בימים אלה אנחנו נמצאים הכי רחוק משיא עונת הניווטים. עברה חצי שנה מאז האליפות האחרונה, ותחלוף עוד חצי שנה עד לאליפות הבאה, וזה אומר שאנחנו ממש בשיאו של הקיץ הישראלי.
בדרך כלל נלווים לביטוי קיץ ישראלי התארים "הביל", "דביק", "מגעיל" ושאר סיווגים לא מחמיאים, ומקובל לחשוב שזו ממש לא העונה המתאימה לניווטים. ואולם, דווקא תחת השמש הקופחת (ואולי בעטיה...) הצלחתי למצוא מספר לא מבוטל של יתרונות לניווט בעונה החמה:
1. השטח יבש, ואין סכנת החלקה על סלעים, עשבים וענפים רטובים.
2. אין בוץ. הנעליים והמכנסיים לא מתלכלכות, האוטו לא שוקע בחניה בשטח הכינוס.
3. אין סיכוי לגשם או ערפל, לשמחתם של מרכיבי המשקפיים.
4. אין פרחים שמסיחים את הדעת מהניווט, או מצריכים זהירות כדי להימנע מרמיסתם, או נראים מרחוק כמו תחנה מסתתרת. אין בכלל תחנות מסתתרות.
5. הצמחיה דלילה, והשטח קל ומהיר לריצה. העשבים כבר מזמן נקצרו, נרמסו, או נלעסו על ידי צאן ובקר. בפרט, אין סרפדים צורבים.
6. אם כבר הזכרנו בקר: הפרות כבר לא בשטח, וגם אם כן, המוקשים יבשים...
7. השבילים ברורים מאוד ולא מכוסים עשב, ויש גם המון שבילי עיזים.
8. אין צורך בחימום לפני הזינוק. מספיק לוהט גם ככה.
9. צבעו של השטח תואם להפליא את צבעי המקרא במפה: שטח חצי פתוח בצהוב-בז', סבך בירוק, משטחי סלע באפור, ואדמת היער הגירית בוהקת בלובן השמש. זה עוזר למתחילים לקרוא את המפה בקלות.
10. אם רעבים באמצע המסלול אפשר לקטוף תאנה עסיסית או סברס (חם).
11. לכל אלה שאוהבים להתפאר שהם מנווטים במזג אוויר קיצוני, הרבה יותר קל למצוא שבת עם עומס חום כבד מאשר עם גשם כבד.
12. המארגנים לא צריכים לרעוד מקור מוקדם בבוקר ובעת איוש עמדות הרישום.
13. הנווטים הטובים יוצאים לנווט בחו"ל, מה שמשפר את סיכויי הפודיום של כל הנשארים.
14. לאוהבי הפינוק ולפינים ברוחם – סאונה לחה במקביל לניווט, ללא צורך בתשלום דמי כניסה גבוהים לספא אליטיסטי.
15. ואחרון חביב: אין סכנה של גניבת תחנות, כי איזה גנב מתכות מספיק משוגע לצאת מהמזגן בחום כזה?!