הכל כלול - ניווט בחו"ל - רומניה

מאת: זיו נוימן

...בואו לנווט ביערות הערפדים של טרנסילווניה, מולדתו של ולאד צפש השלישי הידוע גם בכינויים "המשפד" ו"דרקולה". זו בערך הייתה הפרסומת שהובילה אותי להרפתקת ניווט משפחתית ברומניה - מדינה מדהימה של ניגודים עם מעט נווטים אבל המון טבע משובח לניווט.

Transylvania O-Tour - או בשמם המקוצר TOT .יצאו בהצעה מפתה:  אימונים, טיולים וכמובן השתתפות באליפות טרנסילווניה הפתוחה במחיר סביר. אשתי שהייתה בדיוק באמצע קריאת "ההסטוריונית" (ספר העוסק בדרקולה) קפצה על המציאה וביחד עם שתי ה"קטנות" עזבנו את הקיץ הישראלי לשבוע ב לא נודע , כשאנחנו לוקחים איתנו בגדי ניווט ושתי שיני שום למקרה שניתקל בערפד. בשדה התעופה דאגתי להצטייד במפת דרכים קנ"מ 1:750K ולהתעדכן דרך האינטרנט על רומניה, במטוס הוספתי בטעות את שיני השום לכריך הגבינה המשעמם שהוגש לנו וכך חשופים בפני הרוע של יערות הקרפטים בנסיכות וולכיה שמנו את מבטחנו באל ובהבל פי.

ברכב השכור דאגתי לעדכן את שותפותיי למסע בנתונים שדליתי מזכרוני ומאחד מאתרי הטיולים באינטרנט: כי ברומניה מעל 8000 דובים ורבים מהם נמצאים ביערות טרנסילבניה בעיקר באזור "קלוז' נפוקה" שם גם תתקיים תחרות ניווט בת שלושה ימים. מהר מאוד הבנתי שעשיתי טעות כי ה"קטנה" לא היתה מוכנה בשום פנים לצאת מהרכב גם אם זה רק לעשות פיפי אחרי נסיעה של 6 שעות, ניסיתי להרגיע אותה באמצעות מסירת עוד כמה עובדות סטטיסטיות כגון: אין מה לדאוג, הרי מספר האנשים שנהרגים ביום אחד בתאונות דרכים הוא כמספר הרומנים שנטרפים בשנה ע"י דובים. מסתבר שנתון זה לא רק שלא הרגיע אותה אלא עכשיו גם הייתי צריך לקחת ממנה בכח את מפתחות הרכב בכדי שנוכל להמשיך לייעדנו אל מעבר רכס הקרפטים הדרומי בואך לעולם שכאילו קפא בזמן זה מאות שנים. דרכי עפר וכבישים צרים מתפתלים בין כפרים ציוריים וכרכרות עץ עמוסות לעייפה בחציר רתומות לשוורים או לסוסים החזירו את בעליהן לאחר יום עבודה מעייף בשדות השלחין של רומניה האקזוטית. צללים ארוכים ושמש שנעלמה אט אט באופק בישרו על בואו של הערב לאזור "ויקטוריה" - לשם שמנו פעמינו מקווים ש...אולי עוד נספיק לעשות אימון קטן לפני השינה.

