נווטת החודש - אנדרה קוצר

מאת: יעל סגל

פינה חדשה לעידוד נשים נוספות להצטרף לספורט הניווט וגם הבעת כבוד לספורטאיות האיגוד.

.
אנדרה קוצר,
נבחרה לנווטת החודש ינואר 2014 בשל היותה ספורטאית אמיתית, בעלת נחישות ואמביציה. כל מי שיסתכל על תוצאות הניווטים שלה בחודש ינואר יוכל להתפעל מהזמנים המרשימים שלא יביישו אף אישה שצעירה ממנה ב – 20 שנים. מכל הנשים, כבוד הוא לי לפתוח את מסורת נווטת החודש עם אישה מופלאה שכזאת.
מתי התחלתי לנווט ולמה?
התחלתי לנווט לפני 32 שנים משום שהייתי מדריכה בצבא קבע בכושר קרבי והמפקד שלנו בשם גיורא כהן ביחד עם ראש ענף הכושר הקרבי בשם צביקה דודלזק החליטו שצריך להכניס את הניווט הספורטיבי לצבא. שאר המדריכים שהיו בסדיר לא הסכימו ללמד את חיילי הסיירות את הניווט הספורטיבי, אז אני החלטתי לקחת את זה על עצמי וללמוד היטב את הנושא. הניווט הראשון שלי היה כשהייתי בהריון עם הבת הגדולה שלי ליאור לפני 32 שנים. הוא התקיים במפת נס הרים, אחת המפות הקשות שחוויתי, שטח סלעי מאד עם הרבה קווי גובה, היה מאד לא פשוט לניווט ראשון. צביקה עזר לי להיכנס לעניינים ולאט לאט הכנסתי את הניווטים לתכניות האימונים בוינגייט. בהתחלה ניווטנו כמעט ורק עם תצ"אות ועם הזמן הכנסתי יותר ויותר את מפות הניווט הספורטיבי, אני חושבת שבאותם הימים, הצבא היה הקניין הגדול ביותר של מפות הניווט.
מה גורם לך להמשיך לעסוק בספורט הניווט?
אני מגיעה מרקע ספורטיבי, כל חיי עסקתי בספורט. הייתי אתלטית בריצת משוכות וקרב חמש בסגל האולימפי ופרשתי לטובת הכדורסל שגם בו הייתי בנבחרת ישראל. עם זאת, בניווט להבדיל מכל סוגי הספורט משלב כל כך הרבה אלמנטים: יכולת פיזית, יכולת מחשבתית, יכולת ניתוח מאד גבוהה, יציאה לשטח (דבר שאני מאד אוהבת), אני אוהבת טבע, חופש ודרור. וזה היופי של הספורט. ההתמודדות הזאת בשטח עם עצמך ועם הקושי שלך היא משהו מאד מיוחד. מה שיפה הוא שהקושי משתנה עם התקופה, המחשבות וההתמודדות שלי לפני 20 שנה היו שונות לעומת מה שהן היום, פיזית ומנטלית משתנים כל הזמן. זה גורם לי לקחת שיקולים אחרים.
מה את אוהבת לעשות ביום יום?
אני חובבת מושבעת של בעלי חיים. יש לנו כלבים, חתולים, סוסים, היו לנו גם הרבה ציפורים ומשק עם תרנגולות. בעבר הייתי באה לניווטים עם שני כלבים באופן קבוע.
איזה אזור או מפה של ניווטים את הכי אוהבת בארץ?
אני אוהבת אזורים שהם יותר מאתגרים ניווטית. כמו למשל חולות קיסריה, מאגרי מנשה. ככל שהיכולת הטכנית גבוהה יותר, זה גורם לי אתגר ניווטי גדול יותר. כיום אני כבר לא רצה, אני מנווטת בהליכה ולכן הפן הטכני מעניין אותי יותר ופחות מעניינים אותי שטחים מהירים. אני מעדיפה שטחים שאני יכולה להרוויח בהם באמצעות הניווט ולא באמצעות המהירות.
יש לך אירוע בניווט שאת זוכרת במיוחד?
יש לי אירוע שהיה מכונן עבורי. זאת הייתה אליפות פולין הפתוחה אי שם בתחילת שנות ה 2000. זה היה באזור של יערות מאד גדולים. בדרך ראינו רמפות גדולות כאלו שלא הבנו מה זה... גם לוי עובדיה שתמיד היה החכם שיודע הכל על הכל לא הצליח להבין מה הן. התחרות ארכה 3 ימים וכל יום, המשתתפים קיבלו מס' חזה לפי המיקום שאליו הגיעו בתחרות ויום לאחר מכן זינקו לפי אותו הסדר (Chasing start). בדרך לזינוק הלך איתי ברנט מיודענו (הגרמני). בדרך הוא אמר לי, "את רואה את הרמפות האלו, כדאי לך מאד להסתמך עליהן, הן מדויקות ויכולות לעזור לך בשטח. את יודעת מה זה הרמפות האלו? אמרתי שלא. הן היו הרמפות של הרכבות ששלחו את היהודים לתאי הגזים וברגע שבעלות הברית נכנסו, הפולנים טשטשו אותן. אני באותו רגע הרגשתי בום גדול בתוכי. אני אמרתי לעצמי שפה, במקום הזה שהובילו יהודים לתאי הגזים, אף אחד לא ינצח אותי! באותו הניווט רצתי בקצב מטורף תוך כדי חזרה על המשפט "אף אחד לא ינצח אותי פה". אני עד היום לא מסוגלת לנתח את הריצה שלי ואת המהירות האדירה שרצתי בה ועשיתי זמן מדהים. אני לא יודעת להסביר את זה. ניצחתי.
איזו עצה יש לך לתת לנווטים אחרים?
ריכוז, ריכוז וכל הזמן לדבר אל עצמי על מה אני אמורה לראות בכל רגע. לא לחשוב שמישהו אחר יודע יותר טוב ממך. להיות בטוח בעצמך ולהישאר מרוכז.
איך את שומרת על כושר?
אני כל יום הולכת עם הכלבים שלי 7 ק"מ.
עם איזה נעליים את רצה?
סולומון שחורות
את שומרת את המפות שלך?
אני שומרת בקלסרים לפי שנים. אני ועמוס יושבים אחרי כל תחרות, מתחים את המסלולים ולאחר מכן מתייקים את המפות.
מעדיפה מקלחות את אמבטיות?

