הדובה הגדולה התרחקה לה בשביל החלב,
גם הנוגה יצא לשוטט בדרכים אחרות,
באשמורת שלישית כל כוכב כבר חולץ נעליו
ומכין את עצמו לכיבוי האורות.
רק כוכב הצפון עוד בוער,
רק כוכב הצפון עודו ער,
כחייל נאמן הוא ניצב בפינה
במשמרת שלישית, אחרונה -
כוכב הצפון, כוכב הצפון.
... דידי מנוסי
שאלה נכבדה זו, איפה הצפון, העסיקה את הנוסעים ומגלי הארצות מאות בשנים. המצפנים מלאי הנוזל שבהם אנחנו משתמשים הומצאו רק במאה העשרים אבל כבר בימי הביניים היו באירופה מצפנים מגנטיים ובסין עוד לפני כן. וכמובן יש את הניווט על פי גורמי שמיים אבל זה כבר אופרה אחרת.
מרביתן של הבריות אינם מתעניינים יותר בסוגיה של הצפנת המפה כי יש להם GPS שחושב במקומם ואומר להם בקול רדיופוני לאן לנסוע וגם אם הקלידו בטעות רמאלה במקום רמלה הם לא מעלים על הדעת להתווכח עם מכשיר כזה חכם ונוסעים בדיוק לפי ההוראות ושום דבר לא יעצור אותם, ודאי לא מחסום של צה"ל. אבל אותנו, הנווטים הספורטיביים, השאלה מעסיקה גם מעסיקה לפחות פעם בשבוע למשך חצי שעה או שעה או שעתיים, תלוי כמה אנחנו קלי רגליים.
ניתקלתי בסוגית הכיוון של הצפון במהלך תרגילי מיפוי שחטאתי בהם לאחרונה. לא הייתה לי שום בעייה לקבוע כיוון של פריט נוף ביחס לצומת שבילים סמוכה בעזרת המצפן. אבל כשניסיתי לבדוק את הכיוון ה"מדויק" של קטע שביל ארוך או גבול בין חלקות חקלאיות הייתה לי הרגשה לא נוחה של שגיאה החוזרת על עצמה ביחס לתצ"א ששימשה אותי כחומר בסיס. לא שגיאה גדולה, חלילה, עניין של כמה מעלות לכל היותר. ולמה "מדויק" במרכאות? בכל זאת מדובר במצפן ידני ויש גבול למה שניתן לצפות. אבל עדיין לא הסתדר לי.
טוב, אז מה זה אומר, אם בכלל? אפשר בכלל לסמוך על הכיוון של דרכי עפר וגבולות בין חלקות? ודאי שלא! הרי החקלאים האלה חורשים ומזיזים כרצונם. אז התכבדתי ויצאתי מהשטח לכביש סמוך, שיש לידו גם קיר אבן ארוך וישר, ועשיתי עליהם מדידות ממש מדויקות . (אין אפס, גם הכביש והקיר סוטים ביחס לתצ"א).
מה המסקנה? ללא ספק המסקנה היא שזיו שלח לי תצ"א לא טובה, לא מדויקת ולא מוצפנת כהלכה. את זה קל מאוד לבדוק, הפעם מול המחשב. כל מה שצריך זה להשוות ל Google earth . אופס! התצ"א של זיו מכוונת בדיוק כמו של גוגל. אז לוידוא נוסף בדיקה מול מפה טופוגרפית של עמוד ענן ואכן, הבעייה לא בתצ"א.
