אליפות העולם לותיקים התקיימה השנה בשוויץ, ארץ מולדתי. אומנם היה לי קשה לעזוב למספר ימים את הקיץ הישראלי ולסבול את השמש השוויצרית המלטפת, אבל מה לא עושים למען ספורט הניווט. הארגון כמו שהשוויצרים יודעים לארגן עבד כמו שעון שוויצרי, מזג האוויר היה לטובתנו בכל ימי התחרות והגשם היחידי שירד כאילו בהזמנה היה רק ביום המנוחה (ואיזה גשם).
באליפות העולם לותיקים מגיל 35 ומעלה מתחרים הספורטאים במספר מיקצים: ספרינט מוקדמות וגמר, מרחק ארוך -2 ימי מוקדמות וגמר, סה"כ 5 ימי תחרות ועוד תחרויות מודל, ימי מנוחה וימי אימון נוספים... בקיצור, מסחטת כסף משומנת מאוד שכולם נהנים לשמן אותה עוד ואכן זו התחרות הכי מבוקשת היום לארגון, היות והרווח הכספי למדינות הוא עצום - 3000 מתחרים מבוססים ברובם שרק מחפשים היכן אפשר לבלות, לאכול ולנווט במשך 10 ימים.
תחרויות הספרינט עברו ללא בעיות מיוחדות והפסדים של דקות בודדות , סה"כ מקום 187 מתוך כ 350 מתחרים בקטגורית גיל 65.
עם המרחק הארוך הסתדרתי לא רע בשני ימי המוקדמות ושובצתי לגמר B - בכל מקצה גמר משובצים שמונים נווטים, אני שובצתי למקומות 81-160 מתוך 350 מתחרים ולאכזבתי הרבה הצלחתי להתברבר בגדול (באמת בגדול) וסיימתי אחרון במקצה B (אחרי היו מספר פסולים) כך שסיימתי את האליפות במקום 151.
תחרויות הספרינט עברו ללא בעיות מיוחדות והפסדים של דקות בודדות , סה"כ מקום 187 מתוך כ 350 מתחרים בקטגורית גיל 65.
עם המרחק הארוך הסתדרתי לא רע בשני ימי המוקדמות ושובצתי לגמר B - בכל מקצה גמר משובצים שמונים נווטים, אני שובצתי למקומות 81-160 מתוך 350 מתחרים ולאכזבתי הרבה הצלחתי להתברבר בגדול (באמת בגדול) וסיימתי אחרון במקצה B (אחרי היו מספר פסולים) כך שסיימתי את האליפות במקום 151.
מצורפת המפה עם המסלול והשגיאות שלי:
תחנה ראשונה - חוסר זהירות , לא שמתי לב שחציתי את השביל בגלל צמחיה והלך הניווט...
תחנה שניה - הגעתי נמוך מדי בגלל הרצון לפצות על הפסד הזמן בתחנה הראשונה
תחנה 5 - הלכתי לאיבוד לחלוטין, אין לי מושג למה מתי ואיך אבל הלכתי לאיבוד. הודות לגברת נחמדה שעזרה לי לחצות את הכביש בביטחה (הראתה לי היכן אני נמצא) חזרתי לניווט אבל באיחור של חצי שעה.
לסיכום, אנחנו לא מושלמים בניווט ואפילו רחוקים מזה שנות אור, טוב לחטוף מדי פעם את האמת בפרצוף וטוב יותר כשזה קורה לנו בספורט הניווט שלנו- גם אם זה מעליב וכואב עד דמעות, אנחנו לא יכולים לשנוא את מה שכולנו כל כך אוהבים.
לסיכום, אנחנו לא מושלמים בניווט ואפילו רחוקים מזה שנות אור, טוב לחטוף מדי פעם את האמת בפרצוף וטוב יותר כשזה קורה לנו בספורט הניווט שלנו- גם אם זה מעליב וכואב עד דמעות, אנחנו לא יכולים לשנוא את מה שכולנו כל כך אוהבים.
נ.ב
זוכרים את לילה פוך ממועדון אשקלון ? זאת שרצה בגיל 67 כמו איילה על הדיונות של ניצנים!!!
אז לידיעתכם היא אליפת העולם לגילאי 75 (מייצגת את אוקראינה) וכן, היא עדיין איילה.