מקלחות!! לא אוהבת להיכנס לאמבטיות או ג'קוזי. 

הערכת בגרות הניווט

מאת: יונתן כץ
הניווט שלי מפוזר ואינו איכותי. אני יודע מה הבעיה אך לא מסוגל להתגבר על היצר לשעוט קדימה והלאה גם לאחר איבוד הקרקע. הרי ידוע לכל כי יש לתאם את מהירות התנועה למהירות ההתמצאות. אם תרוץ מהר מידי לא תתמצא, אם תתמצא יותר מידי תגיע אחרון (אלא אם אתה מאותם יחידי הסגולה שרצים כמו דבורים בקו אווירי לנקודה). הנווט ה'בוגר' יחוש מתי הוא מאבד את האחיזה עם הקרקע ויאט את מהירותו כדי להתאפס, לעומתו הנווט שאצה לו הדרך יחוש בליבו הפועם כי יהיה בסדר.... ואז מוצא את עצמי רץ במעגלים הולכים וגדלים בסריקה אחר הנקודה. מי אם כן נמצא בקטגוריה ילדותית זו וצריך להתבגר? אחד הפרמטרים המתקבלים מ-Lapcombat הוא זמן הלג (Lap time) ולכל לג יש דירוג עבור הזמן, הנווט המהיר ביותר באותו הלג מדורג 1 וכן הלאה (עמודות בכתום בהיר בטבלה).
נווט שאינו יציב יהיה לפעמים
מהיר ולפעמים איטי ולכן סטיית התקן של דירוג הזמנים שלו (בצהוב בטבלה) תהייה גבוהה מהממוצע. אם כן מדד סביר לבגרות הניווט (כמובן שאפשר להמציא שם טוב יותר...) יהיה דירוג סטיית התקן של הנווט. לנווט בשליטה השומר על קצב קבוע תהיה סטיית תקן נמוכה בין אם הוא מהיר (נווט O1 בטבלה) או איטי יותר (נווט O4). אם כן, מי שישתייך באופן מובהק לקטגוריית "אצה לו הדרך" יהיו נווטים בעלי סטיות התקן הגבוהות ביותר, לצורך הקריטריון היבש נאמר 25% העליונים.נווט שאינו בשל ככל הנראה יאבד זמן יקר על הרבה חיפושים (בלגים מועטים), ועליו לנסות לחוש מתי הקרקע נשמטת מרגליו. גם ערכים גבוהים במדד ה-Mistake ratio, המציג סיכום של זמן הניווט שהתבזבז על 'חיפושים', יעידו על בעיות בניווט ויש בינם קורלציה גבוהה ומשמעותית (0.71, p<0 .05="" span="">למרות זאת מדד סטיות התקן רגיש לפספוסים בלגים בודדים בהם הנווט איבד את דרכו. Mistake ratio יהיה זהה לנווט המנווט בקצב קבוע (אך איטי) ולנווט אשר מנווט מהר אך סרק מספר נקודות קטן ואילו במדד ה'בגרות' יפריד בין השניים באופן נחרץ.

