מאת: זיו נוימן
Veni Vidi Vici באתי ראיתי ניצחתי. איזה משפט מושלם – פונטית ורעיונית. כל כך פשוט וכל כך עוצמתי. יוליוס קיסר, לא רק מצביא ומנהיג גדול כי אם גם איש של מילים – ספרא וסיפא . אז למה פתחתי במשפט הזה ? כי זהו חלומו של כל ספורטאי ולא רק של מנהיגים וכובשי ארצות. לא אחזיק אתכם במתח יותר מדי ואם יורשה לי אצטט את המשפט היווני המפורסם לא פחות: Imus Venimus Vedimus באתי ראיתי הלכתי.
אז איפה הייתי ? אה, כן. נסעתי לשבוע לאיטליה, טוסקנה ליתר דיוק – מקום יפה אבל בלי טיפת ניווט. אשתי תבדל"א סבלה את הקיטורים שלי על כך שאם ראית סמטא אחת ראית את הכול ולא משנה אם אתה בפירנצה, סיינה, סאן ג'מינאנו או קיאנטי. גם הקפוצ'ינו, הפסטות, הטרטוריות, הסיאסטות והאגריטוריזם יצאו לי מכל החורים. כמה כבר אפשר לגור על גבעה ירוקה מוקפת בכרמים, להביט אל השקיעה, לשתות שרדונה בציר 2004 ולשמוע שקט. ואם לא הזכרתי את הירקות האורגנים, את הסטיקים העסיסיים, את הפוקצ'ות שטבולות בשמן זית טרי לצד קרפצ'יו שזה עתה נצרב במיץ לימון ועליו ערימת עלי רוקאט טריים וקצת פירורי גבינת פרמז'אן, אז, כנראה שזה באמת לא חשוב. סורבה אמרתי ? אז כנראה שזה היה טרמיסו או אולי סתם פירות טריים בלי ריסוס.
הסיוט עומד להיגמר וסוף השבוע המיוחל מגיע (סופשבוע = ניווטים) – חיים קשים יש באיטליה וסופשבוע ארוך הוא לא רק נחוץ אלא הכרחי. ( לה דולצ'ה וויטה )
אריוודרצ'י טוסקנה, אני בדרך לאליפות איטליה בספרינט אי שם בדולומיטים.
על מנת לרוץ כ 14 דקות נדרשת נסיעה של 5 שעות בכביש המהיר. יש אפילו זמן לקפוצ'ינו חפוז ואפילו שניים היות והזינוקים מתחילים רק בצהריים ( אמרתי לכם, חיים קשים יש לאיטלקים ).
איטליה: ממשיכת האימפריה הרומית, ערש הנצרות, מצמיחת הרנסאנס ומולדתם של גאונים כמו ליאונרדו, מיכלאנג'לו וגלילאו. חברה באיחוד האירופי ובG8 , מדינת תיירות עם למעלה מ 40 מיליון תיירים בשנה. מה עם קצת אנגלית חבר'ה ? מזל שניווט זו שפה אוניברסלית ואני מסתדר ומגיע לקו הזינוק עם ה"בוזולה" שלי. ( זה רק נשמע גס – הכוונה למצפן )
בניווט ספרינט באיטליה כמו בכל מקום בעולם, הנווט נדרש ליכולת ניווט סבירה, טכניקות ניווט בסיסיות וריצה בדופק גבוה לזמן קצר. נשמע פשוט ואכן זה כך… עד לנקודה שש אני מקבל ביטחון עצמי ורץ בקצב ג'וגינג+ ורק אחר כך פותח מבערים ( טוב נו רק מעלה טורים ) על מנת להשלים ניווט חלק ברחובות העיירה וסיום בעלייה ( עם דופק בשמים ), המילים "יזראלו" ו "לידרו" מצליחות לעשות את דרכן לתוך הקופסא שנמצאת על צווארי. המשמעות – אני ראשון, מוליך את הקטגוריה, איזה תותח !!! ( אל תתלהבו – פשוט זינקתי בין הראשונים בקטגוריה ).
סיכום : במבחן הניווט הייתי בסדר, בכל מה שקשור לכושר הגופני – קטסטרופה. הציון: מקום 21 מתוך 70 במרחק 3 דק' מהמנצח.