הונדה קבריולט שחורה נהוגה ביד בוטחת עשתה דרכה באותו יום לכיוון מלון "מרונה" החבוי ביער עבות למרגלות רכס הקרפטים הדרומי "פגארש", שני צינורות המפלט עשויים ניקל כסוף שיחררו לאוויר בין הערביים את אדי פיצוץ הדלק שהגיעו מששת שסתומים של מנוע אימתני ויצרו קול גירגור מאיים. רעש שגרם גם לזקנות הכפר הרכלניות להפסיק את עיסוקן ולהביט בתדהמה ברכב שדהר ללא היסוס בסימטאות הכפר המתפתלות, סמטאות שרק עגלון מיומן יכל להם. צריחי כנסיה, שדות תירס, ערימות חציר מתייבש, נחל, שיחי פטל, פרות רועות, גדרות עץ וברקע כל אלה פסגות הקרפטים החשופים והאלימים למראה. הרכב עצר בחריקת בלמים אל מול מדרגות מלון צהוב ומתוכו יצאו שני גברים צנומים לבושים חולצות שחורות ועליהן התנוסס בגאון הסמל שכל בן תמותה מקומי מהגבול האוקראיני בצפון ועד הגבול הבולגרי בדרום  יירא מפניו - ערפד צמא דם. זולטן המכונה "זוזו" וראדו המכונה "ראדו" צעדו במעלה המדרגות ונכנסו למלון המנומנם, מבלי להביט לצדדים הם עלו לקומה הראשונה ועצרו רק כשהגיעו אל מול הדלת של חדר מספר 15. "זוזו" החזיק שקית לבנה שהסתירה בפנים את ידו הימנית, ראדו נקש פעמיים בדלת וזז צעד אחד לאחור משאיר את הזירה לשותפו, שקט מוזר השתרר במלון ורק חריקת צירי הדלת ניסרו את האוויר הדחוס כשזו נפתחה אט אט.

מבט אל הדרך שעברנו עד כה

TOT התחיל באופן רשמי ! משפחת נוימן, זולטן המכונה "זוזו" וראדו המכונה "ראדו" הם הגיבורים של סיפור זה והיחידים כפי שהתברר לנו בהמשך. TOUR פרטי בהדרכת שני נווטים נפלאים ובחורים מקסימים שניתן לכנותם ללא ציניות: פטריוטים אמיתיים (של רומניה - אל תתבלבלו). "זוזו" סיים תואר שני כפול בדנמרק וגרמניה, עומד להתחיל לימודי תואר שלישי בהונגריה, חברו "ראדו" עוד מימיהם בנבחרת הנוער של רומניה, איש מחשבים שחזר בגלל הגעגועים מאוסטין טקסס שם עבד בשלוש השנים האחרונות ודור שני למשפחת נווטים וציידים מקומיים שמכיר את כל הדובים והטיפוסים באזור. חוץ מזה יש לו מכונית הונדה קבריולט שחורה שמכניסה לכיס כל ארס רומני מצוי ורק תחנת ניווט קטנה שמתנדנדת מהמראה מסגירה כי מדובר באחד משלנו.
בימים הקרובים למדנו בעזרתם להכיר רומניה שונה מכל מה שחשבנו ודמיינו. רומניה של טבע, של אנשים פשוטים, רומניה של מרחבים ושל ערים עתיקות, רומניה של אוכל טעים עם מסעדות ושווקים, רומניה של אינטרנט וצעירים מלומדים לצד געגועי העבר שממשיך להתקיים לצידם, רומניה פראית שמתערבבת עם תרבות עשירה, רומניה מתפתחת לצד עוני ודלות, רומניה הררית מעל מישורים חקלאיים אינסופיים, רומניה נפלאה לניווט עם פוטנציאל אינסופי של מגוון שטחים עצום.

הניווט ברומניה ותיק הרבה יותר מהניווט בארץ. למרבה הצער, לא רבים עוסקים בספורט זה ברומניה וכנראה זה לא המקום או הזמן לנתח את הסיבות לכך. אבל, ההיסטוריה הארוכה של ספורט הניווט הרומני בשילוב שטחים אינספור וגיוון מדהים אפשרו התפתחות דור של ממפים מקצועיים שדי אם תביטו בכל המפות האחרונות באליפויות העולם השנה בצרפת, פולין והונגריה  תוכלו למצוא שמות רומנים החתומים על יצירות אומנות אלו.
באליפות 3 הימים של טרנסילבניה השתתפו כ 250 מתחרים, רובם רומנים. הרכב המתחרים בעיקר ילדים וחבר'ה צעירים, בגילאים 45 ומעלה יש צניחה דרמטית בכמות המתחרים וחבל. המפות מדויקות מאוד והשטחים בעלי תבליט עדין וגס לסירוגין, היער לבן ללא סלעים בכלל, מאפשר ריצה חופשית לכל הכיוונים והנאה מכל רגע שאתה ביער.
אני באופן אישי התחריתי בקטגורית H45 על מקומות 2-3 (הראשון הוא עז הרים והאחרים גרוטאות), ביום השלישי מזנקים בשיטת מרדף, אני זינקתי כדקה אחרי השני,  בתחנה 5 תפסתי אותו, בתחנה 9 ברחתי לו, בסיום הגעתי לפניו, בטקס הסיום קיבלתי פחית בירה, במסעדה בצהריים אכלתי ממליגה, ובדרך חזרה ברכב שמעתי את "כמה אהבה יש בנשמה" של קובי פרץ בתחנת רדיו מקומית.