המסר : לנ̱ווט שאינו בשל מספיק להבין באיזו טכניקה לנקוט על מנת להגיע לנקודה בצורה אופטימלית יהיו טעויות (קשות) במספר נקודות מצומצם. טעויות אלו יתבטאו בסטיית תקן גבוהה בדירוג הלגים. בעל סטיית תקן גבוהה הר̤גע את דרכך!

ספורטפילוסופיה

מאת: זיו נוימן

רבע הגמר של מונדיאל 86 הפגיש את ארגנטינה בכיכובו של דייגו ארמנדו מראדונה מול אנגליה עם גארי ליניקר בעל רגל הזהב והשוער האגדי פיטר שילטון הידוע בכינוי "רב בריח". דקה 51 מראדונה פורץ מהאגף הימני, מעביר ל חורחה ולדאנו ואיכשהו מגיע הכדור לרחבת ה 16 שם יש קרב אויר אויר בין מראדונה ההוביט לשילטון הגוליבר. המפגש בגובה כזה לא השאיר שום סיכוי למארדונה שלמרבה ההפתעה השתמש בידו השמאלית להבקיע שער ניצחון אשר קיבל גם את אישורו של השופט התוניסאי עלי בין נאסר... "יד האלוהים" הייתה בדבר אמר יותר מאוחר מראדונה במסיבת העיתונאים.
ארגנטינה הוכתרה בהמשך כאלופת העולם!!!
עשרים וחמש שנים יותר מאוחר טעה השופט בתחרות דרך בורמה והניח 2 תחנות לא במקומן. למה כאן לא ניתן לקבל את החלטת השופט כסופית ? נכון השופט הוא בן ז... הפורום צריך לגעוש ושיח הנווטים צריך לעסוק בנושא אקוטי זה, אבל עדיין, מדובר בתחרות ספורט שבה יש להחלטות השופטים משמעות שמשפיעה על כל המשתתפים - חלק מהם מרוויחים וחלק מפסידים, זה הספורט, רצוי שזה לא יקרה אבל זה קורה.
יש עוד אלפי דוגמאות מכל ענפי הספורט, אבל, בואו נתרכז בספורט שלנו - ריצת ניווט.

ספורט הניווט במהותו הוא ספורט של אי וודאות: במהלך ריצת השטח אנחנו נחשפים לאלפי אלפים של נתונים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים, לחלקם יש השפעה של עשיריות שניה על זמן הריצה ולחלקם שניות רבות ולעיתים רחוקות גם דקות. הבילתי מתוכנן הוא תולדה של איכות המיפוי והמפה, סוג השטח, מזג האוויר, כמות המתחרים ברגע נתון, בחירת נתיב ריצה ו...גם החלטות השופטים : תכנון המסלול, בחירת פרטי הנוף והצבת התחנות.
לא ניתן לברוח מהעירפול וחוסר הידיעה המוחלטת של המצב בכל רגע נתון וכל משק כנפיים של פרפר בנקודת הזינוק יכול לגרום לסופת טייפון בקו הסיום. לכל זלזל יבש יש משמעות וההבדל בין נצחון להפסד הוא דק יותר מניילון של תחנת ניווט הנמצאת בצד האחד של סירה קוצנית ולא בצידה השני.
הניצחוןן למרבה הפלא הוא תמיד של הנווטים הטובים יותר: בעלי הניסיון והיכולת הגופנית. אלה האחרונים יודעים מבלי לדעת זאת כי האי ודאות משחקת לעיתים לטובתם ולעיתים לרעתם. ככל שתהיה בעל נסיון רב יותר ותחווה על בשרך מיקרים רבים יותר וככל שייגבר ביטחונך העצמי כך תושפע פחות מהאי וודאות ולא משנה מהיכן היא תגיע.
לכן, במקרה של דרך בורמה ובכל מקרה שנבע מתום לב יש להתייחס כפסיקה שגויה של השופט. היות ומדובר בתחרות ספורט הרי יש לקבל את ההחלטה ולא לשנות את תוצאות התחרות בדיעבד. כל זאת תוך שמירה על אווירה ספורטיבית לכל אורך הדרך.
מתוך הבלוג והמסלול של דן צ'יזיק

