הכל בראש


הכל בראש \ פיטר פאלמר
תרגום: חגי לדרר

ג'וני נילסון, מאמן שבדי , פתח פעם סמינר מאמנים בינלאומי במילים "ניווט הוא 90% פסיכולוגיה".סביר להניח שאמר זאת כדי ליצור עניין בדבריו, אבל זה בהחלט נכון שנווטים מנוסים שהתמחו בכל תחומי הניווט הבסיסיים עדיין נכשלים במיצוי היכולת שלהם ומתפקדים רע בתחרויות חשובות. אם ניווט נחשב לספורט לרץ החושב natural sport for the thinking runner אז החשיבה צריכה להנחות את הריצה ולא להפך.
כשמדברים על חשיבה בניווט, ישנם שני תחומים פסיכולוגיים שיש לקחת בחשבון:
א. ריכוז
יותר ממחצית הטעויות במהלך תחרות קורות בעקבות איבוד הריכוז במפגש עם אנשים אחרים. אם כן,משמעות הריכוז, היא שימוש בשליטה המנטאלית והאינטליגנציה כדי ליישם כישורים מתאימים בזמן הנכון וכדי לשלוט בסיטואציות שיסיתו או יפריעו בחשיבת הנווט. הכרחי יהיה לפתח תרגילי חימום והרגלים שיניבו את הרמה הנכונה של ריכוז וערנות בתחילת אירוע הניווט, ויעזרו לשמור על הריכוז במהלך התחרות.
ב. בטחון עצמי
ניתן לבצע תרגילים לשיפור הביטחון העצמי והאמונה של הנווט ביכולתו לתפקד תוך מיצוי מלוא הפוטנציאל שלו. יותר מהכל נווט צריך להיות מסוגל להישאר רגוע ומלא בביטחון תוך הימנעות מתגובות מוגזמות ומהחלטות שנובעות מלחץ. הנווט צריך לשמור על חשיבה חיובית, להיות בעל שליטה עצמית גבוהה במיוחד ולהאמין תמיד שהוא יצליח. אימונים יכולים לכלול אימוני הרפיה ורוגע, דמיון ההצלחה בניווט ותרגילי שליטה עצמית. עם הניסיון ניתן יהיה לשלב תרגולות כאלו עם תרגילי החימום.
ספורטאים רבים עובדים קשה כדי לפתח את התחומים הפסיכולוגיים האלו, אך הדרך בה המוח שלנו עובד היא לא דבר פשוט, במיוחד כשאנו נמצאים תחת לחץ התחרות. זה יהיה חסר אחריות ומסוכן מבחינתי להיכנס לתפקיד פסיכולוג ספורט במאמר זה, שכן אפילו קריאה מועטה עלולה להיות מסוכנת, לכן אני מציע, למי שהדבר מעניין אותו, לקחת חלק בקורסים של הקרן לאימון לאומי בנושא אימון מנטאלי, אימון להשגת ביצועי שיא, ורוח וחומר. (הם רציניים שם באנגליה...) עם זאת הייתי רוצה לשרטט קווים כלליים להיבט הפסיכולוגי שכדאי לכל נווט לקחת בחשבון:
1. הצבת יעד
הצבת יעדים ברורים תוכל לעזור לנווט כדי לכוון למטרות אישיות, אשר יספקו לו מוטיבציה וביקורת בנוגע לדברים שעליו לעשות כדי להשתפר אפילו עוד יותר. תוצאות תחרות מספקות שיפוט אפקטיבי על הצלחת תכניות האימונים. יעד בתחרות צריך להיות בתחום היכולות של הנווט עצמו (לדוגמא - להוציא פחות מ 5 דקות על טעויות בתחרות) ולא להיות תלוי באחרים (לדוגמא - לזכות באליפות ישראל).
2. חולשות ומכשולים אישיים
לכל ספורטאי החולשות שלו. הדבר החשוב הוא לזהות את החולשות האלו ולעבוד עליהן כדי להפוך אותן ליתרון. משמעות הדבר - מילוי דוחות המנתחים תחרויות על מנת לזהות בעיות אופייניות, פיתוח אסטרטגיות אימון שיפתרו בעיות כאלו, ועבודה קשה שתסייע בקבלת בטחון בחלק הטכני. לפעמים פתרון הבעיות דורש חשיבה יצירתית. נווט שלא הצליח לנווט טוב לתחנה הראשונה, בסופו של דבר התגבר על הבעיה בכך שהתרכז טוב-טוב בחשיבה על התחנה השניה.