אז בכל זאת, מה הפתרון? או שהמצפן Moscow המהולל, משובח ומפואר שלי, פאר התעשייה הרוסית, סוטה מהכיוון הנכון למרבה הבושה והכלימה, או שאני פשוט לא יודע לקרוא מצפן כמו שצריך. הנה, אחת ולתמיד יש לי הסבר משכנע לאי אילו התברברויות שחוויתי בכמה מהניווטים. נזכרתי שבצבא יש מצפני פריזמה מדויקים מאין כמוהם, שאפשר למדוד בהם בדיוק של עשיריות המעלה. מצפן צבאי אמיתי לא השגתי אבל תואם אזרחי "כאילו" יש ויש בריקושט במחיר שווה לכל נפש ויצאתי עם אחד כזה לשטח לחזור על המדידות. מה גיליתי? אחת, שמצפן שווה בדיוק מה שמשלמים עבורו. עדיף מצפן Moscow שעולה יותר ויותר קשה לקרוא ממנו כיוון מדויק אבל לפחות יש הרגשה של משהו איכותי ביד. ושתיים, שהבעייה לא במצפן.
אז בשפת הגויים back to square one ובשפת עם קודש, חזרנו לזינוק. אבל בינתיים יש לנו זכרונות מהצבא ונזכרתי גם שבקורס סיור היה איזה סיפור של סטייה קלה, של אולי איזה שתי מעלות, בין הצפון המגנטי ובין הצפון הגאוגרפי. בפינה של המפות הצבאיות היה גם איזה שרטוט קטן של שני הכיוונים והזוית בינהם. לימדו אותנו שהמצפן לא ממש מכוון אל הצפון הגיאוגרפי, הקו הפונה אל הקוטב הצפוני, אלא ל"צפון המגנטי" שזה נקודה מרוחקת מעט מהקוטב הצפוני ולכן ההבדל. הנושא של כל מיני צפונים (בימינו אומרים צפונבונים?) היה אולי חשוב לטנקיסטים ותותחנים שצריכים לפגוע במטרה ממרחק 6 ק"מ אבל אותנו חיילי הפלס"ר, לצורך ניווטים רגליים וניווטי ג'יפים זה לא ממש עניין. האם זה קשור לסיפור הנוכחי? לא יכול להיות. שם היה מדובר בסטייה זניחה של כ 2 מעלות ואני הרי רואה בשטח סטיות הרבה יותר משמעותיות, אולי פי שתיים מכך. נראה אם כן שנזכרתי במשהו לא רלוונטי.
בכל זאת חזרתי למחשב ולאינטרנט והנה מה שמצאתי: ראשית כל, כשאני הייתי חייל סדיר הסטייה של הצפון המגנטי הייתה של 2 מעלות אבל בינתיים אני בקטגוריה H55 והצפון המגנטי, למרבה הפלא, זז עם השנים. הסטייה היום היא כ 4 מעלות, וזה כבר מתאים כפתרון לבעיית המיפוי שלי. בשפת עם לועז קוראים לסטייה שבה אנחנו מדברים "דיקלינציה" אך אנחנו נשמור על זקיפות הקומה הלאומית ונשתמש בשם העברי , סטייה מגנטית. המהדרין והמקפידים בקטנות מבדילים גם בין הצפון הגיאוגרפי ה"אמיתי" ובין הצפון של הרשת, אבל לפחת הזאת לא ניפול, לפחות לא בסיפור הזה.
הגרף הבא מראה את הסטייה המגנטית במעלות לאורך השנים (מקור – המרכז למיפוי ישראל):
לפי זה, כשהחברה שרצים עכשיו ב H18 יגיעו ל H55 הסטייה המגנטית תהיה כ 6 מעלות, החברה ממסלול אפרוחים יחוו בבוא הזמן סטייה של 8 מעלות, וכן הלאה. אז העניין הזה אולי לא כל כך זניח ולטובת הדורות הבאים החלטתי לברר מה קורה שם קצת יותר לעומק.