היותו של הניווט הספורטיבי מכלול של אינסוף משתנים הרי ששינוי תוצאות תחרות בדיעבד יוביל לאינסוף ערעורים שאולי יש בהם מן הצדק בכך שהשפיעו על תוצאות התחרות. כל אחד מאיתנו לעיתים הוא שופט ולעיתים מתחרה, כל אחד מאיתנו נתקל במהלך הניווט במיקרים רבים שבהם הייתרון לצידנו ולעיתים חיסרון. דוגמאות לא חסר: זינוק מוקדם אל מול זינוק מאוחר בקיץ, ניווט יבש אל מול ניווט רטוב, זינוק בשעות העומס לעומת זינוק בקצוות, נווט ליד תחנה לעומת תחנה חבויה, בחירת ציר דרך שטח שלא תואם את הציפיות מהמפה ואו שינויים בשטח, פרטי נוף שלא משתקפים במפה כגון עצים שנפלו, גדר עבירה אבל המעבר לעיתים מהיר ולעיתים איטי ותלוי במיקומך היחסי, צעקות נווטים, הפרעה של רכבים... 
אולי הספורט שלנו לא תמיד הוגן ואולי זה מה שיפה בו, אנחנו תמיד צריכים לשאוף לארגון שיאפשר מקסימום שיוויון והגינות אבל, חלק מהמשחק שלנו והספורט בכלל הוא חוסר ההגינות ואת זה צריך לקבל כחלק מכללי המשחק כל עוד זה נעשה בתום לב וללא כוונת תחילה. 







החומוס הכי טוב בעכו

מאת: דוידי סגל
כבר שנים אני מגלגל עם עצמי (ועם זיו) את הרעיון לעשות מפת ספרינט בעכו. בפעם הקודמת שהיינו בצ'כיה עם רדק השתתפנו באליפות צ'כיה בספרינט בעיר דסין, ובשנה האחרונה באולומוץ טיילנו על גבי מפת הספרינט של אליפות העולם ב2008. השנה נתן לי ניר יסעור את מפת ונציה וסיפר על הספרינט שהופסק באמצע בעיר המוצפת. אז למה גם לנו לא מגיע מפת ספרינט כשרה משלנו, ואיזה עיר יותר מתאימה מעכו העתיקה לעניין ?( נצרת?) – מקום שנמצא פחות מחצי שעה מהבית שלי.
על עכו העתיקה היינו אומרים תמיד כשהיינו מסיירים בה – איזה פוטנציאל מבוזבז. אז יש לי בשורה – הפוטנציאל מתחיל להתממש : הרחובות נקיים, נבנו שירותים ציבוריים (בתשלום) ברחבי העיר, נוספו אתרים חדשים (אולמות האבירים, החמאם המשופץ, מנהרת הטמפלרים, בזאר תורכי, אכסניה חדשה ועוד...),יש שילוט תיירותי, מרכז מידע, מפת התמצאות ומתבצע שיקום פיזי בהתאם לתקנים של אונסק"ו. (עכו הוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי) ויש אפילו ראש עיר מתפקד.

אז איפה להתחיל ? צריך למצוא בעכו אדם שיוכל לסייע לנו לקיים בעיר תחרות. אני שואל את חדוה (שתחיה) – ועל המקום מקבל טלפון של אלה. אלה היא המנהלת של בית התיירנים, הגוף שמטפח מיזמים תיירותיים בעכו העתיקה. (כתבה על בית התיירנים : http://dugrinet.co.il/node/15332 ). אלה מתלהבת ואומרת שקיום תחרות הוא בר ביצוע. אני מארגן (שוב בעזרת זיו) חומר בסיס ויוצא לדרך.
אחד היתרונות של למפות מפת עיר הוא שיש הרבה צל ולא נשרפים מהשמש. דבר נוסף הוא שלא צריך להביא סנדויצ'ים מהבית - לכל מקום שתעיף מבט תמצא חומוסיה וגם לא צריך לדאוג לגזיה – הקפה מוגש אוטומטית בסוף הארוחה. אני מבקש (ומקבל) גם קפה – כסיפתח.
ומה עם המיפוי ? עניין לא פשוט הוא להסתדר עם השטח שמוצג על המפה. במפת נווט ניתן להציג רק מפלס אחד. אי אפשר להציג גם את גני האבירים וגם את אולמות האבירים שמתחתם. אי אפשר להציג גם את המסעדה הפיזנית וגם את טיילת החומות שעוברת מעליה. לפי ההסבר בתקנים הבנלאומיים של מפות ספרינט (ISSOM 2007) יש להציג את המפלס העיקרי. לכן יש לקבל החלטות לא פשוטות (תבינו אותם כשתרוצו על המפה, ואני מקוה שתבינו את ההגיון שלהם). לעיתים מוצג מפלס אחד נמוך בשמונה מטר בצמוד למפלס שני. כמובן שביניהם מסומן קיר שאסור למעבר. הנה דוגמא :