3. שגרות התארגנות
שגרת התארגנות לפני כל תחרות היא הכרחית. עצם העובדה שאתה עובר איזה שהוא נוהל התארגנות קבוע לפני התחרות תיתן לך בטחון ותעזור לך להתרכז טוב ולחשוב בצורה חיובית במהלך תחילת המסלול. שגרה שכזו היא אישית, ומה שטוב לנווט מסוים יכול להיות אסון לנווט אחר. יש נווטים שמחפשים מגע אישי לפני ההזנקה, אחרים יעדיפו להיות לבד כדי לבנות ריכוז.
4. אסטרטגיות התמודדות
ניתן לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם בעיות שונות מתחומים שונים בניווט עצמו. דוגמא לכך היא "הליכה על בטוח" אחרי טעות ניווט במקום לקחת סיכונים לפיצוי על הזמן שאבד. דוגמא נוספת - בחירה בצירי ניווט פשוטים בסוף ניווט ארוך כדי להתמודד טוב עם השפעת התשישות על הריכוז. ישנם נווטים שמסתכלים על המסלול כולו בקטע ניווט קל, אחרים ישתמשו בקטעים קלים לניווט כדי לתת לראש מנוחה, לפני הכניסה ליער וגיוס הריכוז העמוק שוב. תהיה זו טעות לומר "אני לא אהיה מסוגל אף פעם להתמודד טוב עם התחרות הגדולה" כמו שזו תהיה טעות לומר "אני לא מסוגל להתמודד עם מבחנים או ראיונות". קודם כל - צריך להכיר את עצמך, אחר כך לפתח שיטות להתמודדות עם תחומים חלשים תוך כדי אימון לשיפור התחומים האלו, ואז לפתח את סגנון הניווט שלך שיתאים לתחומים שבהם אתה חזק, (לדוגמא - חיפוש נתיבי ריצה מהירים, אם אתה אצן מהיר, וכו') ולבסוף כדאי להכיר בזה שלכולם קשה להתמודד עם לחץ, אבל זה אפשרי לשפר את ההתמודדות הנפשית על ידי אימונים, בדיוק כמו שאפשרי לשפר את ההתמודדות הפיסית על ידי אימונים.
אימונים תחת לחץ
טוב יהיה להוסיף אלמנטים של לחץ לאימונים, בתקופה שלפני שיא האימונים. זינוק המוני ותחרויות ראש בראש מאלצים את המשתתפים להתרכז בסביבה מלחיצה, אינטרוואלים שבסופם חישובים מתמטים יכולים לעזור בזיהוי בעיות שקשורות בחוסר בחמצן, וניווטי זיכרון יכולים לעזור בבניית יכולת הפיכת המפה לשטח ובבניית יכולת ריכוז. לבסוף עליי להדגיש שתזמון הוא בהחלט תחום פסיכולוגי בניווט כמו שהוא ברוב סוגי הספורט - לדעת באיזה יכולות להשתמש ומתי, בהתאם לקצב הניווט, בצורה
יעילה ותת הכרתית. שחקן טניס לא חושב בצורה מודעת על תנוחת הרגל, הזרוע ותנועת כף היד כשהוא מגיש במשחק; בצורה דומה על הנווט לשבץ את המפה, המצפן, ספירת הצעדים וטכניקות נוספות בניווט בלי באמת לחשוב על זה. הדבר כמובן תלוי הרבה בניסיון באימונים ותחרויות. תרגילי "רמזור" משולבים בקטעי ניווט גס ועדין יכולים לעזור בזה בדומה לאימונים עם מסלולי ניווט שבהם מפוזרים לגים ארוכים מאוד וקצרים מאוד, או תרגילים אחרים הדורשים, בקטעים שונים, שימוש מובלט בטכניקות מסוימות.
כמחשבה אחרונה, זכרו כי בתחום הפסיכולוגי, כמו בתחומי אימון אחרים, הכל מסתכם באינדיבידואל. כל נווט שאפתן צריך איזה "קארול מקניל" שתדחוף אותו מבפנים, ולכן אני ממליץ על ספרה - "ניווט - מיומנויות המשחק" לאלו שרוצים לשמוע איך היא עשתה זאת, מאחת המומחיות של הוצאת המיטב מעצמך.
*קארול מקניל הינה נווטת בריטית עם הישגים יוצאי דופן, ביניהם זכייה במדליית זהב באליפות העולם לוותיקים ב 1979 , היא אף קיבלה על תרומתה לתחום הניווט בבריטניה תואר כבוד מהמלכה.