למה הסטייה המגנטית גדלה עם השנים? מסתבר שהקוטב המגנטי הצפוני שנמצא אי שם בים הארקטי בצפון קנדה זז לאורך הזמן. בתחילת המאה ה 20 קצב התזוזה של הקוטב המגנטי היה כ 10 ק"מ בשנה אך עתה הוא הואץ ל 40 ק"מ בשנה ובהמשך המאה הנוכחית הקוטב צפוי להגיע לסיביר. מתי
שהוא בעתיד היותר רחוק צפוי היפוך הקטבים כך שמצפנים של ימינו יצביעו לדרום. נשמע כמו בעייה רצינית אבל למרבה המזל חברי האיגוד הנוכחיים וגם כמה דורות קדימה כנראה לא יאלצו לסבול ממנה.
שנית, מתברר שהשדה המגנטי של כדור הארץ יותר מסובך מסתם אלקטרומגנט ובנוסף יש שדות מגנטיים מקומיים. כתוצאה מכך, בכל חלק של העולם כיוון הצפון המגנטי נקבע לא רק לפי מיקום הקוטב המגנטי העולמי אלא גם לפי השפעות מקומיות. יש הבדלים עד כדי כמעט מעלה בין מקומות שונים בארץ. הסטייה בישראל היא מזרחה. זאת אומרת, כאשר אנחנו עומדים עם הפנים בדיוק צפונה (לצפון הגאוגרפי!) המצפן מצביע כ- 3.5 עד 4 מעלות ימינה.
חוץ מהשינוי האיטי של הסטייה המגנטית, הסטייה משתנה גם מיום ליום עקב פעילות השמש וסערות בשכבות העליונות של האטמוספירה. השינויים היומיים הם בדר"כ קטנים אבל יכולים להגיע למעלה שלמה כאשר יש סערות חזקות. אז אם לא הלך לכם באיזה ניווט, יש לכם עכשיו תירוץ מצוין שהיתה סערה ביונוספירה.
מה כל זה אומר? בתנאים של הארץ זה אומר שכאשר אנחנו מנווטים עם מצפן על מפה גאוגרפית יש לנו סטייה של כ- 6-7% בהגעה ליעד. למשל, אם טייס של אל על טס מנתב"ג לניו יורק בקו ישר לפי כיוון המצפן בהמראה הוא צפוי לנחות איפה שהוא בסביבת מונטריאול, מה שעלול לעצבן כמה מהנוסעים. לניווט ספורטיבי, לעומת זאת, הבעייה קצת פחות מפריעה. בתקיפת תחנה ממרחק 150 מ' צפויה שגיאה של כ- 10 מ' ועם זה אפשר בדר"כ לחיות, למעט כמובן במקרה של תחנה 49 בתל עזקה.
אם כך אצלנו, אז מה קורה באומות העולם? מולדת הניווט הספורטיבי, סקנדינביה, משתרעת על שטח רב, ומתברר שיש בה טווח רחב של סטייה מגנטית מ 0 מעלות סטייה בדרום מערב נורווגיה ועד 13 מעלות סטייה בצפון מזרח פינלד, וזה כבר סיפור אחר. 13 מעלות סטייה בין הצפון המגנטי והגיאוגרפי אומר שגיאה של 23% בהגעה למטרה, (כ 35 מ' שגיאה לתקיפה של 150 מ'.) וזה עוד לא הכל. מסתבר שסטיות של הצפון המגנטי בשיעורים של 10 , 20 ואף 30 מעלות קיימות בארצות שונות, שלא לדבר על האיזורים הקרובים לקטבים המגנטיים הצפוני והדרומי ששם זה לגמרי חגיגה. בחלקים מהעולם הסטיה היא למזרח ובחלקים אחרים הסטיה למערב. דווקא אנחנו במזרח התיכון, שזה איזור חם מכמה בחינות אחרות, נמצאים באחד האיזורים הרגועים יותר מבחינת הסטייה המגנטית.
כל זה נשמע כמו בעייה רצינית לנווטים באותן ארצות. אבל בכל זאת אנחנו יודעים שאנשים מנווטים בכל העולם ובמרבית המקרים גם מגיעים לתחנות. מידע אישי אני יכול להעיד שהשוודים הקשישים ב H55 , לא רק שרצים מהר מאוד, אלא שגם רצים ישר לתחנה בלי קשר לסטייה המגנטית שיש או אין באיזור מגוריהם.