אל המרפסת שמעל חאן השוהדא ניתן להגיע רק דרך המדרגות המקורות מצד דרום מערב. תארו לעצמכם נקודה אחת במזרקה שבמרכז הרחבה של החאן והנקודה שאחריה – במרפסת. לשם בחירת הציר צריך לחשוב קצת. המקטע המצורף אינו מספיק לצורך זה.
תוך כדי המיפוי גיליתי את הבזאר התורכי – הבאזר התורכי הוא שחזור של שוק מקורה עם חנויות אוטנטיות. גיליתי שבבית הקפה התורכי שבבאזר ניתן לקנות "פינג'אנים" (תוצרת סוריה) בגדלים שונים להכנת קפה. בזכות אח שלי שהוא מבין גדול בקפה מצאתי שם גם את האטרקציה האחרונה לערכת הקפה – כוסות נירוסטה קטנות עם דופן כפולה שאפשר להחזיק עם קפה רותח בלי לקבל כויה ביד (מצאתי גם בחנות נוספת בשוק הרגיל).
בשבוע שעבר סיימתי את המפה ושלחתי למשרד האיגוד.
אז מה נשאר עוד לעשות ? – למצוא תאריך מתאים בלוח. לתאם עם אלה בעכו ולהתחיל להפיץ את ארוע "אליפות עכו הראשונה בספרינט 2014"

ועכשיו לעניין המרכזי – מהו החומוס הכי טוב בעכו ?
אכן ניסיתי כמה, ואפילו גיליתי ברחוב צדדי את החלון שממנו סעיד מוכר את החומוס שלו למקומיים שבאים עם צלחות מהבית, אבל אולי בגלל שבעבר עבדו מתא לקח אותי לשם – אני אוהב לשבת בחומוס שבהנהלת תיתי מאיקרית שלמרגלות הכניסה למסגד הגדול :
אולי אפילו נסדר אצלו תחנת ביקורת בתחרות. 

אמנות המשחק

מאת: הראל גינת
הקדמה:
ה"פוסטמורטם" לא מת !!! הראל גינת החזיר אותו לחיים עם ניתוח מעמיק מנקודת מבטו של נווט שחוזר תמיד לזירת הפשע ומנסה להבין ולבחון היכן הוא טעה וכיצד ניתן לפתור את החידה באופן מדעי ואמפירי.
CSI ישראל - סיכום שנתי ותובנות אישיות מנקודת מבטו של נווט ללא מעצורים עם רעיונות מעניינים.
בקישור הבא: קובץ PDF בגודל 3.5 מגה:

קוראסון בבריאנסון

מאת: זיו נוימן
שתי תובנות יש לי מתחרות 3 הימים של "בריאנסון" - העיר השנייה בגובהה באירופה, נמצאת באלפים הצרפתיים סמוך לגבול איטליה:
1. קוראסון בבריאנסון לצלילי קומפניון דה לה שנסון זוכה אצלי במקום הראשון.
2. אלכסון הוא אסון אבל צריך לשמור על הפאסון גם אם אתה לא כזה חסון.

