מכבי שלנו מכבי...הונגריה

מאת: דניאל רז רוטשילד
הקדמה: אי שם באליפות ישראל של 2009 התארחו בארץ מספר חברי מועדון מכבי הונגריה ולקחו חלק באליפות. התגובות מצידם היו חיוביות מאוד והם אמרו שהם נהנו.
נעבור חזרה לשנת 2011, החודש הוא אפריל והאיגוד מקבל הזמנה ממועדון מכבי לארח 8 חברי איגוד על חשבון המארגנים (מלבד הטיסה וקצת אוכל). נמשיך עוד קצת בזמן ונגיע לאמצע אוגוסט, השעה 4 בבוקר. 7 בני נוער נווטים, ו-1 טל עופר - נווט מבוגר, טסים להונגריה.
נחתנו בבודפשט ושם קיבלו את פנינו אדם ואגי, נציגי מכבי הונגריה. אוכלים ארוחת צהריים ומקבלים חדרי אכסניה בבודפשט, יצאנו לטייל בעיר העתיקה הגבוהה והמדהימה שממוקמת מעבר לדנובה, בחלק של בודה. (כולל נסיעה בפוניקלור ומבט על פשט מלמעלה) חזרנו לארוחת ערב, והלכנו לישון. למחרת בבוקר טיילנו בפשט וביקרנו בכיכר הגיבורים ובמרחצאות המפורסמות בפארק שמאחורי הכיכר. 2 בצהרי היום, מגיע ואן עם 8 מקומות שלוקח אותנו היישר אל העיירה מוראהלום הקרובה לעיר הגדולה של סגד. אנו מגיעים לאכסניה ומקבלים חדר של 8 אנשים. כל המשלחת, ביחד, באותו חדר. מקבלים הוראות, מבינים שאנו נכנסים חינם לספא המקומי ושאת ארוחת הערב והבוקר אנחנו אוכלים במלון הכי יוקרתי באזור, מתארגנים על הדברים ויוצאים לשוטט בעיירה. בערב יש טקס פתיחה שכולל להקות מקומיות (רקדנים ונגנים). לאחר מכן מסיבה, אך לא נשארנו עד מאוחר, כיוון שיש תחרות למחרת.

יום 1-תיירות
אחד הדברים שלמדתי מהתחרות הקודמת שהייתי בה (האורינגן), זה שבדרך כלל, היום הראשון הוא יום תיירות. אתה מתוודע אל המפה, לומד את כל הסימנים המיוחדים וקצת טועה. עוד יותר תיירות אם בתחרות לוקחים את 4 התוצאות הטובות ביותר מתוך 5. לכן כשטעיתי כבר בתחנה הראשונה לא נלחצתי ומשם הניווט התקדם די בקלות. הפתעה ראשונה: החול בהונגריה עמוק בערך כמו בארץ (בשטחים הפתוחים). אין בעיה לרוץ, אבל אתה יוצא מארגזי החול האלה עם 20 ס"מ חול בנעליים. השטח עצמו מהיר מאוד לריצה, השטחים הירוקים בקושי עבירים והדברים ברורים. לבסוף יבגני מנצח עם תוצאה יפה מאוד.
אחרי ארוחת צהריים הולכים לבדוק את הספא. הפתעה שנייה: כמות הבריכות שנכנסות בשטח קטן הוא הרבה יותר גדול ממה שחושבים, עם תכנון נכון. אנחנו נכנסים ולא מפסיקים לספור בריכות ומגלשות. כמובן שבתור ישראלים טובים לא פספסנו אף בריכה והבטחנו שנחזור לעוד סיבוב. לאחר ארוחת הערב במלון היוקרתי יש טקס חלוקת פרסים למנצחים היומיים. המנצח של כל יום מקבל חולצה צהובה ועליה כתוב: מנצח היום ה-X (ממש כמו בטור דה פראנס). עוד הופעות מקומיות ועוד מסיבה, הפעם נשארנו עד הסוף. במסיבה הזאת הכרנו 3 קופצות בחבל.

יום 2-הפקת לקחים והפעלת מנועים
מלומד מטעויות היום הראשון אני מתייצב לזינוק של היום השני. הניווט עובר כמעט חלק עם שתי טעויות של בחירות ציר לא נכונות ולבסוף אני ראשון מהישראלים, אך שני בכללי בהפרש של 6 דקות. היום השני היה לא קל מבחינה ניווטית ופיזית כאשר חלק מהתחנות היו בשטחים הפתוחים הטובעניים.
לאחר ארוחת צהריים יצאנו אל העיר הגדולה "סגד" ובה ביקרנו במגדל המים ובבית הכנסת הישן. ממגדל המים היה נוף מדהים של כל העיר, והסיפור של בית הכנסת היה מעניין מאוד (שם ריכזו את כל היהודים לפני המשלוח). בערב הייתה הופעה של רקדניות בטן ושל להטוטנים עם אש.