ניווט ברומניה - מומלץ!!!

בוקר ישראלי ביער חרובית

מאת: ענת ברבינג

שבת. מתעוררת עם הציפורים, עוד חושך בחוץ. נוסעת בכביש המהיר דרומה עם עוד כמה משכימי קום. רכבים עם אופניים תלויות מאחור עוקפים אותי, בוהה במיתרים שחורים מתנופפים לכל עבר.

מגיעה ליער השקט, אזעקת "צבע אדום" נשמעת מרחוק, סופרת בלב כמו מתוך הרגל 1, 2, 3 בום ! אז ככה נשמע גראד נופל ? וואו ! איזה מפחיד. מביטה אל שמי האופק לכיוון דרום מערב – אולי אפשר לראות משהו ?

מתחילה לסמן תחנות שנבדקו בביקור הקודם – איזו שטות זו הייתה לא לסמן אותן אז ? נו מילא, כמו חיילים-טירונים הנענשים על חוצפתם – את הלקח לומדים ברגליים.

אוושת הרוח לוטפת חרישית את האורנים, מפיצה ריח טוב באוויר, צ'יפ שלי מתרוצץ לו אנה ואנה, תוחב את אפו הלח בעפר היבש בינות למחטים – גם הוא שיכור מאושר, כמה עוד לבד יש בעולם ? איזה כיף פה !

אחרי שעה ישראל מגיע, חוברים זה לזו וצועדים בשקט. ב"זוגיות" בינינו אני הפה והוא האוזן. צועד לפניי ומגניב מבטים לאחור מדי פעם – תוהה על שתיקתי הלא אופיינית.

סורקים את החלק הדרומי במפה ממזרח למערב ובחזרה, נודדים בין יער אורנים צפוף ועצי איקליפטוסים גבוהי צמרת, לשטחי יער-פארק של חרובים ואלות. שטחים מגוונים ביער; מישמש שלם של אזורים צפופים מחד ואחרים הנוחים למעבר וריצה מאידך, יערות נטועים לצד שדות חרושים. ארץ ישראל הישנה והטובה.

ביער שני סינגלים ברורים שסומנו ע"י קק"ל בסימון שבילים; האחד ירוק והשני שחור. פה ושם סינגלים פיראטיים או סימני בקר הרועה תדיר את השטח. רוכבים מנומסים מברכים אותנו לשלום.

סימני התיישבות קדומה ניכרים בחלק מהמקומות; תילים וגדרות אבנים הרוסות. באחד האזורים הפחות ממופים, אנו מבחינים בבורות רבים, חלקם סומנו בסס"לים. מחפשים במה להיאחז, איזה מקום ברור להניח בו תחנה, בוחנים את כל השטח. לבסוף, מוותרים עקב מיפוי חסר וסכנת בטיחות גבוהה (בור שפתחו כ- 4 מטרים ועומקו כ- 5 מ' מוקף שיחים נמוכים, בשטח שניתן לרוץ בו - הפחיד אותי).

שלושה חמורים שקטים עומדים בשול צומת דרכים, תרים אחר מזון בשיחים. פרים רועים ללא מפרע תוקעים בנו מבט מצמית, לא ברור ממי הם חוששים יותר מאיתנו או מצ'יפ (כלב רועים או לא ?). מסיימים לסמן 25 תחנות.

שמש דועכת לאיטה במערב, הדי הנפילות שטרם שככו, מטרידות את שלוותי. חשים מהר לחניית רכבים.