התשובה לבעייה מופיעה בתקן ה IOF להכנת מפות ניווט, שם כתוב בין השאר: The map must contain magnetic north lines and may additionally contain some place names and peripheral text to help the competitor to orientate the map to north… Arrowheads may be used to show magnetic north רוצה לומר, בניגוד לשאר המפות שבעולם, מפות ניווט ספורטיבי מכוונות אל הצפון המגנטי , כפי שמראה המצפן באותו מקום, ולא אל הצפון הגיאוגרפי או הצפון של הרשת. כך יכול שוודי מדרום שוודיה לנסוע לצפון ולנווט שם עם המצפן שלו , במקרה זה מתוצרת Silva ,והכל יעבוד כהלכה. פשוט מאוד, המפה הצפונית מסתכלת לכיוון מעט שונה מהמפה הדרומית.
אם ינסו לעשות מגה-רוגיין אחד על כל שוודיה זה לא יסתדר ואולי זו הסיבה שמגבילים שם את הרוגיינים למספר ימים.
ומה קורה למפות ניווט בארץ? ככל שאני מבין, לפחות חלק מהמפות של לפחות חלק מהממפים מכוונות אל הצפון הגאוגרפי (או שאולי אל הצפון של הרשת) ולא אל הצפון המגנטי. זה לא ממש משפיע על חיי היום יום, ליתר דיוק שבת שבת, שלנו בגלל הסטייה המגנטית הקטנה יחסית בארצנו שטופת השמש. בכל זאת, משום "מנהל תקין" היה כדאי גם בארץ לכוון את המפות לפי הצפון המגנטי.
ובינתיים, אם אתם לא מוצאים תחנה במקום, חפשו נא 10 מ' שמאלה או שתבררו אם חלה לאחרונה החמרה ברמת הסטייה המגנטית. הכי פשוט והכי יעיל זה לאמץ את שיטת רונן שורר, לזרוק את המצפן לפח ובא לציון גואל, אבל אז גם כל הסקירה הזאת שטרחתי לכתוב בעמל ויגע מרובים תמצא גם היא את מקומה בפח.
ולסיום, דברי חכמים באמירה שנכונה לנושא שלנו ובעצם לכל נושא:
כשאתה יוצא למסע לגלות את הקוטב הצפוני , ודא קודם שלפחות מישהו מהמשתתפים יודע איך נראה "צפוני" ומה זה "קוטב".מרביתן של הבריות אינם מתעניינים יותר בסוגיה של הצפנת המפה כי יש להם GPS שחושב במקומם ואומר להם בקול רדיופוני לאן לנסוע וגם אם הקלידו בטעות רמאלה במקום רמלה הם לא מעלים על הדעת להתווכח עם מכשיר כזה חכם ונוסעים בדיוק לפי ההוראות ושום דבר לא יעצור אותם, ודאי לא מחסום של צה"ל. אבל אותנו, הנווטים הספורטיביים, השאלה מעסיקה גם מעסיקה לפחות פעם בשבוע למשך חצי שעה או שעה או שעתיים, תלוי כמה אנחנו קלי רגליים.
ניתקלתי בסוגית הכיוון של הצפון במהלך תרגילי מיפוי שחטאתי בהם לאחרונה. לא הייתה לי שום בעייה לקבוע כיוון של פריט נוף ביחס לצומת שבילים סמוכה בעזרת המצפן. אבל כשניסיתי לבדוק את הכיוון ה"מדויק" של קטע שביל ארוך או גבול בין חלקות חקלאיות הייתה לי הרגשה לא נוחה של שגיאה החוזרת על עצמה ביחס לתצ"א ששימשה אותי כחומר בסיס. לא שגיאה גדולה, חלילה, עניין של כמה מעלות לכל היותר. ולמה "מדויק" במרכאות? בכל זאת מדובר במצפן ידני ויש גבול למה שניתן לצפות. אבל עדיין לא הסתדר לי.