את הסיבות שהובילו אותי למסקנה הראשונה לא אפרט אבל רק דמיינו הר גבוה, רוח קרירה, כוס יין אדום, מפת שולחן משובצת אדום לבן, קוראסון חם, זוג אוהבים וברקע השיר L'ete Indien .
הלו להתעורר !!!
עוברים לסעיף השני שבשבילו התכנסנו כאן ולא שם:
התרבות הצרפתית בסקירה קצרה מתחילה אי שם במאה העשירית, עוברת דרך המהפכה הצרפתית במאה השבע עשרה עם ראשם הכרות של לואי הששה עשרה ואשתו מארי אנטואנט - ההיא מהעוגות, ממשיכה עם נפוליון בונפרטה, מדינות ההסכמה ומלחמת העולם הראשונה ואחריה השנייה עם דה גול, דני האדום ומרד הסטודנטים, זינאדין זידאן מביא גביע במונדיאל 98 וטיירי ג'ורג'יו המלך של עולם הניווט.  הצרפתים ידועים באוכל הצרפתי, בטור דה פראנס, בסיטרואן דה שבו, מגדל אייפל, מוזיאון הלובר ובנשיקות הצרפתיות. זהו פחות או יותר וסלחו לי אם שכחתי פרט אחד או שניים... נזכרתי: בריז'יט ברדו ומועדון הקרייזי הורס.
לאחר האתנחתא התרבותית ראוי לציין כי הפעילות האהובה על הצרפתים היא ריצה/רכיבה/טיולים בהרים. נחזור לתחרות שלשמה התכנסנו: בבחינה ראשונית של נתוני המסלול הבינוני כבר מתחילה להצטבר אצלי חומצת חלב ואני מתחיל לרחם על עצמי למה לא נשארתי לאכול קוראסון בנווה מונסון עם פריקסה קס קסה. הצרפתים לא מרחמים וכבר במרחק הבינוני מכניסים לי את הבאגט ואפילו בלי חמאה.
בדיוק כמו בארוחה צרפתית מייגעת מתחילים במרחק בינוני: 3500 מ', טיפוס מצטבר 320 מ', קווי גובה 10מ' (פחות מזה המפה לא קריאה). עוברים למנה השנייה והקלילה של ניווט הספרינט המהווה אתנחתא מהנה ואז מגיעה מנת השף למרחק הארוך: אתר סקי בגובה 2000 מ' עם שיפועים אכזריים שמוציאים לי את המיץ וגורמים לי להתגעגע לקימורים העדינים של יערות מנשה עם המסלולים המתחשבים של עוזי שוויצר.
ראשוני הנווטים בקטגוריה שלי רצים כאילו הם גדלו בהרים, בעצם... הם גדלו בהרים, הבאים בתור רצים קצת פחות מהר אבל עדיין רצים בהרים כאיילים וכבני צאן ואני אחריהם כצאן המובל. הניווט לא קשה טכנית והימנעות מטעויות קטנות לא היו משפרות הרבה את מקומי בטבלה (למעט בניווט הספרינט, שם כנראה כולם טעו). השטחים כפי שציינתי תלולים מאוד אבל גם קשים לריצה באזורים מסוימים שמשום מה המקומיים יודעים להימנע מהמעבר בהם. הטבע מאוד דרמטי וכל מצוק הוא מצוק, כל נחל הוא נחל וכל שטח טרשי הוא שטח טרשי !!! מנצחי הקטגוריות מתראיינים והמילה הצרפתית/בינלאומית "פיסיק" חוזרת על עצמה שוב ושוב ואני יכול להרגיע את עצמי שלא רק לי היה קשה אלא גם להם.
לקראת העונה הקרובה וגם לקראת ניווטים בינלאומיים נוספים אני מתכוון לשפר את הנקודה החלשה ביותר שלי: ריצה בעליה - שיפור היכולת האירובית, האנאירובית, סף חומצת החלב, חיזוק שרירי הרגליים ... כתבה מצוינת של דניאל קרן יכולה לשמש כבסיס טוב להתחיל בסוג זה של אימונים ועלינו כנווטים המתמודדים עם שטח טבעי ושיפועי להתאמן בשטח כזה והרבה על מנת להגיע להישגים ולא רק להתבכיין.vive la France.





המצפן - ידידו הטוב ביותר של הנווט

מאת: זיו נוימן

בשנת 2003 "טיירי ג'ורג'יו" הצרפתי זכה לראשונה במדליית זהב באליפות העולם. זה קרה בדיוק שנתיים אחרי זכייתו של הפיני "פאסי יקונן" – נווט על הידוע ביכולת הניווט שלו ללא מצפן, כפי שבדיוק קרה באליפות של 2001, שם ניצח את הקרב כשיצא אל היער בידיים חשופות ורק המפה מכסה את ערוותו.