תם אך טרם נשלם.

מכבי שלנו מכבי...הונגריה

מאת: דניאל רז רוטשילד

הקדמה: אי שם באליפות ישראל של 2009 התארחו בארץ מספר חברי מועדון מכבי הונגריה ולקחו חלק באליפות. התגובות מצידם היו חיוביות מאוד והם אמרו שהם נהנו.

נעבור חזרה לשנת 2011, החודש הוא אפריל והאיגוד מקבל הזמנה ממועדון מכבי לארח 8 חברי איגוד על חשבון המארגנים (מלבד הטיסה וקצת אוכל). נמשיך עוד קצת בזמן ונגיע לאמצע אוגוסט, השעה 4 בבוקר. 7 בני נוער נווטים, ו-1 טל עופר - נווט מבוגר, טסים להונגריה.

נחתנו בבודפשט ושם קיבלו את פנינו אדם ואגי, נציגי מכבי הונגריה. אוכלים ארוחת צהריים ומקבלים חדרי אכסניה בבודפשט, יצאנו לטייל בעיר העתיקה הגבוהה והמדהימה שממוקמת מעבר לדנובה, בחלק של בודה. (כולל נסיעה בפוניקלור ומבט על פשט מלמעלה) חזרנו לארוחת ערב, והלכנו לישון. למחרת בבוקר טיילנו בפשט וביקרנו בכיכר הגיבורים ובמרחצאות המפורסמות בפארק שמאחורי הכיכר. 2 בצהרי היום, מגיע ואן עם 8 מקומות שלוקח אותנו היישר אל העיירה מוראהלום הקרובה לעיר הגדולה של סגד. אנו מגיעים לאכסניה ומקבלים חדר של 8 אנשים. כל המשלחת, ביחד, באותו חדר. מקבלים הוראות, מבינים שאנו נכנסים חינם לספא המקומי ושאת ארוחת הערב והבוקר אנחנו אוכלים במלון הכי יוקרתי באזור, מתארגנים על הדברים ויוצאים לשוטט בעיירה. בערב יש טקס פתיחה שכולל להקות מקומיות (רקדנים ונגנים). לאחר מכן מסיבה, אך לא נשארנו עד מאוחר, כיוון שיש תחרות למחרת.

יום 1-תיירות

אחד הדברים שלמדתי מהתחרות הקודמת שהייתי בה (האורינגן), זה שבדרך כלל, היום הראשון הוא יום תיירות. אתה מתוודע אל המפה, לומד את כל הסימנים המיוחדים וקצת טועה. עוד יותר תיירות אם בתחרות לוקחים את 4 התוצאות הטובות ביותר מתוך 5. לכן כשטעיתי כבר בתחנה הראשונה לא נלחצתי ומשם הניווט התקדם די בקלות. הפתעה ראשונה: החול בהונגריה עמוק בערך כמו בארץ (בשטחים הפתוחים). אין בעיה לרוץ, אבל אתה יוצא מארגזי החול האלה עם 20 ס"מ חול בנעליים. השטח עצמו מהיר מאוד לריצה, השטחים הירוקים בקושי עבירים והדברים ברורים. לבסוף יבגני מנצח עם תוצאה יפה מאוד.

אחרי ארוחת צהריים הולכים לבדוק את הספא. הפתעה שנייה: כמות הבריכות שנכנסות בשטח קטן הוא הרבה יותר גדול ממה שחושבים, עם תכנון נכון. אנחנו נכנסים ולא מפסיקים לספור בריכות ומגלשות. כמובן שבתור ישראלים טובים לא פספסנו אף בריכה והבטחנו שנחזור לעוד סיבוב. לאחר ארוחת הערב במלון היוקרתי יש טקס חלוקת פרסים למנצחים היומיים. המנצח של כל יום מקבל חולצה צהובה ועליה כתוב: מנצח היום ה-X (ממש כמו בטור דה פראנס). עוד הופעות מקומיות ועוד מסיבה, הפעם נשארנו עד הסוף. במסיבה הזאת הכרנו 3 קופצות בחבל.