טוב, אז מה זה אומר, אם בכלל? אפשר בכלל לסמוך על הכיוון של דרכי עפר וגבולות בין חלקות? ודאי שלא! הרי החקלאים האלה חורשים ומזיזים כרצונם. אז התכבדתי ויצאתי מהשטח לכביש סמוך, שיש לידו גם קיר אבן ארוך וישר, ועשיתי עליהם מדידות ממש מדויקות . (אין אפס, גם הכביש והקיר סוטים ביחס לתצ"א).
מה המסקנה? ללא ספק המסקנה היא שזיו שלח לי תצ"א לא טובה, לא מדויקת ולא מוצפנת כהלכה. את זה קל מאוד לבדוק, הפעם מול המחשב. כל מה שצריך זה להשוות ל Google earth . אופס! התצ"א של זיו מכוונת בדיוק כמו של גוגל. אז לוידוא נוסף בדיקה מול מפה טופוגרפית של עמוד ענן ואכן, הבעייה לא בתצ"א.
אז בכל זאת, מה הפתרון? או שהמצפן Moscow המהולל, משובח ומפואר שלי, פאר התעשייה הרוסית, סוטה מהכיוון הנכון למרבה הבושה והכלימה, או שאני פשוט לא יודע לקרוא מצפן כמו שצריך. הנה, אחת ולתמיד יש לי הסבר משכנע לאי אילו התברברויות שחוויתי בכמה מהניווטים. נזכרתי שבצבא יש מצפני פריזמה מדויקים מאין כמוהם, שאפשר למדוד בהם בדיוק של עשיריות המעלה. מצפן צבאי אמיתי לא השגתי אבל תואם אזרחי "כאילו" יש ויש בריקושט במחיר שווה לכל נפש ויצאתי עם אחד כזה לשטח לחזור על המדידות. מה גיליתי? אחת, שמצפן שווה בדיוק מה שמשלמים עבורו. עדיף מצפן Moscow שעולה יותר ויותר קשה לקרוא ממנו כיוון מדויק אבל לפחות יש הרגשה של משהו איכותי ביד. ושתיים, שהבעייה לא במצפן.
אז בשפת הגויים back to square one ובשפת עם קודש, חזרנו לזינוק. אבל בינתיים יש לנו זכרונות מהצבא ונזכרתי גם שבקורס סיור היה איזה סיפור של סטייה קלה, של אולי איזה שתי מעלות, בין הצפון המגנטי ובין הצפון הגאוגרפי. בפינה של המפות הצבאיות היה גם איזה שרטוט קטן של שני הכיוונים והזוית בינהם. לימדו אותנו שהמצפן לא ממש מכוון אל הצפון הגיאוגרפי, הקו הפונה אל הקוטב הצפוני, אלא ל"צפון המגנטי" שזה נקודה מרוחקת מעט מהקוטב הצפוני ולכן ההבדל. הנושא של כל מיני צפונים (בימינו אומרים צפונבונים?) היה אולי חשוב לטנקיסטים ותותחנים שצריכים לפגוע במטרה ממרחק 6 ק"מ אבל אותנו חיילי הפלס"ר, לצורך ניווטים רגליים וניווטי ג'יפים זה לא ממש עניין. האם זה קשור לסיפור הנוכחי? לא יכול להיות. שם היה מדובר בסטייה זניחה של כ 2 מעלות ואני הרי רואה בשטח סטיות הרבה יותר משמעותיות, אולי פי שתיים מכך. נראה אם כן שנזכרתי במשהו לא רלוונטי.