עולם הניווט הסקנדינבי של שנת 2003 סער בעקבות זכייתו של הצרפתי המשוגע, בלתי אפשרי הם אמרו (ובמבטא צרפתי: אימפוסיבל ), זה רק עניין של מזל, הוא רק רץ בקווים ישרים עם מצפן, נראה אותו בשטחים קשים יותר, נראה אותו בלי מצפן כמו פאסי שלנו... הימים חלפו וגם השנים, גאונותו הניווטית של הצרפתי היא כבר עובדה מוגמרת ויכולתו הגופנית הכתירה אותו כבר מזמן למלך של עולם הניווט, בניגוד מוחלט לרוח התקופה שבה מינוי רב ראשי בישראל או תואר אצולה בריטי עובר בירושה.  אפילו הסקנדינבים השמרנים הבינו שגם הם צריכים לרענן את חומר הלימוד ולתת כבוד להוד רוממותו כשזה חולף על פניהם בסערה ביער שבדי, פיני, נורווגי או בכל מקום אחר בעולם ואם רק היה שם אבק כמו אצלנו הם בטוח היו אוכלים אותו.

נכון, אנחנו לא טיירי ג'ורג'יו וכנראה גם לא נהיה, אבל, תמיד כדאי ללמוד מהטובים ביותר, כיצד הם מתאמנים, על מה הם חושבים והכי חשוב – ליישם את זה בשטח !!!

להלן עיקרי כתבה שכתב הצרפתי לטובת תחרות האורינגן של 2013 ואני תרגמתי ביד חופשית (כולל הערות שלי):

המצפן, ידידו הטוב ביותר של הנווט
60% מטעויות הניווט שלי קורות בגלל שימוש לא מספק במצפן, השאר קשורות לתדירות קריאת מפה ולהבנה לא נכונה שלי את השטח (טוב התחלה טובה, הבנאדם אנושי). זה נכון שביערות הסקנדינביים השימוש במצפן לא תמיד הכרחי היות ופרטי התבליט הרבים מוליכים אותנו בבטחה במעבה היער. אבל, לא כך בשטחי מולדתי צרפת. בכדי לשרוד את הניווט בשטחים בעלי תבליט פחות ברור ומפות פחות מפורטות עלייך להשתמש במצפן באופן עקבי על מנת לשמור על הכיוון - בעקביות זו המילה !
כשאני מדבר על שימוש במצפן אני לא מדבר רק על אזורים שטוחים או ירוקים, ברור שאלו האזורים בהם הכי קל לאבד כיוון. אבל, אני רוצה להאיר דווקא את נושא הטעויות המקבילות - הטעויות הנפוצות ביותר בקרב נווטי העלית, טעויות שיכולות לקרות בכל מקום והדרך היחידה להימנע מהן בצורה יעילה היא באמצעות עבודת מצפן טובה. 

להישאר בתוך המנהרה 
אם נביט במפה נוכל לראות שבלגים הקצרים 90% מהעבודה כבר נעשית אם רק נשמור על הכיוון הנכון. אם תבדקו את המצפן בעקביות ותצליחו להישאר בתוך המנהרה, תוכלו מיד לראות שיפור בביצועי הניווט שלכם היות וטווח הטעויות האפשריות נהיה קטן יותר. לכן, חשוב מאוד שתדעו כל זמן הניווט את הכיוון המדויק של הריצה.


מצפן בשטח תלול

בואו נבחן את שטח הניווט של תחרות האורינגן, שטח תלול מאוד שרבים ודאי חושבים כי המצפן לא ישמש אותם לסוג שטח כזה  - ההפך הוא הנכון. במפה המצורפת תוכלו לראות לג שאותו רצתי בסתיו האחרון במהלך שיעור ניווט שהעברתי לסטודנטים. שימו לב לטריק שמתכננים רבים אוהבים להשתמש בו: יציאה מאזור מפורט - חציית הפסגה השטוחה וירידה לכיוון תחנה לא פשוטה. הפעם לא בדקתי את כיוון התנועה שלי בחלקו האמצעי של הלג וחיש קל מצאתי את עצמי סוטה יותר מדי ימינה. למזלי ההתמצאות מחדש הייתה קלה היות ולא היו פריטים זהים רבים באותו תא שטח, אבל, עדיין אבדתי זמן יקר.
לשלוט בכיוון

בואו עכשיו נבדוק מקרה שבוודאות ניתן לאבד בו הרבה מאוד זמן. שוב, ההוצאה לפועל של לג זה תלויה כמעט לחלוטין בדרך בה תבצעו את חלקו האמצעי של הלג: אם לא תבדקו כהלכה את כיוון ההתקדמות שלכם באזור A, קיים סיכוי גבוה של סטייה שתגדל בד בבד עד לפריצת המנהרה, או, אז תמצאו את עצמכם באזור שבו למוח האנושי יהיה קשה מאוד להבין כי זה שמחובר אליו נמצא עכשיו באזור מקביל לשטח בו הוא היה אמור להימצא. (מה שיפה אצל הצרפתי זה שהטעויות הגדולות אצלו הן תמיד בתיאוריה ואצלנו הן המציאות)