יום 2-הפקת לקחים והפעלת מנועים

מלומד מטעויות היום הראשון אני מתייצב לזינוק של היום השני. הניווט עובר כמעט חלק עם שתי טעויות של בחירות ציר לא נכונות ולבסוף אני ראשון מהישראלים, אך שני בכללי בהפרש של 6 דקות. היום השני היה לא קל מבחינה ניווטית ופיזית כאשר חלק מהתחנות היו בשטחים הפתוחים הטובעניים.

לאחר ארוחת צהריים יצאנו אל העיר הגדולה "סגד" ובה ביקרנו במגדל המים ובבית הכנסת הישן. ממגדל המים היה נוף מדהים של כל העיר, והסיפור של בית הכנסת היה מעניין מאוד (שם ריכזו את כל היהודים לפני המשלוח). בערב הייתה הופעה של רקדניות בטן ושל להטוטנים עם אש.

יום 3-לרוץ, לרוץ, לרוץ

מתעוררים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר ומכאן יוצאות שתי קבוצות. חלק חוזרים לישון (הזינוקים התחילו ב2), וחלק יוצאים לראות את אליפות העולם בקיאקים שהתקיימה ב"סגד" (פרט מעניין: נבחרת הונגריה התגוררה במלון בו אכלנו) . לאחר שינה טובה מתארגנים וזזים לתחרות.

אני מזנק בין הראשונים ויוצא למסלול בכלל לא קשה, שדורש 99% ריצה עם בחירת ציר אחת די ברורה. הריצה הייתה רציפה והמרחק לא היה גדול. לבסוף עוז מנצח.

לאחר הניווט ביקור נוסף בספא, הפעם עוברים גם בסאונות ובחמאם הטורקי ולאחר ארוחת הערב עוז מקבל את החולצה שלו ומופע של קופצות בחבל. נחזור יומיים אחורה: במסיבה פגשנו 3 מקומיות אשר קופצות בחבל והן חלק מנבחרת הונגריה בקפיצה בחבל (כן, יש בזה תחרות). בכל מקרה, ביום שישי צפינו בקבוצה של העיירה ואין מה לומר, זה היה מדהים. דברים שבחיים לא חשבתי שאפשר לעשות עם חבל אחד או שניים.

לאחר הטקס התארגנו מהר ויצאנו לניווט לילה מפחיד (night of ghosts) הרעיון הוא כזה: ניווט לילה רגיל, כאשר בתחנות מתחבאות כל מיני הפתעות בצורה של: רוח רפאים משפריצה מים, שלד שגנב תחנה, מישהי שמצליפה לך על היד ומונעת ממך לנקב את התחנה, משוגע שרודף אחרייך עם "מסור" (הורידו את המסור, נשאר רק המנוע) וצרחה מבהילה בסיום. היה כיף מאוד ומשעשע לראות את הדברים. לאחר הניווט חזרנו לאכסניה.

יום 4-יער חדש, יום חדש

הפעם יוצאים מאוחר כי היער קרוב למגורים. מגיעים לשטח הכינוס ומתארגנים לתזוזה כי הזינוק רחוק (כמעט 2 ק"מ). היער הזה מציג אתגר קשה יותר עם יותר שטחים ירוקים ויותר פריטים שעוזרים לך להתבלבל. החלק הראשון של המסלול הולך חלק נטול טעויות, ואז התרסקתי עם טעות של 5 דק' בתחנה הכי קלה במסלול. מבאס לדעת שהמסלול היה בכיס שלך והרסת את זה עם פאשלה אחת. עוז שוב מנצח.

ארוחת ערב, עוד הופעות, עוז מקבל חולצה, שוב מסיבה.