מדרונות הדולומיטים לא כל כך מתאימים לניווט וגם המקומיים מבינים את זה. לא צריך להלחם בטבע אלא לזרום איתו והניווט השני מתקיים אי שם למעלה על קו הרכס בגובה של כמעט 2 ק"מ מעל פני הים. אומנם זו פעם ראשונה שלי ביער אלפיני אבל אוויר דליל בחמצן מוכר לי עוד מהבית – אימון ריצה בשדות השרון בתוך ענני עשן של פסולת חקלאית בוערת לצד שדות המרוססים ביד נדיבה בערב רב של רצפטורים לאצטילכולין תרמו רבות ליכולת האירובית שלי וכמו גם לקבלת ההחלטות במקרים של חוסר חמצן חמור.
היער מקרין עוצמה ובדרך לזינוק (כחצי שעה בעליה ) אני חושב לעצמי כמה מופלא הוא ספורט הניווט ואיך אנשים טסים אלפי קילומטרים, נוסעים שעות, הולכים ליער בלתי מוכר ומגיעים למצוק קטן באמצע שומקום שם הם צריכים לגעת במנסרה כתומה/לבנה שתילקח עד סוף היום והמצוק יחזור להיות כמו שאר מצוקי היער !!!
הניווט דווקא הולך לי לא רע ואפילו יש מספר לגים טובים, פה ושם פיספוסים קטנים של כמה שניות שכנראה מצטברים לכמה דקות בריאות (23 תחנות במסלול), העליות הורגות אותי, הגשם מתגבר והמפה הופכת לסמרטוט ( ניסוי חדשני של המועדון
המקומי עם חומר עמיד למים – עליק ). מגיע לסיום סחוט תרתי משמע ובמרכז הטבלה בדיוק.
לסיכום:
כושר גופני הוא אלמנט מכריע בניווט ספורטיבי, לא יעזרו התירוצים, לא התלונות ולא הטענות (אנחנו לא שונים, כל נווטי העולם אוהבים להתלונן…). מי שרוצה לראות את שמו מתנוסס בראש הדף מן הראוי שיעבוד בצורה רצינית לשיפור כושרו הגופני ויכולת התנועה שלו בשטח טבעי דינמי.
זהו...
שירו של אומברטו טוזי Ti Amo מתנגן בחלל הרכב בעוד אנו מפליגים אל תוך הלילה האפל של ורונה על מנת להספיק לתפוס את הטיסה ארצה.
Veni Vidi Vici באתי ראיתי ניצחתי. איזה משפט מושלם – פונטית ורעיונית. כל כך פשוט וכל כך עוצמתי. יוליוס קיסר, לא רק מצביא ומנהיג גדול כי אם גם איש של מילים – ספרא וסיפא . אז למה פתחתי במשפט הזה ? כי זהו חלומו של כל ספורטאי ולא רק של מנהיגים וכובשי ארצות. לא אחזיק אתכם במתח יותר מדי ואם יורשה לי אצטט את המשפט היווני המפורסם לא פחות: Imus Venimus Vedimus באתי ראיתי הלכתי.
אז איפה הייתי ? אה, כן. נסעתי לשבוע לאיטליה, טוסקנה ליתר דיוק – מקום יפה אבל בלי טיפת ניווט. אשתי תבדל"א סבלה את הקיטורים שלי על כך שאם ראית סמטא אחת ראית את הכול ולא משנה אם אתה בפירנצה, סיינה, סאן ג'מינאנו או קיאנטי. גם הקפוצ'ינו, הפסטות, הטרטוריות, הסיאסטות והאגריטוריזם יצאו לי מכל החורים. כמה כבר אפשר לגור על גבעה ירוקה מוקפת בכרמים, להביט אל השקיעה, לשתות שרדונה בציר 2004 ולשמוע שקט. ואם לא הזכרתי את הירקות האורגנים, את הסטיקים העסיסיים, את הפוקצ'ות שטבולות בשמן זית טרי לצד קרפצ'יו שזה עתה נצרב במיץ לימון ועליו ערימת עלי רוקאט טריים וקצת פירורי גבינת פרמז'אן, אז, כנראה שזה באמת לא חשוב. סורבה אמרתי ? אז כנראה שזה היה טרמיסו או אולי סתם פירות טריים בלי ריסוס.
הסיוט עומד להיגמר וסוף השבוע המיוחל מגיע (סופשבוע = ניווטים) – חיים קשים יש באיטליה וסופשבוע ארוך הוא לא רק נחוץ אלא הכרחי. ( לה דולצ'ה וויטה )
אריוודרצ'י טוסקנה, אני בדרך לאליפות איטליה בספרינט אי שם בדולומיטים.