יום 3-לרוץ, לרוץ, לרוץ
מתעוררים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר ומכאן יוצאות שתי קבוצות. חלק חוזרים לישון (הזינוקים התחילו ב2), וחלק יוצאים לראות את אליפות העולם בקיאקים שהתקיימה ב"סגד" (פרט מעניין: נבחרת הונגריה התגוררה במלון בו אכלנו) . לאחר שינה טובה מתארגנים וזזים לתחרות.
אני מזנק בין הראשונים ויוצא למסלול בכלל לא קשה, שדורש 99% ריצה עם בחירת ציר אחת די ברורה. הריצה הייתה רציפה והמרחק לא היה גדול. לבסוף עוז מנצח.
לאחר הניווט ביקור נוסף בספא, הפעם עוברים גם בסאונות ובחמאם הטורקי ולאחר ארוחת הערב עוז מקבל את החולצה שלו ומופע של קופצות בחבל. נחזור יומיים אחורה: במסיבה פגשנו 3 מקומיות אשר קופצות בחבל והן חלק מנבחרת הונגריה בקפיצה בחבל (כן, יש בזה תחרות). בכל מקרה, ביום שישי צפינו בקבוצה של העיירה ואין מה לומר, זה היה מדהים. דברים שבחיים לא חשבתי שאפשר לעשות עם חבל אחד או שניים.
לאחר הטקס התארגנו מהר ויצאנו לניווט לילה מפחיד (night of ghosts) הרעיון הוא כזה: ניווט לילה רגיל, כאשר בתחנות מתחבאות כל מיני הפתעות בצורה של: רוח רפאים משפריצה מים, שלד שגנב תחנה, מישהי שמצליפה לך על היד ומונעת ממך לנקב את התחנה, משוגע שרודף אחרייך עם "מסור" (הורידו את המסור, נשאר רק המנוע) וצרחה מבהילה בסיום. היה כיף מאוד ומשעשע לראות את הדברים. לאחר הניווט חזרנו לאכסניה.

יום 4-יער חדש, יום חדש
הפעם יוצאים מאוחר כי היער קרוב למגורים. מגיעים לשטח הכינוס ומתארגנים לתזוזה כי הזינוק רחוק (כמעט 2 ק"מ). היער הזה מציג אתגר קשה יותר עם יותר שטחים ירוקים ויותר פריטים שעוזרים לך להתבלבל. החלק הראשון של המסלול הולך חלק נטול טעויות, ואז התרסקתי עם טעות של 5 דק' בתחנה הכי קלה במסלול. מבאס לדעת שהמסלול היה בכיס שלך והרסת את זה עם פאשלה אחת. עוז שוב מנצח.
ארוחת ערב, עוד הופעות, עוז מקבל חולצה, שוב מסיבה.


יום 5-הכל או כלום
אני נכנס ליום האחרון במקום 4, עם הפרש של 3 נק' מהמקום ה-3, בחור עם כושר גבוה משלי. יום לפני כן עוז אמר לי שאני צריך לקחת סיכון ולנווט הכי תוקפני שאני יכול, כלומר: לרוץ כמה שפחות על שבילים ויותר בשטח (לפי ריצת השטח שלי בימים האחרונים). בזינוק אני קולט שהמסלול הוא מסלול ריצה (כל התחנות על שבילים) ואומר לעצמי, שטח שטח שטח. בסיום הפסדתי למקום השלישי בכמה דקות, לכן אני מסיים את התחרות במקום הרביעי.
לאחר הטקס בו עוז ויבגני קיבלו גביע ומדליה מרשימים, חזרנו לעיירה, סידרנו את הדברים ויצאנו לסיבוב אחרון בספא. בארוחת הערב פגשנו את הקופצות בחבל שלקחו אותנו לאולם הספורט המקומי ולימדו אותנו כל מיני תרגילים...

לסיכום: הייתה חוויה מצוינת, התנסינו בשטחים חדשים, הכרנו אנשים חדשים ומקצועות ספורט חדשים, פגשנו אלופי עולם (בקיאקים), ראינו להקות מקומיות ועשינו הרבה כיף. תודה רבה לאיגוד שבחר לשלוח אותנו. אני בטוח שכולנו, אם תינתן ההזדמנות, נחזור לסיבוב נוסף.