בכל זאת חזרתי למחשב ולאינטרנט והנה מה שמצאתי: ראשית כל, כשאני הייתי חייל סדיר הסטייה של הצפון המגנטי הייתה של 2 מעלות אבל בינתיים אני בקטגוריה H55 והצפון המגנטי, למרבה הפלא, זז עם השנים. הסטייה היום היא כ 4 מעלות, וזה כבר מתאים כפתרון לבעיית המיפוי שלי. בשפת עם לועז קוראים לסטייה שבה אנחנו מדברים "דיקלינציה" אך אנחנו נשמור על זקיפות הקומה הלאומית ונשתמש בשם העברי , סטייה מגנטית. המהדרין והמקפידים בקטנות מבדילים גם בין הצפון הגיאוגרפי ה"אמיתי" ובין הצפון של הרשת, אבל לפחת הזאת לא ניפול, לפחות לא בסיפור הזה.
הגרף הבא מראה את הסטייה המגנטית במעלות לאורך השנים (מקור – המרכז למיפוי ישראל):
לפי זה, כשהחברה שרצים עכשיו ב H18 יגיעו ל H55 הסטייה המגנטית תהיה כ 6 מעלות, החברה ממסלול אפרוחים יחוו בבוא הזמן סטייה של 8 מעלות, וכן הלאה. אז העניין הזה אולי לא כל כך זניח ולטובת הדורות הבאים החלטתי לברר מה קורה שם קצת יותר לעומק.
למה הסטייה המגנטית גדלה עם השנים? מסתבר שהקוטב המגנטי הצפוני שנמצא אי שם בים הארקטי בצפון קנדה זז לאורך הזמן. בתחילת המאה ה 20 קצב התזוזה של הקוטב המגנטי היה כ 10 ק"מ בשנה אך עתה הוא הואץ ל 40 ק"מ בשנה ובהמשך המאה הנוכחית הקוטב צפוי להגיע לסיביר. מתי
שהוא בעתיד היותר רחוק צפוי היפוך הקטבים כך שמצפנים של ימינו יצביעו לדרום. נשמע כמו בעייה רצינית אבל למרבה המזל חברי האיגוד הנוכחיים וגם כמה דורות קדימה כנראה לא יאלצו לסבול ממנה.
שנית, מתברר שהשדה המגנטי של כדור הארץ יותר מסובך מסתם אלקטרומגנט ובנוסף יש שדות מגנטיים מקומיים. כתוצאה מכך, בכל חלק של העולם כיוון הצפון המגנטי נקבע לא רק לפי מיקום הקוטב המגנטי העולמי אלא גם לפי השפעות מקומיות. יש הבדלים עד כדי כמעט מעלה בין מקומות שונים בארץ. הסטייה בישראל היא מזרחה. זאת אומרת, כאשר אנחנו עומדים עם הפנים בדיוק צפונה (לצפון הגאוגרפי!) המצפן מצביע כ- 3.5 עד 4 מעלות ימינה.
חוץ מהשינוי האיטי של הסטייה המגנטית, הסטייה משתנה גם מיום ליום עקב פעילות השמש וסערות בשכבות העליונות של האטמוספירה. השינויים היומיים הם בדר"כ קטנים אבל יכולים להגיע למעלה שלמה כאשר יש סערות חזקות. אז אם לא הלך לכם באיזה ניווט, יש לכם עכשיו תירוץ מצוין שהיתה סערה ביונוספירה.
מה כל זה אומר? בתנאים של הארץ זה אומר שכאשר אנחנו מנווטים עם מצפן על מפה גאוגרפית יש לנו סטייה של כ- 6-7% בהגעה ליעד. למשל, אם טייס של אל על טס מנתב"ג לניו יורק בקו ישר לפי כיוון המצפן בהמראה הוא צפוי לנחות איפה שהוא בסביבת מונטריאול, מה שעלול לעצבן כמה מהנוסעים. לניווט ספורטיבי, לעומת זאת, הבעייה קצת פחות מפריעה. בתקיפת תחנה ממרחק 150 מ' צפויה שגיאה של כ- 10 מ' ועם זה אפשר בדר"כ לחיות, למעט כמובן במקרה של תחנה 49 בתל עזקה.
