמה מאוחרת נאלצנו לקום
ב-4:00, אבל ככה לפחות חזרנו הביתה מוקדם יותר.
דו"ח פציעות ותקלות
אחרי כל כך הרבה שעות של רכיבה, מה הנזק שנגרם לי ולאופניי?
כמעט כלום! ב-23 גיחות נפלתי מהאופניים פעם אחת בלבד, במצב כמעט סטטי (ונחתתי על
אבן ישר בבטן). פציעה מוזרה נוספת קרתה לי כשהלכתי לצד אופניי, וגלגל השיניים שפשף
לי את הרגל והותיר שורה של חורים קטנים ומדממים. בשני המקרים זה הסתכם בכאב מקומי
לכמה ימים.
וכמה פנצ'רים? אפס עגול לאופניים שלי, ששרדו בגבורה מאות קוצים
שנתקעו בהם, ואני לא מגזים. כמובן שהייתי צריך לתחזק את צמיגי הטיובלס אחת
לחודשיים בערך, אבל העיקר שבשטח ולפני גיחה לא נתקלתי בצמיג שטוח.
גם שאר מערכות האופניים החזיקו מעמד יפה, אבל נעלי הרכיבה הוותיקות
שלי (בנות 7...) התבלו ונקרעו במהלך המיפוי וקניתי חדשות במקומן. התקלה הטכנית הכי
משמעותית שקרתה לי בשטח היתה שנשבר לי הבורג שמחזיק את הקליט באחת מנעליי, ופתאום
שמתי לב שאני לא מצליח לחלץ את הנעל מהפדל. נאלצתי לחלוץ את הנעל, שנותרה תלויה על
הפדל, ואיכשהו עופר הצליח להפריד אותה מהאופניים. בהמשך אותה גיחה רכבתי עם נעל
אחת מחוברת לפדל ונעל אחת לא... והיתה גם הפעם שבה, לחרדתי, גיליתי בשטח שבמקום
לקחת את נעלי הרכיבה שלי לקחתי בטעות את נעלי הניווט. למרבה המזל, זו היתה הגיחה
שבה הלכנו הכי הרבה ברגל בגלל עליות ושבילים קשים לרכיבה.
החלק האומנותי
במקום המפה הרגילה, שנצבעת בהדרגה בהתאם להתקדמות המיפוי, אני
מציג הפעם את כל מסלולי הרכיבה שעברנו, כפי שתועדו ב-GPS, מולבשים על תשתית Google Earth. כל הקשקושים הצבעוניים הם השבילים בהם רכבנו. ה"חורים"
הגדולים הם כמובן השטחים שהיו ממופים מלכתחילה – חרובית, תל עזקה/שריגים ומשואה –
ובהם לא רכבנו. יש גם שבילים שמיפויים נעשה בעזרת התצ"א בלבד, אבל זהו מיעוט
קטן.
האורך המצטבר של השבילים הסינגלים והכבישים המקומיים במפה מגיע
ל-813 ק"מ.
