פעמי תש"ז, ימים ראשונים של שנת תש"ז, אוקטובר 1946. המאבק היהודי כנגד השלטון הבריטי כולל הרחבת ההתישבות בארץ ישראל ובמוצאי יום הכיפורים, התישבו בנגב 11 ישובים חדשים. בנוסף למאבק בבריטים היתה להתישבות זו מטרה נוספת והיא הרחבת ההאחזות בנגב והרעיון להכלילו במדינת היהודים, לכשתקום. היה זה מבצע מסובך של ריכוז 
אנשים, ציוד, מבנים מפורקים, רכב ואבטחה, עם הצורך להסתירו מפני הבריטים והערבים. נקבע מועד העליה גם הוא בהנחה שאיש לא ישער שיהודים יפעלו כך במוצאי היום הקדוש. הסודיות היתה כה גדולה שגם המתישבים עצמם לא ידעו לאן פניהם מועדות עד יציאתם לדרך. כ200 משאיות וכ1000 איש השתתפו במבצע. על שם מבצע זה נקרא המושב פעמי תש"ז, שהוקם בצפון הנגב בשנת 1953. למחרת בבוקר התבשר הישוב היהודי בארץ על הקמת 11 הישובים, שזכו לכינוי "11 הנקודות", שסדרן (מצפון דרומה וממערב מזרחה): קדמה, גלאון, תקומה, בארי, כפר דרום, נירים, אורים, שובל, משמר הנגב, חצרים ונבטים. כעבור 3 חודשים קמו באזור עוד 3 ישובים: עלומים, מבטחים וצאלים. להקמת 11 הנקודות קדמו הישובים דורות (1941), גבולות, רביבים ובית אשל (שלושת המצפים בנגב), בארות יצחק, גברעם, ניר-עם, יד מרדכי ורוחמה (כולם 1943). לאחר הקמת הנקודות הוחל בהנחת 2 קוי מים, קו מערבי וקו מזרחי, מקידוחים ליד ניר-עם. הקו הושלם כעבור שנה וסיפק מים לישובים. ועדת החקירה של האומות המאוחדות לענין ארץ ישראל הגיעה לביקור באזור באוקטובר 1947. התרשמות הועדה השפיעה על ההחלטה לכלול את הנגב בתחום המדינה היהודית. במלחמת הקוממיות (תש"ח-1948) עמדו נירים, כפר דרום ובארות יצחק מול הפולש המצרי והדפו התקפותיו. שתי האחרונות פונו מאוחר יותר. יד מרדכי נפלה בידי המצרים. בארי, אחת מאחת עשרה
הנקודות, נקראת על שם ברל כצנלסון, ממנהיגי הישוב ותנועת העבודה. שם ננווט עם מפה חדשה, בבתרונות וביער (הדליל) ממערב לקיבוץ. נהנה מהניווט, הנוף וצומח ונכיר עוד פינה בישראל ולאחר הניווט נוכל לבקר באתרים הסמוכים (חלקם בתחום מפת הניווט): נחביר, בארי הישנה, בית הבטחון ומגדל המים במקומו הראשון של הקיבוץ. נחביר בערבית פרושו בתרונות. כך נקרא בערבית גם נחל פרצים מאחרי הר סדום. יד אנזק, אנדרטה לזכר גדודי אוסטרליה וניו-זילנד שלחמו כאן במלחמת העולם הראשונה. כביש הבטון, הכביש שהוליך למכרות הגפרית ושימש את ההתישבות היהודית באזור. מכרות הגפרית. אתר כריה של גפרית מתוך סלע הכורכר בתקופת המנדט הבריטי. בארות יצחק, אתר הישוב עד תש"ח. אתר מקורות בניר עם, שמורת מכתש בארי, בתרונות עם שפע צמחי בר. קצת דרומה, נחל גרר בשמורת הבשור, מפעלי מים קדומים. כלניות כבר אין. וקצת צפונה אנדרטת החץ השחור של הצנחנים ותצפית נביה מרעי על צפון רצועת עזה. וכל המוסיף – מוסיף.
אנשים, ציוד, מבנים מפורקים, רכב ואבטחה, עם הצורך להסתירו מפני הבריטים והערבים. נקבע מועד העליה גם הוא בהנחה שאיש לא ישער שיהודים יפעלו כך במוצאי היום הקדוש. הסודיות היתה כה גדולה שגם המתישבים עצמם לא ידעו לאן פניהם מועדות עד יציאתם לדרך. כ200 משאיות וכ1000 איש השתתפו במבצע. על שם מבצע זה נקרא המושב פעמי תש"ז, שהוקם בצפון הנגב בשנת 1953. למחרת בבוקר התבשר הישוב היהודי בארץ על הקמת 11 הישובים, שזכו לכינוי "11 הנקודות", שסדרן (מצפון דרומה וממערב מזרחה): קדמה, גלאון, תקומה, בארי, כפר דרום, נירים, אורים, שובל, משמר הנגב, חצרים ונבטים. כעבור 3 חודשים קמו באזור עוד 3 ישובים: עלומים, מבטחים וצאלים. להקמת 11 הנקודות קדמו הישובים דורות (1941), גבולות, רביבים ובית אשל (שלושת המצפים בנגב), בארות יצחק, גברעם, ניר-עם, יד מרדכי ורוחמה (כולם 1943). לאחר הקמת הנקודות הוחל בהנחת 2 קוי מים, קו מערבי וקו מזרחי, מקידוחים ליד ניר-עם. הקו הושלם כעבור שנה וסיפק מים לישובים. ועדת החקירה של האומות המאוחדות לענין ארץ ישראל הגיעה לביקור באזור באוקטובר 1947. התרשמות הועדה השפיעה על ההחלטה לכלול את הנגב בתחום המדינה היהודית. במלחמת הקוממיות (תש"ח-1948) עמדו נירים, כפר דרום ובארות יצחק מול הפולש המצרי והדפו התקפותיו. שתי האחרונות פונו מאוחר יותר. יד מרדכי נפלה בידי המצרים. בארי, אחת מאחת עשרה
הנקודות, נקראת על שם ברל כצנלסון, ממנהיגי הישוב ותנועת העבודה. שם ננווט עם מפה חדשה, בבתרונות וביער (הדליל) ממערב לקיבוץ. נהנה מהניווט, הנוף וצומח ונכיר עוד פינה בישראל ולאחר הניווט נוכל לבקר באתרים הסמוכים (חלקם בתחום מפת הניווט): נחביר, בארי הישנה, בית הבטחון ומגדל המים במקומו הראשון של הקיבוץ. נחביר בערבית פרושו בתרונות. כך נקרא בערבית גם נחל פרצים מאחרי הר סדום. יד אנזק, אנדרטה לזכר גדודי אוסטרליה וניו-זילנד שלחמו כאן במלחמת העולם הראשונה. כביש הבטון, הכביש שהוליך למכרות הגפרית ושימש את ההתישבות היהודית באזור. מכרות הגפרית. אתר כריה של גפרית מתוך סלע הכורכר בתקופת המנדט הבריטי. בארות יצחק, אתר הישוב עד תש"ח. אתר מקורות בניר עם, שמורת מכתש בארי, בתרונות עם שפע צמחי בר. קצת דרומה, נחל גרר בשמורת הבשור, מפעלי מים קדומים. כלניות כבר אין. וקצת צפונה אנדרטת החץ השחור של הצנחנים ותצפית נביה מרעי על צפון רצועת עזה. וכל המוסיף – מוסיף.