יום 5-הכל או כלום

אני נכנס ליום האחרון במקום 4, עם הפרש של 3 נק' מהמקום ה-3, בחור עם כושר גבוה משלי. יום לפני כן עוז אמר לי שאני צריך לקחת סיכון ולנווט הכי תוקפני שאני יכול, כלומר: לרוץ כמה שפחות על שבילים ויותר בשטח (לפי ריצת השטח שלי בימים האחרונים). בזינוק אני קולט שהמסלול הוא מסלול ריצה (כל התחנות על שבילים) ואומר לעצמי, שטח שטח שטח. בסיום הפסדתי למקום השלישי בכמה דקות, לכן אני מסיים את התחרות במקום הרביעי.

לאחר הטקס בו עוז ויבגני קיבלו גביע ומדליה מרשימים, חזרנו לעיירה, סידרנו את הדברים ויצאנו לסיבוב אחרון בספא. בארוחת הערב פגשנו את הקופצות בחבל שלקחו אותנו לאולם הספורט המקומי ולימדו אותנו כל מיני תרגילים...

לסיכום: הייתה חוויה מצוינת, התנסינו בשטחים חדשים, הכרנו אנשים חדשים ומקצועות ספורט חדשים, פגשנו אלופי עולם (בקיאקים), ראינו להקות מקומיות ועשינו הרבה כיף. תודה רבה לאיגוד שבחר לשלוח אותנו. אני בטוח שכולנו, אם תינתן ההזדמנות, נחזור לסיבוב נוסף.

ספרינט על רגל אחת

לניווטי ספרינט מפה ייעודית עם סימנים מיוחדים שכדאי להכיר את הדקויות שלהם.
אז אם אתם רוצים ללמוד את הסימנים בצורה מעמיקה תוכלו לגשת ל: International-Specification-for-Sprint-Orienteering-Maps
אבל אם לא בא לכם להעמיק אז ארגנו לכם את כל המידע בצורה קצרה וברורה, היכן מותר ואפשר לרוץ והיכן לא -  זו כל התורה על רגל אחת.

רק אותך אוהב הלילה...

מאת: זיו נוימן


רק אותך אוהב הלילה
דימדומים ומנגינות
והמתנה שלי הלילה
בלי אותן האכזבות.

בזכותו של אנריקו זזינסקי ממועדון לב השרון נחשפנו לאחרונה לניווטי הלילה - ענף ספורט "חדש" שהחל את דרכו בשבדיה עוד ב 1922 ופשוט התפספס בארץ במהלך כל השנים. פספוס הנובע כנראה מיחסי ציבור רעים שעושה הצבא לסוג זה של ניווטים - סיפורים על חיילים שנפלו למערות פעמון, ננשכו ע"י כלבים בדווים וצנחו אל מותם כשהילכו על שפת תהום עמוקה. אולי בגלל הקונוטציות הצבאיות של ניווטים בלילה ללא פנס וללא מפה, או שאולי בגלל הפחד המושרש ברובנו מהאפילה ומהלא צפוי שטומן לו החושך ואולי בגלל "איך לא חשבו על זה קודם". האמת מה זה משנה, העיקר שעכשיו אחרי שהוסרו המחסומים הראשונים והסדק בחומת ה"פחד" מניווטי לילה התרחש, כדאי להתחיל ולחשוב קצת יותר מעשית ולנצל את כל היתרונות שיש לניווטי לילה, כגון: הרחבת עונת הניווטים, הפקת עניין משטחים מוכרים ואו משעממים, התמודדות עם אתגרים חדשים, פיתוח חוקים ושיטות ארגון, קירוב אנשים נוספים לעיסוק בריצת ניווט, הכרות עם הטבע הלילי, התמחות בתת ענף כפי שקיים בניווט סקי או בניווט אופני הרים...


