מאת: דוידי סגל
בכל שנה כשאני רואה לראשונה את לוח התחרויות השנתי מציפה אותי מחדש התרגשות כללית, ואני מתחיל לחשוב על עונת הניווטים הבאה. כן, אני מניח שזה מכניס אותי לקטגוריית ה"נווט המכור" לפי הסיווג של נועם במדריך לסוגי נווטים (ספר תולדות ספורט הניווט... ע"מ 164-5). הלוח החדש מעורר אותי לחשוב על העונה המתקרבת ועל ההכנות לקראתה. כבר בדרך חזרה מוינגייט פתחנו גיל ואני את לוח התחרויות החדש, וראינו שהתחרות הארצית הראשונה היא בסוף אוקטובר באלון הגליל (על מפה חדשה של עוזי), והתחלנו לחשוב איך להתכונן לקראתה בשלושת החודשים שעוד נותרו.
עם ההתרגשות שאני חש לקראת העונה החדשה, עולות בי מחשבות מסוג נוסף :
מה כל זה זה אומר עלי ?
למה אני עושה את זה לעצמי ?
מה המשמעות של כל זה עבורי ?
ובעיקר, כיצד מתקשרות שאלות אלו לנושאים אחרים בחיים שלי ולחיים בכלל ?
לקראת העונה הבאה אני מתכוון לבדוק שאלות פסיכו–פילוסופיות אלו במעין יומן שאקרא לו מחשבות על ניווט. אני לא מתכוון לעשות כאן ניתוח מפורט של התחרויות שלי, אם כי מפעם לפעם (בעיקר בקטעי בירבור) אני מניח שיהיה לי קשה להתאפק. למה זה כל כך חשוב לי ? נראה לי שבירור/חיטוט שכזה יוכל לשפוך קצת אור על עניינים כלליים שיש להם נגיעה לעניינים שמעסיקים אותי : שאלות אודות שאיפות, דברים חשובים בחיים, רצון להשיג, השקעת מאמצים, תחושת סיפוק (ותחושות של אכזבה בצידן).
בכל שנה כשאני רואה לראשונה את לוח התחרויות השנתי מציפה אותי מחדש התרגשות כללית, ואני מתחיל לחשוב על עונת הניווטים הבאה. כן, אני מניח שזה מכניס אותי לקטגוריית ה"נווט המכור" לפי הסיווג של נועם במדריך לסוגי נווטים (ספר תולדות ספורט הניווט... ע"מ 164-5). הלוח החדש מעורר אותי לחשוב על העונה המתקרבת ועל ההכנות לקראתה. כבר בדרך חזרה מוינגייט פתחנו גיל ואני את לוח התחרויות החדש, וראינו שהתחרות הארצית הראשונה היא בסוף אוקטובר באלון הגליל (על מפה חדשה של עוזי), והתחלנו לחשוב איך להתכונן לקראתה בשלושת החודשים שעוד נותרו.
עם ההתרגשות שאני חש לקראת העונה החדשה, עולות בי מחשבות מסוג נוסף :
מה כל זה זה אומר עלי ?
למה אני עושה את זה לעצמי ?
מה המשמעות של כל זה עבורי ?
ובעיקר, כיצד מתקשרות שאלות אלו לנושאים אחרים בחיים שלי ולחיים בכלל ?
לקראת העונה הבאה אני מתכוון לבדוק שאלות פסיכו–פילוסופיות אלו במעין יומן שאקרא לו מחשבות על ניווט. אני לא מתכוון לעשות כאן ניתוח מפורט של התחרויות שלי, אם כי מפעם לפעם (בעיקר בקטעי בירבור) אני מניח שיהיה לי קשה להתאפק. למה זה כל כך חשוב לי ? נראה לי שבירור/חיטוט שכזה יוכל לשפוך קצת אור על עניינים כלליים שיש להם נגיעה לעניינים שמעסיקים אותי : שאלות אודות שאיפות, דברים חשובים בחיים, רצון להשיג, השקעת מאמצים, תחושת סיפוק (ותחושות של אכזבה בצידן).
הפעם, כשאני חושב על העונה הבאה, המחשבות שלי מחזירות אותי לסיכום העונה שהסתיימה. זו הייתה עונה די מאכזבת מבחינתי. אמנם הגעתי למקום הראשון בטבלת הדרוג (בניקוד פחות טוב משנה שעברה), אך השאיפות שלי היו גבוהות יותר. בתחילת השנה מיניתי לעצמי מאמן (ערן) וחשבתי שאוכל להשתפר באופן משמעותי בניווט, אך בפועל התוצאות שלי לא היו יציבות : היו לי רק 3 תחרויות טובות עד מצוינות, (אשכול 1, מורן, נתיב הל"ה), 4 תחרויות סבירות (עכברה, בית ג'ימל, הר דבורה ובן שמן) ו-5 תחרויות קטסטרופליות. (ההשלמה לשלוש עשרה למי שתוהה – התחרות שארגנתי בעמוקה).
המשימה הראשונה שלי– להבין למה, ומה ואיך ניתן לשפר לשנה הבאה ? כרגע, כל הסבר שעולה על דעתי (כושר, הכנה מנטלית, שאננות ...) לא נראה לי ואין לי אפילו קצה של חוט.
לשנה הבאה אני שואף ל-8 תחרויות טובות, מקסימום (בתחרויות הסבירות) 7 דקות בירבור ולא יותר משתי תחרויות גרועות (מעל 10 דקות הפסדים). אני רוצה להגיע לקצב נווט ממצע של 9 דקות לק"מ בשטחים דמויי בן שמן.
יחד עם זה אני ממש נהנה לנווט. נכון שההישגיות משולבת בעניין, אבל היא רק מעצימה את החוויה, (והתסכול בעקבות נווט לא מוצלח הוא חלק מהעניין) כך שאני לא רואה את עצמי מוותר על נווט מרצוני החופשי.
לשנה הבאה אני שואף ל-8 תחרויות טובות, מקסימום (בתחרויות הסבירות) 7 דקות בירבור ולא יותר משתי תחרויות גרועות (מעל 10 דקות הפסדים). אני רוצה להגיע לקצב נווט ממצע של 9 דקות לק"מ בשטחים דמויי בן שמן.
יחד עם זה אני ממש נהנה לנווט. נכון שההישגיות משולבת בעניין, אבל היא רק מעצימה את החוויה, (והתסכול בעקבות נווט לא מוצלח הוא חלק מהעניין) כך שאני לא רואה את עצמי מוותר על נווט מרצוני החופשי.
אז אם ירדתם לסוף דעתי – כן, יהיה פה הרבה "פלסף". אבל, כוון שאני לא מתכוון בשלב זה לוותר על ההישגיות (למה, בעצם ?) ארצה לנצל כתיבה זו גם לצורך זה: לעסוק בשאלות רלוונטיות עבורנו לצורך השתפרות– שאלות אודות למידה, הצבת יעדים, תנאים לביצועים פיזיים ומנטאליים, פסיכולוגיה חיובית, מיצוי עצמי ודומיהם.
בהסתכלות לעבר העונה המתקרבת וכיוון שהשמש עומדת לשקוע, אני עוזב את המקלדת ויוצא לריצה היומית. אני לא סומך על זה שההרהורים כשלעצמם יביאו אותי לאן שאני רוצה להגיע.
בהסתכלות לעבר העונה המתקרבת וכיוון שהשמש עומדת לשקוע, אני עוזב את המקלדת ויוצא לריצה היומית. אני לא סומך על זה שההרהורים כשלעצמם יביאו אותי לאן שאני רוצה להגיע.
המשך יבוא...