אם כך אצלנו, אז מה קורה באומות העולם? מולדת הניווט הספורטיבי, סקנדינביה, משתרעת על שטח רב, ומתברר שיש בה טווח רחב של סטייה מגנטית מ 0 מעלות סטייה בדרום מערב נורווגיה ועד 13 מעלות סטייה בצפון מזרח פינלד, וזה כבר סיפור אחר. 13 מעלות סטייה בין הצפון המגנטי והגיאוגרפי אומר שגיאה של 23% בהגעה למטרה, (כ 35 מ' שגיאה לתקיפה של 150 מ'.) וזה עוד לא הכל. מסתבר שסטיות של הצפון המגנטי בשיעורים של 10 , 20 ואף 30 מעלות קיימות בארצות שונות, שלא לדבר על האיזורים הקרובים לקטבים המגנטיים הצפוני והדרומי ששם זה לגמרי חגיגה. בחלקים מהעולם הסטיה היא למזרח ובחלקים אחרים הסטיה למערב. דווקא אנחנו במזרח התיכון, שזה איזור חם מכמה בחינות אחרות, נמצאים באחד האיזורים הרגועים יותר מבחינת הסטייה המגנטית.
כל זה נשמע כמו בעייה רצינית לנווטים באותן ארצות. אבל בכל זאת אנחנו יודעים שאנשים מנווטים בכל העולם ובמרבית המקרים גם מגיעים לתחנות. מידע אישי אני יכול להעיד שהשוודים הקשישים ב H55 , לא רק שרצים מהר מאוד, אלא שגם רצים ישר לתחנה בלי קשר לסטייה המגנטית שיש או אין באיזור מגוריהם.
התשובה לבעייה מופיעה בתקן ה IOF להכנת מפות ניווט, שם כתוב בין השאר: The map must contain magnetic north lines and may additionally contain some place names and peripheral text to help the competitor to orientate the map to north… Arrowheads may be used to show magnetic north רוצה לומר, בניגוד לשאר המפות שבעולם, מפות ניווט ספורטיבי מכוונות אל הצפון המגנטי , כפי שמראה המצפן באותו מקום, ולא אל הצפון הגיאוגרפי או הצפון של הרשת. כך יכול שוודי מדרום שוודיה לנסוע לצפון ולנווט שם עם המצפן שלו , במקרה זה מתוצרת Silva ,והכל יעבוד כהלכה. פשוט מאוד, המפה הצפונית מסתכלת לכיוון מעט שונה מהמפה הדרומית.
אם ינסו לעשות מגה-רוגיין אחד על כל שוודיה זה לא יסתדר ואולי זו הסיבה שמגבילים שם את הרוגיינים למספר ימים.
ומה קורה למפות ניווט בארץ? ככל שאני מבין, לפחות חלק מהמפות של לפחות חלק מהממפים מכוונות אל הצפון הגאוגרפי (או שאולי אל הצפון של הרשת) ולא אל הצפון המגנטי. זה לא ממש משפיע על חיי היום יום, ליתר דיוק שבת שבת, שלנו בגלל הסטייה המגנטית הקטנה יחסית בארצנו שטופת השמש. בכל זאת, משום "מנהל תקין" היה כדאי גם בארץ לכוון את המפות לפי הצפון המגנטי.
ובינתיים, אם אתם לא מוצאים תחנה במקום, חפשו נא 10 מ' שמאלה או שתבררו אם חלה לאחרונה החמרה ברמת הסטייה המגנטית. הכי פשוט והכי יעיל זה לאמץ את שיטת רונן שורר, לזרוק את המצפן לפח ובא לציון גואל, אבל אז גם כל הסקירה הזאת שטרחתי לכתוב בעמל ויגע מרובים תמצא גם היא את מקומה בפח.
ולסיום, דברי חכמים באמירה שנכונה לנושא שלנו ובעצם לכל נושא:
א. א . מילן – פו הדב