על מנת לרוץ כ 14 דקות נדרשת נסיעה של 5 שעות בכביש המהיר. יש אפילו זמן לקפוצ'ינו חפוז ואפילו שניים היות והזינוקים מתחילים רק בצהריים ( אמרתי לכם, חיים קשים יש לאיטלקים ).
איטליה: ממשיכת האימפריה הרומית, ערש הנצרות, מצמיחת הרנסאנס ומולדתם של גאונים כמו ליאונרדו, מיכלאנג'לו וגלילאו. חברה באיחוד האירופי ובG8 , מדינת תיירות עם למעלה מ 40 מיליון תיירים בשנה. מה עם קצת אנגלית חבר'ה ? מזל שניווט זו שפה אוניברסלית ואני מסתדר ומגיע לקו הזינוק עם ה"בוזולה" שלי. ( זה רק נשמע גס – הכוונה למצפן )
בניווט ספרינט באיטליה כמו בכל מקום בעולם, הנווט נדרש ליכולת ניווט סבירה, טכניקות ניווט בסיסיות וריצה בדופק גבוה לזמן קצר. נשמע פשוט ואכן זה כך… עד לנקודה שש אני מקבל ביטחון עצמי ורץ בקצב ג'וגינג+ ורק אחר כך פותח מבערים ( טוב נו רק מעלה טורים ) על מנת להשלים ניווט חלק ברחובות העיירה וסיום בעלייה ( עם דופק בשמים ), המילים "יזראלו" ו "לידרו" מצליחות לעשות את דרכן לתוך הקופסא שנמצאת על צווארי. המשמעות – אני ראשון, מוליך את הקטגוריה, איזה תותח !!! ( אל תתלהבו – פשוט זינקתי בין הראשונים בקטגוריה ).
סיכום : במבחן הניווט הייתי בסדר, בכל מה שקשור לכושר הגופני – קטסטרופה. הציון: מקום 21 מתוך 70 במרחק 3 דק' מהמנצח.
מדרונות הדולומיטים לא כל כך מתאימים לניווט וגם המקומיים מבינים את זה. לא צריך להלחם בטבע אלא לזרום איתו והניווט השני מתקיים אי שם למעלה על קו הרכס בגובה של כמעט 2 ק"מ מעל פני הים. אומנם זו פעם ראשונה שלי ביער אלפיני אבל אוויר דליל בחמצן מוכר לי עוד מהבית – אימון ריצה בשדות השרון בתוך ענני עשן של פסולת חקלאית בוערת לצד שדות המרוססים ביד נדיבה בערב רב של רצפטורים לאצטילכולין תרמו רבות ליכולת האירובית שלי וכמו גם לקבלת ההחלטות במקרים של חוסר חמצן חמור.
היער מקרין עוצמה ובדרך לזינוק (כחצי שעה בעליה ) אני חושב לעצמי כמה מופלא הוא ספורט הניווט ואיך אנשים טסים אלפי קילומטרים, נוסעים שעות, הולכים ליער בלתי מוכר ומגיעים למצוק קטן באמצע שומקום שם הם צריכים לגעת במנסרה כתומה/לבנה שתילקח עד סוף היום והמצוק יחזור להיות כמו שאר מצוקי היער !!!
הניווט דווקא הולך לי לא רע ואפילו יש מספר לגים טובים, פה ושם פיספוסים קטנים של כמה שניות שכנראה מצטברים לכמה דקות בריאות (23 תחנות במסלול), העליות הורגות אותי, הגשם מתגבר והמפה הופכת לסמרטוט ( ניסוי חדשני של המועדון
המקומי עם חומר עמיד למים – עליק ). מגיע לסיום סחוט תרתי משמע ובמרכז הטבלה בדיוק.לסיכום:
כושר גופני הוא אלמנט מכריע בניווט ספורטיבי, לא יעזרו התירוצים, לא התלונות ולא הטענות (אנחנו לא שונים, כל נווטי העולם אוהבים להתלונן…). מי שרוצה לראות את שמו מתנוסס בראש הדף מן הראוי שיעבוד בצורה רצינית לשיפור כושרו הגופני ויכולת התנועה שלו בשטח טבעי דינמי.
זהו...
שירו של אומברטו טוזי Ti Amo מתנגן בחלל הרכב בעוד אנו מפליגים אל תוך הלילה האפל של ורונה על מנת להספיק לתפוס את הטיסה ארצה.