הרגל הוא התרופה לשעת לחץ

אז בטח אתם אומרים לעצמכם היכן התכלית ? היכן המתכון לשיפור יכולתנו להשתמש במצפן ושמירת הכיוון ? איך אני אמור לנווט ? (נראה לכם שיגלה לכם את סודות המצפן של ג'ורג'יו).    טוב, זה ברור שאין מתכון מנצח, אבל, הכריחו את עצמכם להביט לעתים תכופות במצפן ובכיוון הריצה - נניח כל 20 -30 שניות, עם הזמן זה יהפוך להרגל שאיננו מבזבז אנרגיה וזמן. אם אתם רוצים להאיץ את יכולתכם לשלוט במצפן ובכיוון הרי שהתרגיל הטוב ביותר הוא תרגיל מסדרון (הוא עושה את זה בלילה חשוך וגם נהנה), המטרה: להישאר בתוך המסדרון וככל שהמסדרון צר יותר, מפותל יותר ונטול פרטי נוף (נשאיר רק את קווי הגובה) כך נגיע לתוצאות טובות יותר.

הנקודה האחרונה שברצוני להדגיש בעניין חשיבותו של המצפן במהלך ריצת הניווט היא חוסר יכולתנו להתרכז במהלך דקות ארוכות של מאמץ גופני ומנטלי. המצפן הוא שומר הראש שלנו לאותם מקרים של חוסר ריכוז רגעי או מנוחה מנטלית לטובת שטחים שישאבו מאיתנו את כל יכולת החשיבה וניתוח המצב. שטחים מורכבים לפיצוח לעומת שטחים שניתן לחתוך כמו סכין בחמאה בעזרת ידידינו המצפן.



עלינו לגמר במרחק הארוך והבינוני !!!

מאת: זיו נוימן

באליפות של שנת 2014 באיטליה ייכנס לתוקפו מבנה אליפות חדש.
המטרה לכאורה היא לייצר מופע תקשורתי טוב יותר (יותר ניווטי ספרינט - מוקדמות, גמר, שליחים מעורב) ולהראות כי הניווט הוא ספורט חובק עולם (שיתוף כל המדינות במקצי הגמר של המרחק הבינוני והארוך ללא מקצים מוקדמים).
המבנה החדש עורר מחלוקת רבה בקרב נווטי העילית ואולי אפילו סנקציות ושביתות בהמשך (ימים יגידו).

מה לגבי ישראל ?
ניווט ספרינט - נצטרך להתמקד בסוג זה של תחרות היות והוא הופך להיות מרכזי וכולל בנוסף למוקדמות והגמר הרגילים גם שליחים מעורב (2 נשים ו 2 גברים) כפי שקיים כיום במשחקי העולם - המקבילה לאולימפיאדה של הענפים הלא אולימפיים.

ניווט בינוני וארוך - לכל מדינה מובטח נווט אחד לפחות בגמר, קיימת שיטת חישוב שניתן לראותה כאן. אבל על מנת לחסוך מכם את החישוב והקריאה, העיקרון הוא שהמדינות מדורגות ל 3 רמות עפ"י היכולת שהציגו בשתי אליפויות העולם האחרונות ובהתאם לדירוגן נקבע מספר הנווטים והנווטות שיכולים לשתף : 3 נווטים בגמר, 2 נווטים בגמר, 1 נווט בגמר.

אנחנו נוכל לשתף נווט ונווטת אחת אחד במרחק הבינוני והארוך (בטבלה מוצג הניקוד לגברים בלבד) וגם את השינוי בדירוג לעומת השנה הקודמת - עלינו ב 8 מקומות היות ולא השתתפנו באליפות 2012.
ניווט שליחים - מתקיים במתכונת הרגילה (קבוצה של 3 נווטים) 

לסיכום: האיגוד יצטרך לברור בנוקשות רבה יותר את משתתפי האליפות ולתת דגש על התמחות בסוגי הניווטים השונים. כמו כן, על מנת להגיע לניקוד גבוה יותר עלינו לייצר עומק איכותי של נווטים ועד שלא יהיה לנו עומק מספק לא נתקדם בדירוג. שליחת נציג/ה לאליפות היא עובדה מוגמרת במבנה החדש והאמירה הידועה שלנו "העיקר ההשתתפות" קיבלה את הגושפנקה של קובעי המדיניות בעולם הניווט.