קצת מחקר דרך גוגל, התבוננות בסרטונים ביוטיוב וחיפוש ברחבי הרשת... נראה שבכדי להצליח להשלים ריצת ניווט בלילה אפל בשטח טבעי שהסיכונים בו לבריאותו של הספורטאי עולים על הסיכונים במהלך היום, עלינו לנקוט במספר פעולות שיצמצמו ככל האפשר את רמת הסכנה הגופנית שנובעת איך לא: מפגיעה בחוש הראיה שלנו. חוש המשמש אותנו לזהות מכשולי קרקע ושתרומתו למערכת שיווי המשקל רבה מאוד. ללא חוש הראיה כמובן לא נוכל לקבל את ההחלטות הנכונות בנוגע ליכולת הגופנית שלנו כגון: קפיצה ממדרגות סלע, ריצה באזור עם ענפים יבשים, עצים צפופים, גדרות תיל ושאר פרטי נוף מלאכותיים שארצנו משופעת בהם.
מה צריך לעשות?
לרכוש פנס ראש, לא סתם פנס שעולה כמה עשרות שקלים, יש להשקיע בפנס ראש איכותי שיאפשר לנו להפוך את הלילה ליום, פנס שיאפשר לנו לראות עשרות מטרים קדימה, פנס אמין שיכול לתת עבודה לאורך כל זמן הניווט, פנס קל משקל בעל מקור כח חיצוני שנמצא על גב הספורטאי ומעניק את העצמה הרצויה לנורות שעל ראש הספורטאי. פנס איכותי ברמה מעולה שישמור על בריאות הספורטאי. מחירו ההתחלתי של פנס מעין זה יכול לעלות כ 500 שח והשמים הם הגבול. 


כשבוחנים את המצב בעולם מתעוררות מספר שאלות תמוהות הנוגעות לתחרויות ניווט לילה:
מהם החוקים? 
עפ"י חוקי הפדרציה העולמית, ניווט לילה מוגדר כניווט שנעשה בחושך. זהו ! שלא כמו בניווטי ספרינט, ניווט באופני הרים וכו' שבהם אפיינו מפות והגדירו סוגי שטחים, כאן אין שום הגדרות המייחדות את ניווט הלילה מניווט היום, קל וחומר אין גם אליפות עולם בניווט לילה ואין הגדרות ספציפיות לאליפות מסוג זה. 
למה בTIOMILA או בJUKOLA הנשים רצות באור יום? האם הסכנה האורבת לנשים בלילה גדולה יותר? האם הנשים נוטות לפחד יותר מהלילה (והגברים רק בוכים בלילה)?
מה לגבי נערים צעירים? האם גם הם יוכלו להשתתף בניווטי לילה? האם צריך לחייב ריצה בזוגות? מה לגבי שטחי ההערכות? משרוקיות? טלפון סלולרי? ציידים שפעילים בלילה? שומרים עם אצבע קלה על ההדק? אמצעי חילוץ?
אין ספק שיש לבדוק הרבה מאוד מיקרים ותגובות במצבי חושך, מצבים ששונים לחלוטין מהמצב באור יום ודורשים מהמארגנים ומהמתחרים גישה שונה לחלוטין מאלה שהם מורגלים בהם.
ימים (או שאולי לילות) יגידו.

טוב שכן קרוב...

תרגום מתוך O-Zine

קפריסין התקבלה כחברה מן המניין ל IOF בחודש מאי האחרון וזהו תרגום של ראיון עם מזכיר האיגוד הקפריסאי לספורט ההרים שיעסוק גם בפיתוח ספורט הניווט לצד טיפוס, ריצת הרים וכו'.

רקע: הרפובליקה של קפריסין קיבלה את עצמאותה ב 1960, קפריסין נמצאת על האי השלישי בגודלו בים התיכון, 330 ימי שמש, ים נפלא וקצת יותר ממליון תושבים הופכים את קפריסין לאתר תיירותי מוביל באזור.

הרעיון להכניס את ספורט הניווט לקפריסין לא חדש, איגוד האתלטיקה  הקפריסאי ניסה להכניס את הענף לאי כבר לפני יותר מעשור, אבל בגלל מחסור במפות ראויות וממפים כשלו המאמצים והסתיימו לפני שהחלו. הניווט הספורטיבי קיים באי כבר מספר שנים אבל רק כחלק מפעילות חיילים בריטיים - שריד לקולוניה הבריטית, שעדיין נמצאים בבסיסים ימיים בדרום האי. התושבים המקומיים יודעים מעט מאוד על ספורט הניווט והמטרה העיקרית של האיגוד מתמקדת בהפיכת הספורט מספורט בעל קונוטציה צבאית לספורט להמונים. זה מכבר הוקם מועדון ניווט, נרכשה תוכנת מיפוי ואתר אינטרנט עלה לאוויר. המפה הראשונה שלנו לא המפה הכי טובה בעולם אבל, הרמה עולה  בהדרגה ואנחנו משתדלים להצמד לכללי הIOF בעניין. 

בקפריסין מגוון גדול של שטחים מתאימים לספורט הניווט, החל מדיונות לאורך חופי הים דרך שטחים חקלאיים ועד להרים מיוערים, המטרה כרגע לייצר מפת ניווט על כל אחד מסוגי השטחים שיש לנו, כך שאנשים יוכלו לנווט  בלי הצורך בנסיעה ארוכה אם הם רוצים להשתתף בתחרות. כבר סיימנו את הכנתה של מפת הפארק הלאומי Athalassa הנמצא בסמוך לעיר הבירה ניקוסיה. אזור זה משמש אותנו לניווטים מקומיים ואימונים. מפות נוספות נמצאות כרגע בשלבי הכנה ואנחנו מקווים שנוכל להגיע ל כמות של 4-5 מפות בתוך שלוש שנים ולארגן אירועי ניווט בחלקים נוספים של האי.

קפריסין חמה מאוד בקיץ והטמפ' בה יכולות להגיע ל 44 מעלות צלזיוס כך שניווט ספורטיבי בתקופה זו לא אפשרי, למעט באזור ההר, שם האקלים קריר ונעים לפעילות ספורטיבית גם בימי הקיץ החמים.

מה לגבי תחרויות ניווט?

מעורבות הציבור בספורט הניווט היא עדין בחיתוליה והמאמץ המרכזי הוא לאו דווקא ארגון תחרויות אלא להפוך את ספורט הניווט לספורט המוכר לציבור, ספורט שהעוסקים בו יהפכו  למיסיונרים כשיחוו את הנאה שבו. לאחר שיהיו לנו מספיק ספורטאים נקים נבחרת ונתחיל לארגן תחרויות אזוריות וארציות. עד אז אנחנו מתכוונים לשלוח מספר נציגים לאליפות העולם הקרובה בצרפת ולהתחיל ביצירת קשרים בינלאומיים עם מאמנים, מארגנים וספורטאים מכל העולם שיוכלו לחלוק עמנו את ניסיונם העשיר בתחום.

הצטרפותה של קפריסין ל IOF היתה המטרה העליונה שלנו לאחר הצגת ספורט הניווט במדינה, משמעות החברות עבורנו היא שאנחנו חלק מקהילת הניווט העולמית ובעלי הזכות להשתתף בתחרויות בינלאומיות בנוסף למתן לגיטימציה לקשרי גומלין עם מדינות אחרות באזורנו לשם פיתוח הספורט. ההשתייכות לפדרציה העולמית הוא גם אישור רשמי להכרות של רשויות המדינה בספורט הניווט ויוצא מזה תמיכה כלכלית.

שאיפתנו לעתיד לבוא היא הכנסת ספורט הניווט לבתי הספר ולמערכת השעות היות ואנו רואים בקריאת מפה מיומנות לחיים לא פחות חשובה משחייה ועזרה ראשונה שכיום הם חלק מתכנית הלימודים בבתי הספר, הרי אין אדם שלא עושה שימוש במפה במהלך חייו והניווט הספורטיבי מלמד מיומנות זו בצורה הכי טובה כפעילות מהנה של גוף ומח.

רק לאחר כל זאת ורק לאחר שנבסס את ספורט הניווט במדינה נתחיל ביוזמות של הפיכת קפריסין למוקד משיכה לתיירות ניווט בעונת החורף - אז הטבע נפלא ומזג האוויר נח.

כיום יש לנו 45 חברים רשומים אבל אנו בטוחים שנצמח במהירות בשנים הקרובות לאחר שנתחיל לפרסם את הספורט ולכתוב מאמרים מקצועיים, אנו כרגע בשלב הלימוד ובניית היסודות, שלב הצמיחה יבוא לאחר מכן.